הַמַּקְנֶה בֵּין קַרְקַע בֵּין מִטַּלְטְלִין וְהִתְנָה תְּנָאִין שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָן, בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמַּקְנֶה בֵּין שֶׁהִתְנָה הַקּוֹנֶה: אִם נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִין — נִקְנָה הַדָּבָר שֶׁהֻקְנָה; וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי — לֹא קָנָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מִשְׁפְּטֵי הַתְּנָאִין בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁקָּנָה בְּדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן, וַהֲרֵי יֵשׁ עָלָיו לְקַיֵּם אֶת הַתְּנַאי. אֲבָל אִם לֹא קָנָה עַתָּה, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁאִם יִתְקַיֵּם תְּנַאי זֶה יִקְנֶה וְאִם לֹא יִתְקַיֵּם לֹא יִקְנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַתְּנַאי — לֹא קָנָה, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא, שֶׁהֲרֵי סָמַךְ קְנִיָּתוֹ לַעֲשִׂיַּת כָּךְ וְכָךְ, וְכָל אַסְמַכְתָּא אֵינָהּ קוֹנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַקְנוֹתוֹ.

כֵּיצַד? הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל תְּנַאי שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וְהֶחֱזִיק זֶה בַּבַּיִת מֵעַתָּה — הֲרֵי זֶה קָנָה כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאִם עָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא הָלַךְ — לֹא קָנָה.

אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ: ״אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי״ אוֹ ״אִם תָּבִיא לִי דָּבָר פְּלוֹנִי״ ״אֶתֵּן לְךָ בַּיִת זֶה״ אוֹ ״אֶמְכְּרֶנּוּ לְךָ בְּכָךְ וְכָךְ״, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ הֵבִיא לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַתְּנַאי — לֹא קָנָה, שֶׁזּוֹ הִיא אַסְמַכְתָּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

לְפִיכָךְ, הַנּוֹתֵן עֵרָבוֹן לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: ״אִם אֲנִי אֶחֱזֹר בְּךָ, עֵרְבוֹנִי מָחוּל לְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ: ״וְאִם אֲנִי אֶחֱזֹר בְּךָ, אֶכְפֹּל לְךָ עֵרְבוֹנְךָ״: אִם חָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ — קָנָה זֶה אֶת הָעֵרָבוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא תַּחַת יָדוֹ; וְאִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִכְפֹּל לוֹ הָעֵרָבוֹן, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא, וַעֲדַיִן לֹא קָנָה.

וְכֵן מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר, וְאָמַר לוֹ: ״אִם לֹא נָתַתִּי לְךָ מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי, תֵּן לוֹ אֶת שְׁטָרוֹ״, וְהִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן לוֹ — לֹא יִתֵּן הַשָּׁלִישׁ אֶת הַשְּׁטָר, שֶׁזּוֹ אַסְמַכְתָּא הִיא.

וְכֵן כָּל הַתְּנָאִין שֶׁמַּתְנִין בְּנֵי אָדָם בֵּינֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר: ״אִם יִהְיֶה כָּךְ״ אוֹ ״אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ״ ״אֶתֵּן לְךָ מָנֶה״ אוֹ ״אֶקְנֶה לְךָ בַּיִת זֶה״, ״וְאִם לֹא יִהְיֶה״ אוֹ ״אִם לֹא תַּעֲשֶׂה״ ״לֹא אֶקְנֶה״ וְ׳לֹא אֶתֵּן לְךָ׳, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר — לֹא קָנָה, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר: ״אִם יִהְיֶה״ אוֹ ״אִם לֹא יִהְיֶה״, לֹא גָּמַר וְהִקְנָה, שֶׁהֲרֵי דַּעְתּוֹ עֲדַיִן סוֹמֶכֶת שֶׁמָּא יִהְיֶה אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה.

