שהתחילו אצלה כאבי הצירים. 

שֶׁהִתְחִילָה לְהִצְטַעֵר וַאֲחָזוּהָ חֶבְלֵי לֵידָה

ביאור

משום שיצא כשמתקשה בלידה. 

הוּא הַנִּקְרָא דַּם הַקֹּשִׁי

בִּימֵי נִדָּתָהּ... בִּימֵי זִיבָתָהּ

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה

שהדם בזיבה זב מעצמו ולא מחמת דבר אחר, ואם בא מחמת הוולד, אין בדם זה דין זיבה. 

זֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד

הדין המיוחד של דם הקושי אינו נוהג בלידת נפל, ונחשב לדם זיבה. 

אֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים

שהדם זב במשך זמן רב מאוד, יחד עם צירי הלידה. 

שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד עִם הַחֲבָלִים וְהַצַּעַר אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם

 שאין כאן טהרת דם הקושי (ודינה יתבאר לקמן ה"ה). 

וַהֲרֵי הִיא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב

אֵשֶׁת אָבִיו

פסקים ושיטות

וְאֵשֶׁת בְּנוֹ

וְאֵשֶׁת אָחִיו

וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו

א מְעֻבֶּרֶת שֶׁהִתְחִילָה לְהִצְטַעֵר וַאֲחָזוּהָ חֶבְלֵי לֵדָה, וְהִתְחִיל הַדָּם לָצֵאת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד — אוֹתוֹ הַדָּם הוּא הַנִּקְרָא ‘דַּם הַקֹּשִׁי'. וְהֵיאַךְ דִּינוֹ? אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ — הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה, וַהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה נִדָּה; וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ — הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּזָּבָה: “דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ" (ויקרא טו,יט); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: “זֹבָהּ" — מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד, וּבִלְבַד שֶׁתֵּלֵד וָלָד חַי. אֲבָל אִם הִפִּילָה — אֵין קֹשִׁי לִנְפָלִים. אֲפִלּוּ הָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד עִם הַחֲבָלִים וְהַצַּעַר אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד — הֲרֵי זֶה דַּם קֹשִׁי, וְטָהוֹר. אֲבָל אִם הִתְחִיל הַדָּם קֹדֶם הַלֵּדָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אוֹ יָתֵר — הֲרֵי זֶה דַּם זִיבָה, וַהֲרֵי הִיא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים

אֶלָּא מִתְקַשָּׁה וְהוֹלֶכֶת

 הייתה לה מנוחה מן הצירים. 

וְרָוַח לָהּ מִן הַחֲבָלִים

שאין טהרת דם הקושי תלויה בדם, אלא בהיותו מחמת כאב הלידה. 

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּם וכו'

אַחַת מִשּׁוּם אִמּוֹ

וְאַחַת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו

אֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו אוֹ אָחִיו מֵאִמּוֹ

וְאֶחָד אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ

 ואחותו משפחה או מגויה מותרת לו (שו"ע). והרמ"א כתב שלכתחילה היא אסורה עליו. ובאחרונים תמהו על דבריו (ראה לבוש וב"ש). והוסיף השו"ע שיש אומרים שאם בא אביו על שפחתו שלו, נחשבת אחותו ואסורה עליו מן התורה (וראה רמב"ם הלכות גירושין י,יט ובפסקים ושיטות שם). 

ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא פָּסְקוּ הַצִּירִים וְהַחֲבָלִים וְהַצַּעַר, אֶלָּא מִתְקַשָּׁה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁיָּלְדָה. אֲבָל אִם רָאָת דָּם שְׁלֹשֶׁת יָמִים אוֹ יָתֵר בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּצַעַר וַחֲבָלִים, וּפָסַק הַצַּעַר וְרָוַח לָהּ מִן הַחֲבָלִים אַחַר הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים וְעָמְדָה בְּנַחַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ יָתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק הַדָּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר הַצַּעַר וְהַחֲבָלִים אַחַר אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעָה — הֲרֵי זוֹ זָבָה; שֶׁאִלּוּ הָיָה הַדָּם מֵחֲמַת הַוָּלָד, לֹא פָּסַק הַצַּעַר וְלֹא הַחֲבָלִים. וְאִם יָלְדָה אַחֲרֵי כֵן — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב.

