שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח מִן הַחֲבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת״ וכו׳ (שמות יב,מו).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שִׁירֵי מְנָחוֹת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״ (ויקרא ו,י).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל״ (שמות יב,ט).

שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל בְּשַׂר הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ״ (שמות יב,מה).

שֶׁלֹּא יֹאכַל הֶעָרֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ״ (שמות יב,מח, ושם: וְכָל).

שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל בְּשַׂר הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״ (שמות יב,מג), כְּלוֹמַר: יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּלְוָה לִבְנֵי נֵכָר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹתָם לֹא יֹאכַל בּוֹ.

שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם שֶׁנִּטְמָא קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים״ וכו׳ (ויקרא ז,כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״ (ויקרא ז,יט).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא וכו׳ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ״ (ויקרא יט,ח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא״ (ויקרא ז,יח), וְהוּא בְּכָרֵת.

שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר תְּרוּמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״ (ויקרא כב,י).

שֶׁלֹּא יֹאכַל אֲפִלּוּ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וּשְׂכִירוֹ תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר״ וכו׳ (ויקרא כב,י).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים. וְדָבָר זֶה לְמָדוֹ הַכָּתוּב מִן הַפֶּסַח בִּגְזֵרָה שָׁוָה, וְאֵינוֹ בְּפֵרוּשׁ מִן הַתּוֹרָה. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאִסּוּר עָרֵל בַּקֳּדָשִׁים מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ מִזַּרְעֲךָ וכו׳ בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל״ (ויקרא כב,ד, ושם: מִזֶּרַע אַהֲרֹן).

שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה קֹדֶשׁ, לֹא תְּרוּמוֹת וְלֹא חָזֶה וָשׁוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר וגו׳ בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל״ (ויקרא כב,יב).

שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״ (ויקרא ו,טז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא״ (ויקרא ו,כג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם בְּכַוָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה״ (דברים יד,ג). לָמַדְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה שֶׁבִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁהֻטַּל בָּהֶם מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״ וכו׳ (דברים יב,יז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּירֹשְׁךָ״ (שם, ושם: וְתִירֹשְׁךָ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִצְהָרֶךָ״ (שם).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל וכו׳ וּבְכֹרֹת״ (שם).

שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל וכו׳ בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ״ (שם). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לֶאֱסֹר בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת חוּץ לָעֲזָרָה, לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיֵּאָכֵל חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ – “לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״ אֶקְרָא בּוֹ.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל וכו׳ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר״ (שם), כְּלוֹמַר: לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדּוֹר. וְזוֹ הִיא אַזְהָרָה שֶׁל כָּל מוֹעֵל, שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִן הַקֳּדָשִׁים הָאֲסוּרִין לֵהָנוֹת מֵהֶם, וְאִם נֶהֱנָה – מָעַל.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל וכו׳ וְנִדְבֹתֶיךָ״ (שם), כְּלוֹמַר: לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל נִדְבוֹתֶיךָ עַד שֶׁיִּזָּרֵק דָּמָם.

שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם״ (שמות כט,לג).

שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן בִּכּוּרִים קֹדֶם הַנָּחָה בָּעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוּכַל וכו׳ וּתְרוּמַת יָדֶךָ״ (דברים יב,יז) – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה וַאֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם עַד שֶׁיִּפָּדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא״ (דברים כו,יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת״ (שם), וְכָל שֶׁהוּא חוּץ לְצָרְכֵי הַגּוּף הַחַי – “נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת״ אֶקְרָא בּוֹ.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל, וְהַטֶּבֶל הוּא הַדָּבָר שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ הַחַיָּב בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ תְּרוּמוֹת יי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיי״ (ויקרא כב,טו), כְּלוֹמַר: דְּבָרִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהָרִים אוֹתָם לַיי לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם חֹל וְיֹאכְלוּ אוֹתָם בְּטִבְלָם.

שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים תְּרוּמָה לַבִּכּוּרִים, וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַתְּרוּמָה, וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מוֹצִיאִין עַל הַסֵּדֶר: בִּכּוּרִים תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר״ (שמות כב,כח), כְּלוֹמַר: לֹא תְּאַחֵר דָּבָר הָרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ.

שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת שֶׁנָּדַר וְשֶׁנָּדַב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ וכו׳ (דברים כג,כב).

שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָחֹג בְּלֹא קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״ (שמות כג,טו).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל דְּבָרִים שֶׁאָסַר אָדָם עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ (במדבר ל,ג).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן זוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִשָּׁה זֹנָה... לֹא יִקָּחוּ״ (ויקרא כא,ז).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן חֲלָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן גְּרוּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא יִקַּח כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה״ וגו׳ (ויקרא כא,יד).

שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁמְּחַלְּלָהּ, וְנֶאֱמַר: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ (ויקרא כא,טו) – הֲרֵי הוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְחַלֵּל כְּשֵׁרָה.

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ פְּרוּעַ רֹאשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ״ (ויקרא י,ו).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעַ בְּגָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא יֵצֵא הַכֹּהֵן מִן הָעֲזָרָה בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ״ (ויקרא י,ז).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט לִשְׁאָר מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו״ (ויקרא כא,א).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל וַאֲפִלּוּ לַקְּרוֹבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״ (ויקרא כא,יא).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל עִם מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא״ (שם). כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהוּא חַיָּב בְּבַל יָבֹא וְחַיָּב בְּבַל יִטַּמֵּא.

שֶׁלֹּא יִקַּח כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ״ (דברים יח,ב).

שֶׁלֹּא יִקַּח כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים״ וגו׳ (דברים יח,א).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת״ (דברים יד,א).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה״ (ויקרא יא,ד; יד,ז).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ״ (ויקרא יא,יא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ״ (ויקרא יא,יג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם״ (דברים יד,יט, ושם: וְכָל).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא״ (ויקרא יא,מא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל רֶמֶשׂ הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ (ויקרא יא,מד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל תּוֹלַעַת הַפֵּרוֹת כְּשֶׁתֵּצֵא לַאֲוִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ וגו׳ (ויקרא יא,מב).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ״ וגו׳ (ויקרא יא,מג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה״ (דברים יד,כא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״ וכו׳ (שמות כב,ל).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר״ (דברים יב,כג, ושם: וְלֹא).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה״ (בראשית לב,לג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ (ויקרא ז,כו).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״ (ויקרא ז,כג).

שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ (שמות כג,יט).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ (שמות לד,כו) פַּעַם שְׁנִיָּה. כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל וְאֶחָד לְאִסּוּר אֲכִילָה.

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ (שמות כא,כח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פַּת תְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ (ויקרא כג,יד).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִן הֶחָדָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָלִי... לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם״ וגו׳ (שם).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ (ויקרא יט,כג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם״ (דברים כב,ט) – זֶה הוּא אִסּוּר אֲכִילָה.

שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יֵין נֶסֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם״ (דברים לב,לח).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת דֶּרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּנֵנוּ זֶה וכו׳ זוֹלֵל וְסֹבֵא״ (דברים כא,כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּיוֹם הַצּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה... וְהַאֲבַדְתִּי וְנִכְרְתָה״ (ויקרא כג,כט, ושם בלי ״והאבדתי״).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״ (שמות יג,ג).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ״ (שמות יב,כ).

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ אַחַר חֲצוֹת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״ (דברים טז,ג).

שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ״ (שמות יג,ז).

שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״ (שמות יב,יט).

שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן וְלֹא דָּבָר שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ יַיִן וְטַעְמוֹ כְּטַעַם יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים״ (במדבר ו,ג). וַאֲפִלּוּ הֶחֱמִיץ הַיַּיִן אוֹ דָּבָר שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ הַיַּיִן – הֲרֵי זֶה אָסוּר עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה״ (שם).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עֲנָבִים לַחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲנָבִים לַחִים... לֹא יֹאכֵל״ (שם).

שֶׁלֹּא יֹאכַל עֲנָבִים יְבֵשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל״ (שם).

שֶׁלֹּא יֹאכַל חַרְצַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵחַרְצַנִּים וכו׳ לֹא יֹאכֵל״ (במדבר ו,ד).

שֶׁלֹּא יֹאכַל זֻגִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל״ (שם).

שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא הַנָּזִיר לְמֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וכו׳ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם בְּמֹתָם״ (במדבר ו,ז).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בְּאֹהֶל הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא״ (במדבר ו,ו).

שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ״ (במדבר ו,ה).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר כָּל הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ״ (ויקרא כג,כב).

