הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁטָר, וְאַחַר שֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים בַּשְּׁטָר בָּא עָרֵב וְעָרַב אֶת הַלֹּוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ וְנִשְׁתַּעְבֵּד לְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, כְּשֶׁיָּבֹא הַמַּלְוֶה לְהִפָּרַע מִנִּכְסֵי הֶעָרֵב הַזֶּה — אֵינוֹ טוֹרֵף מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִין.

הָיָה הֶעָרֵב בְּגוּפוֹ שֶׁל שְׁטָר קֹדֶם חֲתִימַת הָעֵדִים: אִם כָּתְבוּ: ״פְּלוֹנִי עָרֵב״, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְעֹרָב עִם הַלֹּוֶה בַּמִּלְוָה — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ מִן הַמְשֻׁעְבָּדִין; אֲבָל אִם כָּתוּב בַּשְּׁטָר: ״פְּלוֹנִי לָוָה מִפְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ, וּפְלוֹנִי עָרֵב״, שֶׁהֲרֵי עֵרְבוּ לֹוֶה עִם הֶעָרֵב בַּשְּׁטָר, וְקָנוּ מִיָּדוֹ שֶׁל עָרֵב, וְאַחַר כָּךְ חָתְמוּ הָעֵדִים בַּשְּׁטָר — הֲרֵי זֶה נִפְרָע מִנִּכְסֵי עָרֵב הַמְשֻׁעְבָּדִין.

מַלְוֶה שֶׁבָּא לִתְבֹּעַ אֶת הַלֹּוֶה — אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ: ״לֵךְ אֵצֶל הַקַּבְּלָן, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לְךָ לִתְבֹּעַ אוֹתוֹ תְּחִלָּה״, אֶלָּא תּוֹבֵעַ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה תְּחִלָּה. וְאִם נָשָׂא הַקַּבְּלָן הַמָּעוֹת מִיַּד הַמַּלְוֶה וּנְתָנָן בְּיַד הַלֹּוֶה — אֵין לַמַּלְוֶה עַל הַלֹּוֶה כְּלוּם.

מַלְוֶה שֶׁתָּבַע אֶת הַלֹּוֶה וְלֹא מָצָא לוֹ נְכָסִים — אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִן הֶעָרֵב עַד אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁנִּתְחַיֵּב הֶעָרֵב לְשַׁלֵּם; לֹא יִהְיֶה כֹּחַ זֶה פָּחוּת מִן הַלֹּוֶה עַצְמוֹ. כָּזֶה הוֹרוּ הַמּוֹרִים. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ — הַכֹּל לְפִי הַתְּנַאי.

הָיָה הַלֹּוֶה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹדִיעוֹ וְלֹא לֵילֵךְ לוֹ, אוֹ שֶׁמֵּת הַלֹּוֶה וְהִנִּיחַ קְטַנִּים שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְנִכְסֵיהֶן — הֲרֵי זֶה תּוֹבֵעַ אֶת הֶעָרֵב תְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין הַלֹּוֶה מָצוּי.

מַלְוֶה שֶׁתָּבַע אֶת הַלֹּוֶה וּמְצָאוֹ שֶׁהֶעֱנִי — אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִן הֶעָרֵב עַד שֶׁיִּשָּׁבַע הַלֹּוֶה בְּתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל עָרֵב.

מִי שֶׁהָיָה עָרֵב לַחֲבֵרוֹ בְּמִלְוָה עַל פֶּה, וּבָא הַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ אֶת הֶעָרֵב, וַהֲרֵי הַלֹּוֶה בִּמְדִינַת הַיָּם — אוֹמֵר לוֹ הֶעָרֵב: ״הָבֵא רְאָיָה שֶׁלֹּא פְּרָעֲךָ הַלֹּוֶה, וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְךָ״.

עָרֵב שֶׁקָּדַם וְנָתַן לְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ — הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹבֶה מִן הַלֹּוֶה כָּל מַה שֶּׁפָּרַע עַל יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה מִלְוָה עַל פֶּה אוֹ בְּלֹא עֵדִים כְּלָל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָמַר לוֹ הַלֹּוֶה בְּעֵת שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ עָרֵב: ״עָרְבֵנִי וְשַׁלֵּם״. אֲבָל אִם עָמַד זֶה בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְנַעֲשָׂה לוֹ עָרֵב אוֹ קַבְּלָן, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַלֹּוֶה: ״עָרְבֵנִי״ וְלֹא הִרְשָׁהוּ שֶׁיִּתֵּן, וּפָרַע הַחוֹב — אֵין הַלֹּוֶה חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ כְּלוּם.

וְכֵן הַפּוֹרֵעַ שְׁטַר חוֹבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה הַחוֹב עַל הַמַּשְׁכּוֹן — אֵין הַלֹּוֶה חַיָּב כְּלוּם, וְנוֹטֵל מַשְׁכּוֹנוֹ בְּחִנָּם, וַהֲרֵי אִבֵּד זֶה הַנּוֹתֵן אֶת מְעוֹתָיו, שֶׁמָּא הָיָה הַלֹּוֶה מְפַיֵּס אֶת הַמַּלְוֶה וּמוֹחֵל לוֹ.