שסמיכות הקושי ללידה מוכיחה שהדם בא מחמת הוולד.

קֹשִׁי הַסָּמוּךְ לַלֵּדָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב

שֹׁפִי

 ואפילו גדלה בבית בין האחים מותרת להם ואין חוששים למראית העין (שו"ע).  

הֲרֵי הַבַּת מֻתֶּרֶת לוֹ

ג רָאָת דָּם יוֹם אֶחָד בְּלֹא צַעַר וּשְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה, אוֹ שְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה, אוֹ יוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיָלְדָה — אֵינָהּ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. אֲבָל אִם רָאָת יוֹם אֶחָד בְּקֹשִׁי וּשְׁנַיִם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה, אוֹ שְׁנַיִם בְּקֹשִׁי וְאֶחָד בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה, אוֹ יוֹם בְּלֹא צַעַר וְיוֹם בְּקֹשִׁי וְיוֹם בְּלֹא צַעַר וְיָלְדָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. זֶה הַכְּלָל: קֹשִׁי הַסָּמוּךְ לַלֵּדָה — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב; שֹׁפִי סָמוּךְ לַלֵּדָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב.

 שראתה במשך יומיים לפניו.

חָל שְׁלִישִׁי לִרְאִיָּתָהּּ לִהְיוֹת בְּיוֹם הַלֵּידָה

שֶׁהֲרֵי יוֹם הַלֵּידָה סָמוּךְ לַקֹּשִׁי

אם היה זה נפל שנטמאת בלידתו כיולדת, או לא (ראה לקמן י,א-יא). וכן לא ידוע אם ראתה דם בשעת ההפלה כדי שתהיה זבה גדולה בראיית דם בשלושה ימים רצופים (ראה לקמן י,יז. או"ש). 

וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה וכו'

ד חָל שְׁלִישִׁי לִרְאִיָּתָהּ לִהְיוֹת בְּיוֹם הַלֵּדָה, אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ בְּשֹׁפִי — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שֶׁהֲרֵי יוֹם הַלֵּדָה סָמוּךְ לַקֹּשִׁי. רָאָת שְׁנֵי יָמִים, וּבַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה וְאֵין יָדוּעַ מַה הִפִּילָה — הֲרֵי זוֹ סְפֵק זָבָה וּסְפֵק יוֹלֶדֶת.

צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים

שאם תראה אחר כך דם, עד יום ארבעים מלידת זכר או עד שמונים מלידת נקבה, יהיה טהור (לעיל ד,ה).  

וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה לָהּ דַּם טֹהַר

 שטומאת הלידה שלו שבעה ימים (לעיל ד,ב). 

אִם יָלְדָה זָכָר

 כדין הזבה, ולאחר מכן טובלת לטומאת הלידה והזיבה. 

סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים

 שטומאת הלידה שלה ארבעה עשר יום (לעיל ד,ב), ואפשר שתמנה שבעה נקיים לזיבתה, אך עדיין תהיה טמאה מחמת הלידה. 

וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה

שאז מסתיימים ימי טומאת לידה לנקבה. 

אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר

ה כֵּיצַד דִּין יוֹלֶדֶת בְּזוֹב? צְרִיכָה לֵישֵׁב שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְטוֹבֶלֶת לָעֶרֶב, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה לָהּ דַּם טֹהַר, וּמְבִיאָה קָרְבַּן זָבָה וְקָרְבַּן יוֹלֶדֶת. לְפִיכָךְ, אִם יָלְדָה זָכָר, אֲפִלּוּ פָּסַק הַדָּם בְּיוֹם הַלֵּדָה — סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת. וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה וְסָפְרָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וְשָׁלְמוּ עִם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל לֵדָה אוֹ לְאַחֲרֵיהֶן — הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת, וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. וְאִם שָׁלְמוּ יְמֵי הַסְּפִירָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ עַד לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר.