שֶׁלֹּא לִלְקֹט הַשִּׁבֳּלִים הַנּוֹפְלוֹת בִּשְׁעַת קְצִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט״ (ויקרא יט,ט; כג,כב).

שֶׁלֹּא לִבְצֹר עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ (ויקרא יט,י).

שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט״ (שם).

שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ״ (דברים כד,יט). וְכֵן לְכָל הָאִילָנוֹת יֵשׁ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ״ (שם כד,כ).

שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם״ (ויקרא יט,יט).

שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ תְּבוּאָה אוֹ יָרָק בַּכֶּרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם״ (דברים כב,ט).

שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם״ (ויקרא יט,יט).

שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְּהֵמָה כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו״ (דברים כב,י).

שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה בְּדָבָר שֶׁאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ וְנֶהֱנֵית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״ (דברים כה,ד).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֲדָמָה בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע״ (ויקרא כה,ד).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אִילָן בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר״ (שם).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי שְׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹצְרִין בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר״ (ויקרא כה,ה).

שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין בְּכָל שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר״ (שם).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בִּשְׁנַת יוֹבֵל בֵּין אֲדָמָה בֵּין אִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: ״לֹא תִזְרָעוּ״ (ויקרא כה,יא).

שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי יוֹבֵל כִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״לֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ״ (שם, ושם: וְלֹא).

שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת יוֹבֵל כַּאֲסִיפַת שְׁאָר הַשָּׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ״ (שם).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִצְמִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת״ (ויקרא כה,כג).

שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר״ (ויקרא כה,לד). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה.

שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲזֹב אֶת הַלֵּוִי״ (דברים יב,יט), אֶלָּא נוֹתְנִין לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּמְשַׂמְּחִין אוֹתָן בָּהֶן בְּכָל רֶגֶל וָרֶגֶל.

שֶׁלֹּא יִתְבַּע הַלְוָאָה שֶׁעָבְרָה עָלֶיהָ שְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו״ (דברים טו,ב).

שֶׁלֹּא יִמָּנַע מִלְּהַלְווֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר״ וכו׳ (דברים טו,ט). זֶה הַכְּלָל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר “הִשָּׁמֶר״ אוֹ “פֶּן״ אוֹ “אַל״ – אֵינוֹ אֶלָּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.

שֶׁלֹּא לְהִמָּנַע מִלְּהַחֲיוֹת לֶעָנִי וּמִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ״ וכו׳ (דברים טו,ז). נִמְצָא הַנּוֹתֵן צְדָקָה עוֹשֶׂה מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה – יָתֵר עַל שֶׁבִּטֵּל עֲשֵׂה, עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה.

שֶׁלֹּא לְשַׁלֵּחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם״ (דברים טו,יג).

שֶׁלֹּא יִתְבַּע הֶעָנִי בְּחוֹבוֹ כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא עָנִי וְלֹא יָצֵר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה״ (שמות כב,כד).

שֶׁלֹּא לְהַלְווֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית״ (ויקרא כה,לז).

שֶׁלֹּא לִלְוֹת בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ״ (דברים כג,כ). כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִנָּשֵׁךְ לַמַּלְוֶה.

שֶׁלֹּא לְהָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה וּמַלְוֶה בְּרִבִּית, לֹא לִהְיוֹת עָרֵב וְלֹא עֵד וְלֹא לִכְתֹּב שְׁטָר בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ״ (שמות כב,כד).

שֶׁלֹּא לְאַחֵר פְּעֻלַּת שָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר״ וכו׳ (ויקרא יט,יג).

שֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ״ (דברים כד,י).

שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ הָעֲבוֹט מִבְּעָלָיו הֶעָנִי בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ״ (דברים כד,יב), כְּלוֹמַר: לֹא תִּשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ עִמְּךָ, אֶלָּא תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ בַּלַּיְלָה, הוֹאִיל וְהוּא צָרִיךְ לוֹ בַּלַּיְלָה.

שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן הָאַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״ (דברים כד,יז).

שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב״ (דברים כד,ו).

שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִגְנֹב״ (שמות כ,יב; דברים ה,טז) – זֶה גּוֹנֵב נֶפֶשׁ.

שֶׁלֹּא לִגְנֹב מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִּגְנֹבוּ״ (ויקרא יט,יא) – זוֹ הִיא גְּנֵבַת מָמוֹן.