א הַבָּא עַל אַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת בְּמֵזִיד — חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם" (ויקרא יח,כט, ושם: הָאֵלֶּה) — שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין, הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעָל. וְאִם הָיוּ שׁוֹגְגִין — חַיָּבִין חַטָּאת קְבוּעָה. וְיֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּמִיתַת בֵּית דִּין, יָתֵר עַל הַכָּרֵת הַשָּׁוֶה בְּכֻלָּן.

ב אוֹתָן הָעֲרָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתַת בֵּית דִּין, אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה וְלֹא פֵּרְשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶן — מְמִיתִין אוֹתָן בַּמִּיתָה הָאֲמוּרָה בָּהֶן.