מֵת הַלֹּוֶה, וְקָדַם הֶעָרֵב וּפָרַע הַחוֹב קֹדֶם שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת הַיּוֹרְשִׁים, אִם נוֹדַע לָנוּ שֶׁלֹּא פָּרַע הַלֹּוֶה שְׁטַר חוֹבוֹ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, כְּגוֹן שֶׁהוֹדָה בּוֹ אוֹ שֶׁנִּדּוּהוּ וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן הַמִּלְוָה לְהִגָּבוֹת — הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וְגוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁים כָּל מַה שֶּׁפָּרַע.

הָיָה הַמַּלְוֶה גּוֹי — אֵין הַיּוֹרְשִׁין חַיָּבִין לְשַׁלֵּם, שֶׁמָּא אֲבִיהֶן נָתַן לְזֶה הֶעָרֵב כָּל הַחוֹב שֶׁהָיָה עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹי תּוֹבֵעַ אֶת הֶעָרֵב תְּחִלָּה, וּלְפִיכָךְ פָּרַע זֶה מִדַּעְתּוֹ קֹדֶם שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת הַיְתוֹמִים. אֲבָל אִם הוֹדִיעָן שֶׁהַגּוֹי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וַהֲרֵי הוּא נוֹתֵן — חַיָּבִין לְשַׁלֵּם.

כָּל עָרֵב שֶׁיָּבֹא לִטֹּל מַה שֶּׁפָּרַע, בֵּין שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִיּוֹרְשֵׁי לֹוֶה בֵּין מִן הַלֹּוֶה עַצְמוֹ — הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁפָּרַע; וְאֵין מְצִיאַת שְׁטַר הַחוֹב שֶׁעָלָיו בְּיַד הֶעָרֵב רְאָיָה, שֶׁמָּא נָפַל הַשְּׁטָר מִיַּד הַמַּלְוֶה, וְלֹא פָּרַע זֶה כְּלוּם.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״עָרַבְתָּה לִי״ וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא עָרַבְתִּי״, אוֹ שֶׁאָמַר הֶעָרֵב לַלֹּוֶה: ״אַתָּה הִרְשֵׁיתַנִי לַעֲרֹב אוֹתְךָ וְלִתֵּן״ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: ״מִדַּעְתְּךָ עָרַבְתָּה״ אוֹ ״לֹא עָרַבְתָּה כְּלָל״, אוֹ שֶׁאָמַר הֶעָרֵב: ״פָּרַעְתִּי לַמַּלְוֶה בְּפָנֶיךָ״ וְהַלֹּוֶה אוֹמֵר: ״לֹא פָּרַעְתָּ״ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״כֵּן, פָּרַעְתָּ, וְנָתַתִּי לְךָ מַה שֶּׁפָּרַעְתָּ״, אוֹ שֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה: ״עָרַבְתָּ לִי מָאתַיִם״ וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא עָרַבְתִּי אֶלָּא מָנֶה״ — בְּכָל אֵלּוּ הַטְּעָנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, אוֹ יִשָּׁבַע הַנִּתְבָּע הֶסֵּת אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת, כִּשְׁאָר טַעֲנוֹת הַמָּמוֹן.

עֶבֶד אוֹ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁלָּווּ אוֹ שֶׁעָרְבוּ אֶת אֲחֵרִים וְנִתְחַיְּבוּ לְשַׁלֵּם — כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד וְתִתְגָּרֵשׁ הָאִשָּׁה אוֹ תִּתְאַלְמֵן, יְשַׁלְּמוּ.

קָטָן שֶׁלָּוָה — חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּשֶׁיַּגְדִּיל, וְאֵין כּוֹתְבִין עָלָיו שְׁטָר, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מִלְוָה עַל פֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, שֶׁאֵין קִנְיָן מִיַּד הַקָּטָן כְּלוּם.

קָטָן שֶׁעָרַב אֶת אֲחֵרִים — הוֹרוּ גְּאוֹנִים שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם כְּלוּם אַף כְּשֶׁיַּגְדִּיל, וְזֶה שֶׁנָּתַן אֶת מְעוֹתָיו עַל פִּי הַקָּטָן אִבֵּד אֶת מְעוֹתָיו, שֶׁאֵין לַקָּטָן דַּעַת כְּדֵי לְשַׁעְבֵּד עַצְמוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, לֹא בְּעַרְבָנוּת וְלֹא בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ. וְדִין אֱמֶת הוּא זֶה, וּבוֹ רָאוּי לָדוּן.

הָאִשָּׁה שֶׁלָּוְתָה בִּשְׁטָר אוֹ שֶׁעָרְבָה בִּשְׁטָר, וְנִשֵּׂאת — חַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, וְאִם הָיְתָה מִלְוָה עַל פֶּה — אֵינָהּ מִשְׁתַּלֶּמֶת עַד שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ אוֹ תִּתְאַלְמֵן, שֶׁרְשׁוּת בַּעַל כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ הוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְאִם הָיוּ מְעוֹת הַהַלְוָאָה עַצְמָן קַיָּמִין — יַחֲזִירוּ אוֹתָן לַמַּלְוֶה.