הֲרֵי שֶׁרָאָת דָּם שְׁלֹשָׁה

 שֶׁכָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר הִיא כַּנִּדָּה

נקיים, אף שהיא טמאה בהם מצד ימי נידה או לידה. 

עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעָה

כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר

ו כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרָאָת דָּם שְׁלֹשָׁה, וְסָפְרָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, הֲרֵי עֲשָׂרָה — עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה עַד לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁכָּל אַרְבָּעָה עָשָׂר הִיא כְּנִדָּה. וְלָמָּה אֵין מַצְרִיכִין אֶת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב לִסְפִירַת שִׁבְעָה אַחַר שִׁבְעָה שֶׁל זָכָר וְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל נְקֵבָה? מִפְּנֵי שֶׁיְּמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

 שלא היו לה שבעה נקיים מדם אחרי שילדה. 

שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָהּ

שכל עוד לא נטהרה מזובה, היא אסורה לבעלה.

 אֵין לָהּ דָּם טֹהַר

אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ וְאֵם אָבִיהָ

וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ

ז יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁלֹּא פָּסַק דָּמָהּ — אֵין לָהּ דַּם טֹהַר, אֶלָּא כָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה כְּדַם זִיבָה הוּא. אֲבָל אִם סָפְרָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים וְשָׁלְמוּ אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל נְקֵבָה וְטָבְלָה, וְאַחַר כָּךְ רָאָת דָּם בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁל זָכָר וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה — הֲרֵי זֶה דַּם טֹהַר.

 שבכך נטהרת מטומאת הזיבה שהייתה לה. 

הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ מִיָּד

 ומשום כך אין הדם הזה מטמא אותה. 

שֶׁכָּל יְמֵי טֹהַר אֵינָן רְאוּיוֹת לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה

 הדם שזב ממנה כל עוד לא טבלה, מטמא במגע ומשא (הלכות מטמאי משכב ומושב א,ח), כל עוד לא טבלה. 

אֲבָל עַצְמוֹ שֶׁל דָּם טָמֵא וּמְטַמֵּא

ח סָפְרָה שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים וְלֹא טָבְלָה, וְאַחַר כָּךְ רָאָת דָּם — הֲרֵי זוֹ טוֹבֶלֶת וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ מִיָּד, שֶׁכָּל יְמֵי טֹהַר אֵינָן רְאוּיוֹת לֹא לְנִדָּה וְלֹא לְזִיבָה. אֲבָל עַצְמוֹ שֶׁל דָּם טָמֵא וּמְטַמֵּא, כְּדִין דַּם הַנִּדָּה עַד שֶׁתִּטְבֹּל.

 בתוך ימי דם הטוהר של הלידה הקודמת. 

בְּתוֹךְ שְׁמֹנִים

 ואם הפילה מונה ימי טומאה וטהרה מחדש, משעת ההפלה.

עַד שֶׁתַּפִּיל הַוָּלָד

טֻמְאַת זָכָר

טֻמְאַת נְקֵבָה

ימי דם טוהר, עד השלמת ארבעים יום ללידת זכר ושמונים לנקבה. 

וִימֵי מְלֹאת

ט הַיּוֹלֶדֶת נְקֵבָה, וּלְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלָּהּ נִתְעַבְּרָה, וְהִתְחִיל דַּם הַקֹּשִׁי לָבֹא לָהּ בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים — הֲרֵי הוּא דַּם טֹהַר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קֹשִׁי לַנְּפָלִים, שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁתִּרְאֶה בְּתוֹךְ יְמֵי טֹהַר טָהוֹר הוּא, עַד שֶׁתַּפִּיל הַוָּלָד. וּכְשֶׁתַּפִּיל תִּהְיֶה טְמֵאָה לֵדָה: אִם הִפִּילָה זָכָר — טֻמְאַת זָכָר, וְאִם הִפִּילָה נְקֵבָה — טֻמְאַת נְקֵבָה. וּמוֹנָה יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאות מִוָּלָד שֵׁנִי. אֲפִלּוּ הָיוּ תְּאוֹמִים, וְהִפִּילָה הַיּוֹם אֶחָד וְהִפִּילָה הָאַחֵר אַחַר כַּמָּה יָמִים — מוֹנָה לַשֵּׁנִי יְמֵי טֻמְאָה וִימֵי מְלֹאות.

