מִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים וְלֹא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, לֹא עָשָׂה מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל, וְחַיָּב לְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״. וַאֲפִלּוּ נָתַן הָעֵרָבוֹן בִּלְבַד — כָּל הַחוֹזֵר מְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״.

וְכֵיצַד מְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״? אוֹרְרִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְאוֹמְרִין: ״מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמֹרָה וּמִמִּצְרַיִם שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם, הוּא יִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ״, וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ הַדָּמִים.

הַנּוֹתֵן דְּמֵי הַמִּטַּלְטְלִין אוֹ מִקְצָת הַדָּמִים וְחָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ, וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: ״בֹּא וְטֹל אֶת מְעוֹתֶיךָ״ — הֲרֵי הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ כְּמוֹ פִּקָּדוֹן, וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֲבָל אִם חָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר — הֲרֵי הַמָּעוֹת בִּרְשׁוּתוֹ וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ וְאָמַר לַלּוֹקֵחַ: ״בֹּא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ״; עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו ״מִי שֶׁפָּרַע״, וְיֹאמַר לוֹ אַחַר כָּךְ: ״בֹּא וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ״.

מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: ״מְכֹר לִי חָבִית שֶׁל יַיִן בַּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ״, וְרָצָה הַמּוֹכֵר — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים עַתָּה, וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ מְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״. לְפִיכָךְ, אִם מָכַר לוֹ קַרְקַע בְּחוֹבוֹ — אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְעוֹת הַמִּלְוָה מְצוּיוֹת בִּשְׁעַת הַמִּמְכָּר.

הַלּוֹקֵחַ מֵחֲבֵרוֹ קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים אוֹ שְׁאָר מִטַּלְטְלִין, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן עַל הַדָּמִים — לֹא קָנָה, וְכָל הָרוֹצֶה לַחֲזֹר מִשְּׁנֵיהֶם חוֹזֵר, וְאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״.

מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רֹשֶׁם עַל הַמֶּקַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מִן הַדָּמִים כְּלוּם — כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם, מְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״. וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה שֶׁיִּקְנֶה הָרֹשֶׁם קִנְיָן גָּמוּר — נִקְנָה הַמֶּקַח, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְיִהְיֶה זֶה חַיָּב לִתֵּן הַדָּמִים.

דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּשֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: ״לֵךְ וּרְשֹׁם עַל מִקְחֲךָ״, שֶׁהֲרֵי גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּחֲזָקָה וּמְשִׁיכָה.

הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים בִּלְבַד — הֲרֵי זֶה רָאוּי לוֹ לַעֲמֹד בְּדִבּוּרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִן הַדָּמִים כְּלוּם וְלֹא רָשַׁם וְלֹא הִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן. וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ, בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְקַבֵּל ״מִי שֶׁפָּרַע״ — הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה, וְאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

וְכֵן מִי שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַתָּנָה, וְלֹא נָתַן — הֲרֵי זֶה מִמְּחֻסְּרֵי אֲמָנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַתָּנָה מוּעֶטֶת, שֶׁהֲרֵי סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל מְקַבֵּל כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ. אֲבָל בְּמַתָּנָה מְרֻבָּה — אֵין בָּהּ חֶסְרוֹן אֲמָנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הֶאֱמִין זֶה שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ עַד שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָן בִּדְרָכִים שֶׁקּוֹנִין בָּהֶן.

הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹתָיו — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין.

הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ, וּמוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם פָּחַד שֶׁמָּא יָבֹא אֶחָד וְיִקְדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת — הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ.

הוֹרוּ מִקְצָת הַמּוֹרִים, שֶׁאִם קָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹת חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁזְּקָפָן עָלָיו מִלְוָה — הֲרֵי זֶה קָנָה לְעַצְמוֹ, וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כְּשֶׁאָמַר: ״זָקַפְתִּי אוֹתָן הַמָּעוֹת עַל עַצְמִי בְּמִלְוָה״. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין זֶה דִּין אֱמֶת, אֶלָּא הֲרֵי הַמֶּקַח שֶׁל מְשַׁלֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּדִין הָעֵסֶק.

שְׁלֹשָׁה שֶׁנָּתְנוּ מָעוֹת לְאֶחָד לִקְנוֹת לָהֶם מֶקַח: אִם הָיוּ הַמָּעוֹת מְעֹרָבוֹת, וְקָנָה בְּמִקְצָת הַדָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה שֶׁקָּנָה לְאֶחָד מֵהֶן — הֲרֵי הַמֶּקַח שֶׁל כֻּלָּם, וְחוֹלְקִין אוֹתוֹ לְפִי מְעוֹתֵיהֶן.

הָיוּ מְעוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶן צְרוּרִין וַחֲתוּמִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלֵב הַשָּׁלִיחַ שֶׁזֶּה הַמֶּקַח לְכֻלָּם — לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁנִּקְנָה הַמֶּקַח בִּמְעוֹתָיו בִּלְבַד.