כָּל הָאוֹמֵר: ״קְנֵה מֵעַכְשָׁיו״ — אֵין כָּאן אַסְמַכְתָּא כְּלָל, וְקָנָה, שֶׁאִלּוּ לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ לֹא הִקְנָהוּ מֵעַכְשָׁיו. כֵּיצַד? ״אִם בָּאתִי מִכָּאן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי, קְנֵה בַּיִת זֶה מֵעַכְשָׁיו״, וְקָנוּ מִיָּדוֹ עַל כָּךְ — הֲרֵי זֶה קָנָה אִם בָּא בְּתוֹךְ הַזְּמַן שֶׁקָּבַע. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

מִי שֶׁמָּכַר חֲצֵרוֹ אוֹ שָׂדֵהוּ, וּפֵרֵשׁ בִּשְׁעַת מְכִירָה שֶׁהוּא מוֹכֵר כְּדֵי לֵילֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, אוֹ מִפְּנֵי הַמָּטָר שֶׁנִּמְנַע כְּדֵי לִקְנוֹת חִטִּים בִּדְמֵי חֲצֵרוֹ — הֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר עַל תְּנַאי.

לְפִיכָךְ, אִם יָרַד הַמָּטָר אַחַר שֶׁמָּכַר אוֹ בָּאוּ חִטִּים וְהוּזְלוּ אוֹ נִמְנַע הַדֶּרֶךְ לֵילֵךְ לְאוֹתָהּ הָאָרֶץ אוֹ שֶׁלֹּא נִסְתַּיֵּעַ לוֹ לַעֲלוֹת אוֹ לִקְנוֹת הַחִטִּים — הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר אוֹתָן הַדָּמִים וְתַחֲזֹר לוֹ קַרְקָעוֹ, שֶׁהֲרֵי פֵּרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר אֶלָּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי, וַהֲרֵי לֹא נַעֲשָׂה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֲבָל הַמּוֹכֵר סְתָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ וְכָךְ הוּא מוֹכֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר אֶלָּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָךְ, וְלֹא נַעֲשָׂה — אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ, וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים.

מִי שֶׁהִקְנָה לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עָלָיו ״עַל מְנַת שֶׁתִּתֵּן מֶקַח זֶה אוֹ תִּמְכְּרֶנּוּ לִפְלוֹנִי״: אִם מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי — קָנָה; וְאִם לֹא קִיֵּם הַתְּנַאי וּמְכָרוֹ לְאַחֵר אוֹ שֶׁלֹּא מְכָרוֹ וְלֹא נְתָנוֹ בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ — לֹא קָנָה. וְכֵן הַמּוֹכֵר אוֹ הַלּוֹקֵחַ שֶׁהִתְנָה שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַמֶּקַח בִּזְמַן פְּלוֹנִי אוֹ כְּשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמָּעוֹת — הֲרֵי הַמֶּכֶר קַיָּם, וְיַחֲזִיר כְּשֶׁהִתְנָה.

מָכַר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְהִתְנָה הַמּוֹכֵר וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ: ״כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי מָעוֹת תַּחֲזִיר לִי קַרְקַע זוֹ״ — הֲרֵי הַפֵּרוֹת שֶׁל מוֹכֵר. מָכַר סְתָם, וְאָמַר לוֹ הַלּוֹקֵחַ מִדַּעְתּוֹ: ״כְּשֶׁיִּהְיוּ לְךָ מָעוֹת תְּבִיאֵם לִי וַאֲנִי אַחֲזִיר לְךָ קַרְקַע זוֹ״ — הֲרֵי הַתְּנַאי קַיָּם, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹת, וְאֵין בָּזֶה אֲבַק רִבִּית, שֶׁהֲרֵי מִדַּעְתּוֹ חִיֵּב עַצְמוֹ בִּתְנַאי זֶה.

מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁשָּׁלְחָה רְאוּבֵן לִקְנוֹת לָהּ חָצֵר מִשִּׁמְעוֹן שֶׁהָיָה קְרוֹבָהּ, וְאָמַר שִׁמְעוֹן הַמּוֹכֵר לִרְאוּבֵן הַשָּׁלִיחַ: ״אִם יִהְיוּ לִי מָעוֹת תַּחֲזִיר לִי פְּלוֹנִית קְרוֹבָתִי קַרְקַע זוֹ״, וֶהֱשִׁיבוֹ רְאוּבֵן וְאָמַר לוֹ: ״אַתָּה וּפְלוֹנִית קְרוֹבִים כְּמוֹ אַחִים״, כְּלוֹמַר: הַדָּבָר קָרוֹב שֶׁהִיא תַּחֲזִיר לְךָ וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל זֶה. וּבָא מַעֲשֶׂה זֶה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: הֲרֵי זֶה הַשָּׁלִיחַ לֹא קָנָה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל קָרוֹב זֶה עַל דִּבְרֵי הַשָּׁלִיחַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֱשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא גָּמַר וְלֹא הִקְנָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אַסְמַכְתָּא שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עָלֶיהָ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב — הֲרֵי זוֹ קוֹנָה. וְהוּא שֶׁיַּתְפִּיס זְכֻיּוֹתָיו בְּבֵית דִּין, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה אָנוּס.

כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהִתְפִּיס שְׁטָרוֹ אוֹ שׁוֹבְרוֹ בְּבֵית דִּין, וְקָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁאִם לֹא בָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי יִנָּתֵן שְׁטָר זֶה לְבַעַל דִּינוֹ, וְהִגִּיעַ הַיּוֹם וְלֹא בָּא — הֲרֵי אֵלּוּ נוֹתְנִין. וְאִם עִכְּבוֹ נָהָר אוֹ חֹלִי מִלָּבֹא — לֹא יִתְּנוּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּין חָשׁוּב.

הַמְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן לְאַחֵר בְּלֹא תְּנַאי כְּלָל, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב לוֹ כְּלוּם — הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁדָּבָר זֶה כְּמוֹ מַתָּנָה הוּא, וְאֵינָהּ אַסְמַכְתָּא.

כֵּיצַד? הָאוֹמֵר לְעֵדִים: ״הֱיוּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה״, אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ בִּשְׁטָר: ״הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה״ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: ״הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה בִּשְׁטָר״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר ״אַתֶּם עֵדַי״ — הוֹאִיל וְאָמַר ״בִּשְׁטָר״, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁאָמַר ״הֱיוּ עָלַי עֵדִים״, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים וְהָעֵדִים יוֹדְעִים שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי חִיֵּב עַצְמוֹ וְגָמַר וְשִׁעְבֵּד עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁתַּעְבֵּד הֶעָרֵב. וּבָזֶה הוֹרוּ רֹב הַגְּאוֹנִים.

חִיֵּב עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ קָצוּב, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: ״הֲרֵינִי חַיָּב לָזוּן אוֹתְךָ אוֹ לְכַסּוֹת חָמֵשׁ שָׁנִים״, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ — לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד, שֶׁזּוֹ כְּמוֹ מַתָּנָה הִיא, וְאֵין כָּאן דָּבָר יָדוּעַ וּמָצוּי שֶׁנְּתָנוֹ בְּמַתָּנָה. וְכֵן הוֹרוּ רַבּוֹתַי.

וּמִפְּנֵי מָה הַפּוֹסֵק עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָן אֶת בִּתָּהּ חַיָּב לְזוּנָהּ? מִפְּנֵי שֶׁפָּסַק בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, וְהַדָּבָר דּוֹמֶה לִדְבָרִים הַנִּקְנִין בַּאֲמִירָה.

כְּשֶׁהָיוּ חַכְמֵי סְפָרַד רוֹצִים לְהַקְנוֹת בְּאַסְמַכְתָּא, כָּךְ הָיוּ עוֹשִׂין: קוֹנִין מִזֶּה שֶׁהוּא חַיָּב לָזֶה מֵאָה דִּינָרִין, וְאַחַר שֶׁיְּחַיֵּב עַצְמוֹ קוֹנִין מִבַּעַל חוֹבוֹ שֶׁ׳כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ׳ אוֹ ״שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ״, ״הֲרֵי הַחוֹב הַזֶּה מָחוּל לוֹ מֵעַכְשָׁיו״, ״וְאִם לֹא יִהְיֶה״ אוֹ ״לֹא יַעֲשֶׂה״, ״הֲרֵינִי תּוֹבְעוֹ בַּמָּמוֹן שֶׁחִיֵּב עַצְמוֹ בּוֹ״. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ הָיִינוּ עוֹשִׂין בְּכָל הַתְּנָאִין שֶׁבֵּין אָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּשִׁדּוּכִין וּבְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לָהֶן.