 באמצע שבעת הנקיים לזובה. 

בְּתוֹךְ יְמֵי נְקִיִּים

 אינה צריכה למנות שבעה נקיים מחדש. 

אֵינוֹ סוֹתֵר

 ואינה צריכה למנות ימים נקיים במקומם. 

וִימֵי הַקֹּשִׁי עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה

 אם לא ראתה בהם דם (לעיל ה"ו). 

וִימֵי הַלֵּידָה עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה

וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה בָּהֶן

כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִזּוֹבָהּ

שאפשר שיבואו ימי נידתה בתוך שבעת הנקיים (ראה לעיל ו,ו), ואם ראתה בהם דם ונטמאה, אין הטומאה מבטלת את הספירה. 

אוֹ טֻמְאַת נִדָּה

וכן קרובות האישה שנאף עמה לא נאסרו עליו (רמ"א). וכתב הרמ"א שאם הקרובה רגילה לבוא אצלו בגלל אשתו יש לכפות אותו לגרש את אשתו, כעין הדין לקמן הי"א. ויש שחלקו על דין זה (ראה ב"ש, ט"ז). 

לֹא נֶאֶסְרָה אִשְׁתּוֹ עָלָיו

השו"ע ביאר שהמדובר כאן דווקא במקרה שנשא את אחות ארוסתו, אבל אם נאף עמה אין ארוסתו נאסרת עליו, כפרשנות המ"מ לרמב"ם וכהשגת הראב"ד כאן. 

חוּץ מֵאֲחוֹת אֲרוּסָתוֹ

י זָבָה שֶׁפָּסַק זוֹבָהּ וְהִתְחִילָה לִמְנוֹת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים, וּבָא לָהּ דַּם קֹשִׁי בְּתוֹךְ יְמֵי נְקִיִּים — אֵינוֹ סוֹתֵר, וִימֵי הַקֹּשִׁי עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה. וְכֵן אִם יָלְדָה בְּשִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים — אֵין הַלֵּדָה סוֹתֶרֶת, וִימֵי הַלֵּדָה עוֹלִין לָהּ לְמִנְיַן שִׁבְעָה וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ" (ויקרא טו,כח); כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִזּוֹבָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְמֵאָה טֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן טֻמְאַת לֵדָה אוֹ טֻמְאַת נִדָּה אוֹ טֻמְאַת צָרַעַת — הֲרֵי זוֹ סוֹפֶרֶת בָּהֶן. וְאֵין טֻמְאוֹת אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן סוֹתְרִין הַסְּפִירָה.

 נחשבים לספירה, כאמור בהלכה הקודמת. 

הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ וכו'

 שאותם הימים שראתה בהם אינם נספרים, וצריכה להוסיף ימים כנגדם. 

אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה

שרק ראייה בימי זיבה סותרת את הספירה (לעיל ו,טו).

שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכֹּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁל זוֹב

גורמים רק לאותו היום שלא ייחשב. 

אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד

יא

יא יְמֵי לֵדָתָהּ וִימֵי נִדָּתָהּ: אִם לֹא רָאָת בָּהֶן דָּם — הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים; וְאִם רָאָת בָּהֶן דָּם — אֵין עוֹלִין לָהּ יְמֵי הָרְאִיָּה וְלֹא סוֹתְרִין כָּל הַיָּמִים, אֶלָּא מַשְׁלֶמֶת עַל הַיָּמִים שֶׁסָּפְרָה כְּשֶׁיִּפְסֹק הַדָּם; שֶׁאֵין סוֹתֵר הַכֹּל אֶלָּא רְאִיָּה שֶׁל זוֹב, אֲבָל אֵלּוּ סוֹתְרִין יוֹמָן בִּלְבַד.

על בסיס הבנת העקרונות שנזכרו בהלכות אלו.

מֵאַחַר שֶׁתָּבִין כָּל הָעִיקָּרִים שֶׁבֵּאַרְנוּ

שלא תיחשב כזבה גדולה, לפי שאין צירוף שלושה ימי זיבה רצופים. 

שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְאֶה... וְלֹא תִּהְיֶה זָבָה

שני ימים אחרונים של ימי זיבה. 

שְׁנַיִם לִפְנֵי נִדָּתָהּ

שני ימים ראשונים של ימי זיבה. 

וּשְׁנַיִם לְאַחַר יְמֵי הַנִּדָּה

אחרי השלמת ימי הטוהר של הלידה.

אַחַר יְמֵי מְלֹאת

שמזמן זה מתחילים למנות את מחזורי ימי הנידות והזיבה (נתבארו לעיל ו,ב-ו). 

הוּא תְּחִלַּת נִדָּתָהּ

לא מתחשבים במניין המחזורי שהיה לפני הלידה. 

וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל וְסָתוֹת שֶׁמִּקּוֹדֶם

שספק אם מן היום, שהוא מימי הטוהר, או מן הלילה, שהוא מימי נידתה. 

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה

יב מֵאַחַר שֶׁתָּבִין כָּל הָעִקָּרִין הָאֵלּוּ שֶׁבֵּאַרְנוּ, יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה דָּם מִן הַמָּקוֹר יוֹם אַחַר יוֹם מֵאָה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם וְלֹא תִּהְיֶה זָבָה. כֵּיצַד? שְׁנַיִם לִפְנֵי נִדָּתָהּ, וְשִׁבְעָה יְמֵי נִדָּתָהּ, וּשְׁנַיִם לְאַחַר יְמֵי הַנִּדָּה, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר קֹשִׁי, וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם לְאַחַר יְמֵי הַנִּדָּה. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל דָּם שֶׁתִּרְאֶה הָאִשָּׁה אַחַר יְמֵי מְלֹאות תְּחִלָּה — הוּא תְּחִלַּת יְמֵי נִדָּתָהּ, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל וְסָתוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם. לְפִיכָךְ הָרוֹאָה דָּם בְּסוֹף יְמֵי מְלֹאות בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — הֲרֵי זוֹ סְפֵק נִדָּה, שֶׁמָּא בַּלַּיְלָה רָאָת הַדָּם, שֶׁהוּא תְּחִלַּת יְמֵי נִדָּתָהּ.

כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּדָּה וכו'

וְזָבָה קְטַנָּה מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד

וְזָבָה גְּדוֹלָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים

אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד

וְכֵן אָנַס אָבִיו

יג כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּדָּה שֶׁרָאָת דָּם כָּל שִׁבְעָה מֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי אַחַר שֶׁתִּטְבֹּל. וְזָבָה קְטַנָּה מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד טָהוֹר וְטוֹבֶלֶת, וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ לָעֶרֶב. וְזָבָה גְּדוֹלָה סוֹפֶרֶת שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים וְטוֹבֶלֶת, וּמֻתֶּרֶת לְשַׁמֵּשׁ בְּלֵיל שְׁמִינִי. וְאֵין בֵּין זְמַן נִדָּה לִזְמַן נִדָּה אֶלָּא אַחַד עָשָׂר יוֹם בִּלְבַד, וּבְאוֹתָן הָאַחַד עָשָׂר יוֹם תִּהְיֶה זָבָה קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה.

ניתן יהיה להבין את החשבונות שחישבו חכמים בעניין נידה, במי שרואה דם במשך מספר ימים קבוע ולאחריהם פוסקת מלראות במשך זמן זהה, כפי שיפורט לקמן. 

יִתְבָּאֵר לְךָ זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים

בַּתְּחִלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּלֵיל שְׁמִינִי

שלמחרתו, ולא ראתה בו דם. 

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי

 בשאר הימים שנותרו ממחזור ימי הנידה והזיבה. 

וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם

 שרואה יום אחד ומשמרת למחרתו, ובלילה מותרת, וחוזר חלילה. כך נמצא שמשמשת בליל אחד עשר, ליל שלושה עשר, ליל חמישה עשר וליל שבעה עשר, ורואה למחרתם.

אַרְבַּע לֵילוֹת בִּלְבַד

ולא ביום, אסורה היא באותם הלילות שהוזכרו.

אִם הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּכָל יוֹם טָמֵא מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה

אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא בַּשְּׁמִינִי בִּלְבַד וכו'

וּמֻתָּר לְאָדָם לִשָּׂא אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו

וּמִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׂא אָדָם בַּת אֲחוֹתוֹ

יד וּמֵאַחַר שֶׁתִּהְיֶה זוֹכֵר כָּל אֵלּוּ הָעִקָּרִים, יִתְבָּאֵר לְךָ זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: הָאִשָּׁה שֶׁהֻחְזְקָה כָּל יָמֶיהָ, יוֹם תִּרְאֶה דָּם וְיוֹם לֹא תִּרְאֶה דָּם — בַּתְּחִלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּלֵיל שְׁמִינִי וּבְיוֹם שְׁמִינִי שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ. וּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אַרְבַּע לֵילוֹת בִּלְבַד, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ בַּיָּמִים, שֶׁהַיּוֹם הַטָּהוֹר הוּא שִׁמּוּר לַיּוֹם הַטָּמֵא. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה רוֹאָה הַדָּם בְּכָל יוֹם טָמֵא מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה — אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא בַּשְּׁמִינִי בִּלְבַד, שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד אַחַר נִדָּתָהּ.

מְשַׁמֶּשֶׁת בַּשְּׁמִינִי

שתשיעי ועשירי הם ימי ראייה, ואחד עשר יום שימור. 

וּבִשְׁנֵים עָשָׂר

 ששלושה עשר וארבעה עשר הם ימי ראייה, וחמישה עשר יום שימור. 

וְשִׁשָּׁה עָשָׂר

 ששבעה עשר ושמונה עשר הם ימי ראייה, ותשעה עשר יום שימור. 

וְיוֹם עֶשְׂרִים

טו הָיְתָה רוֹאָה שְׁנֵי יָמִים טְמֵאִים וּשְׁנֵי יָמִים טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת בַּשְּׁמִינִי וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וְשִׁשָּׁה עָשָׂר וְיוֹם עֶשְׂרִים.

שראתה אחר נידתה ביום שמיני ותשיעי, וצריכה לשמור יום אחד כנגדם, ונותרו לה יומיים טהורים. 

שֶׁהָאֶחָד מֵהֶן שִׁמּוּר לַשְּׁנַיִם הַטְּמֵאִין הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ

טז הָיְתָה רוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים טְמֵאִים וּשְׁלֹשָׁה טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי יָמִים מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַטְּהוֹרִים שֶׁאַחַר יְמֵי נִדָּתָהּ, שֶׁהָאֶחָד מֵהֶן שִׁמּוּר לַשְּׁנַיִם הַטְּמֵאִים הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הֻחְזְקָה זָבָה גְּדוֹלָה וְאֵין לָהּ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּים.

שביום השמיני היא טהורה, אך רואה למחרתו, ואין לה שבעה נקיים לעולם. 

מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד שֶׁאַחַר נִדָּתָהּ

יז הָיְתָה רוֹאָה אַרְבָּעָה יָמִים טְמֵאִים וְאַרְבָּעָה טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד שֶׁאַחַר נִדָּתָהּ, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם.

שלא תראה עד היום האחד עשר לנידתה. 

הַשְּׁלֹשָׁה הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ

יח הָיְתָה רוֹאָה חֲמִשָּׁה יָמִים טְמֵאִים וַחֲמִשָּׁה טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת הַשְּׁלֹשָׁה הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם.

 שלא תראה עד היום השלושה עשר לנידתה.  

בַּחֲמִשָּׁה יָמִים הַסְּמוּכִים לְנִדָּתָהּ תְּחִלָּה

יט הָיְתָה רוֹאָה שִׁשָּׁה יָמִים טְמֵאִים וְשִׁשָּׁה טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת בַּחֲמִשָּׁה יָמִים הַסְּמוּכִין לְנִדָּתָהּ תְּחִלָּה, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם.

שיש בו שלושה ימי ראייה רצופים. 

שָׁבוּעַ טָמֵא תִּקָּבַע בּוֹ זָבָה

 בשבוע השני שמיד אחרי ימי נידתה. 

וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא שִׁמְּשָׁה... אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד

 שימי טהרתה תלויים במחזור ימי הנידה והזיבה — שבעה ימי נידה ואחד עשר ימי זיבה. ולעתים ימי הטומאה יחולו בשלושה ימי זיבה רצופים (או יותר), ותיעשה זבה, ותצטרך לספור בשבעת ימי הטהרה שבעה נקיים, ולא תוכל לשמש בהם. ואם לא יחולו שלושה מתוך ימי הטומאה בימי הזיבה, לא נעשית זבה, ובשבעת הימים הטהורים תוכל לשמש לפחות בחלקם.‬ ולפי החשבון שיבואר בהלכות שבסמוך, יוצא שמשמשת שמונה עשר יום בכל שמונה עשר שבועות. ובסופם נשלם מחזור שבו היא חוזרת לראות בתחילת ימי נידתה.  

וְכֵן כָּל יָמֶיהָ מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם וכו'

שהרי בשבוע השני התחילו אחד עשר ימי הזיבה. ומתוך השבוע השלישי שבו ראתה היו ארבעה ימי זיבה ושלושה ימי נידה. ונעשתה זבה וספרה בשבוע הרביעי שבעה נקיים שמהם ארבעה ימי נידה ושלושה ימי זיבה, נמצא שכל השבוע החמישי הוא בימי זיבה.

שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי הֲרֵי הִיא זָבָה

ובו יום אחד מימי הזיבה, ושישה ימי נידה.

שָׁבוּעַ שִׁשִּׁי שֶׁהִיא בּוֹ טְהוֹרָה לִסְפִירָה

ובו יום אחד מימי נידה, ושישה ימי זיבה, ונעשית זבה. 

שָׁבוּעַ שְׁבִיעִי זָבָה

וחמישה ממנו ימי זיבה, ושניים ממנו ימי נידה. 

שָׁבוּעַ שְׁמִינִי לִסְפִירָה

 ולא נעשתה זבה גדולה, שלא ראתה בשלושה ימי זיבה, ואינה צריכה שבעה נקיים אלא שימור יום אחד בלבד.

שָׁבוּעַ תְּשִׁיעִי... חֲמִשָּׁה יָמִים מִמֶּנּוּ מִימֵי נִדָּה וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָה

הַשָּׁבוּעַ הָעֲשִׂירִי הַטָּהוֹר

 וצריכה להשלים שני ימים לימי הנידה, מן השבוע השנים עשר, ואינה צריכה שבעה נקיים, שהרי ראתה מימי הזיבה רק יומיים. 

שָׁבוּעַ אַחַד עָשָׂר... שְׁנַיִם מִסּוֹף יְמֵי זוֹבָהּ וַחֲמִשָּׁה מִתְּחִלַּת יְמֵי נִדָּה

ויש בו שישה ימי זיבה, ויום נידה אחד, ונעשית זבה.

 שָׁבוּעַ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זָבָה

 ויש בו שישה ימי נידה, ויום זיבה אחד. 

וְשָׁבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר לִסְפִירָה

ויש בו שבעה ימי זיבה, ונעשית זבה. 

שָׁבוּעַ חֲמִשָּׁה עָשָׂר זָבָה

ויש בו שלושה ימי זיבה וארבעה ימי נידה. 

שָׁבוּעַ שִׁשָּׁה עָשָׂר לִסְפִירָה

 ויש בו שלושה ימי נידה וארבעה ימי זיבה, ונעשית זבה. 

וְשָׁבוּעַ שִׁבְעָה עָשָׂר זָבָה

 ויש בו שבעה ימי זיבה. ולאחר שמונה עשרה שבועות שבה לתחילת המחזור, ורואה בתחילת ימי נידתה.  

וְשָׁבוּעַ שְׁמוֹנָה עָשָׂר לִסְפִירָה

כ הָיְתָה רוֹאָה שִׁבְעָה יָמִים טְמֵאִים וְשִׁבְעָה טְהוֹרִים — מְשַׁמֶּשֶׁת הַשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן הַטָּהוֹר הַסָּמוּךְ לְנִדָּתָהּ, וְיָבֹא אַחֲרָיו שָׁבוּעַ טָמֵא תִּקָּבַע בּוֹ זָבָה, וְהַשָּׁבוּעַ הַטָּהוֹר שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו — לִסְפִירָה, וַאֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ; וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ בְּאַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד. וְכֵן כָּל יָמֶיהָ מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת. כֵּיצַד? שָׁבוּעַ חֲמִישִׁי — הֲרֵי הִיא זָבָה. שָׁבוּעַ שִׁשִּׁי שֶׁהִיא בּוֹ טְהוֹרָה — לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ שְׁבִיעִי — זָבָה. שָׁבוּעַ שְׁמִינִי — לִסְפִירָה. שָׁבוּעַ תְּשִׁיעִי שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ, חֲמִשָּׁה יָמִים מִמֶּנּוּ מִימֵי נִדָּתָהּ וּשְׁנַיִם מִתְּחִלַּת יְמֵי זִיבָה — מְשַׁמֶּרֶת יוֹם אֶחָד מִן הַשָּׁבוּעַ הָעֲשִׂירִי הַטָּהוֹר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת שִׁשָּׁה. שָׁבוּעַ אַחַד עָשָׂר שֶׁהִיא רוֹאָה בּוֹ, שְׁנַיִם מִסּוֹף יְמֵי זִיבָה וַחֲמִשָּׁה מִתְּחִלַּת יְמֵי נִדָּה, וּמְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה יָמִים מִשָּׁבוּעַ שְׁנֵים עָשָׂר הַטָּהוֹר. שָׁבוּעַ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר — זָבָה. וְשָׁבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר — לִסְפִירָה. וְכֵן שָׁבוּעַ חֲמִשָּׁה עָשָׂר — זָבָה. וְשָׁבוּעַ שִׁשָּׁה עָשָׂר — לִסְפִירָה. וְשָׁבוּעַ שִׁבְעָה עָשָׂר — זָבָה. וְשָׁבוּעַ שְׁמוֹנָה עָשָׂר — לִסְפִירָה. וְסוֹפֶרֶת עַל דֶּרֶךְ זוֹ לְעוֹלָם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁבְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם. וְאִלּוּ לֹא אֵרַע לָהּ חֹלִי זֶה וְהָיְתָה שָׁבוּעַ נִדָּה וְאַחַד עָשָׂר יוֹם טְהוֹרָה — הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּכָל שְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת אַחַד עָשָׂר שָׁבוּעוֹת, שֶׁהֵן שִׁבְעָה וְשִׁבְעִים יוֹם.

א מְעֻבֶּרֶת שֶׁהִתְחִילָה לְהִצְטַעֵר וַאֲחָזוּהָ חֶבְלֵי לֵדָה, וְהִתְחִיל הַדָּם לָצֵאת קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד — אוֹתוֹ הַדָּם הוּא הַנִּקְרָא ‘דַּם הַקֹּשִׁי'. וְהֵיאַךְ דִּינוֹ? אִם בָּא בִּימֵי נִדָּתָהּ — הֲרֵי זֶה דַּם נִדָּה, וַהֲרֵי זוֹ טְמֵאָה נִדָּה; וְאִם בָּא בִּימֵי זִיבָתָהּ — הֲרֵי זוֹ טְה