הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וּמִשְׁכֵּן לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה עַד זְמַן קָצוּב אוֹ עַד שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹת וְיִסְתַּלֵּק, וְהָיָה הַמַּלְוֶה אוֹכֵל כָּל פֵּרוֹתֶיהָ, אֲפִלּוּ אָכַל כְּשִׁעוּר חוֹבוֹ — אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּלֹא כְּלוּם, שֶׁאִם תְּסַלֵּק אוֹתוֹ בְּלֹא מָעוֹת, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם אָכַל יָתֵר עַל מְעוֹתָיו, אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ. וְכֵן אֵין מְחַשְּׁבִין מִשְּׁטָר לִשְׁטָר בְּמַשְׁכּוֹנָה.

הָיְתָה הַקַּרְקַע הַמְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ שֶׁל יְתוֹמִים, וְאָכַל שִׁעוּר חוֹבוֹ — מְסַלְּקִין אוֹתוֹ בְּלֹא כְּלוּם, אָכַל יָתֵר עַל חוֹבוֹ — אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַיָּתֵר, וּמְחַשְּׁבִין לוֹ מִשְּׁטָר לִשְׁטָר.

כֵּיצַד מְחַשְּׁבִין מִשְּׁטָר לִשְׁטָר? הֲרֵי שֶׁהָיְתָה שָׂדֶה זוֹ מְמֻשְׁכֶּנֶת לוֹ בְּמֵאָה דִּינָרִין וְשָׂדֶה אַחֶרֶת מְמֻשְׁכֶּנֶת לוֹ בִּשְׁטָר אַחֵר בְּמֵאָה דִּינָרִין, וּשְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת לְאָדָם אֶחָד, וְאָכַל מִפֵּרוֹת הַשָּׂדֶה הָאַחַת בַּחֲמִשִּׁים וּמִפֵּרוֹת הַשָּׂדֶה הַשְּׁנִיָּה בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים — אוֹמְרִין לוֹ: ״הֲרֵי אָכַלְתָּ מִן הַפֵּרוֹת בְּמָאתַיִם, וְאֵין לְךָ כְּלוּם, וּכְאִלּוּ שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת שְׁטָר אֶחָד וּמַשְׁכּוֹנָה אַחַת״.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְסַלֵּק הַמַּלְוֶה כָּל זְמַן שֶׁיָּבִיא לוֹ מָעוֹת — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרֵשׁ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ דָּבָר זֶה. וְכֵן מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק הַמַּלְוֶה עַד סוֹף זְמַן הַמַּשְׁכּוֹנָה — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפֵּרֵשׁ. וְכָל הַמְמַשְׁכֵּן סְתָם — אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לְסַלֵּק הַמַּלְוֶה כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה הַלֹּוֶה, וְהִתְנָה עִמּוֹ הַמַּלְוֶה שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק עַד סוֹף זְמַן הַמַּשְׁכּוֹנָה — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ. הָיָה הַמִּנְהָג שֶׁאֵין הַמַּלְוֶה מִסְתַּלֵּק עַד סוֹף זְמַנּוֹ, וְקִבֵּל הַמַּלְוֶה עָלָיו שֶׁיִּסְתַּלֵּק בְּכָל עֵת שֶׁיָּבִיא לוֹ מְעוֹתָיו — הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לִקְנוֹת מִיָּדוֹ עַל כָּךְ.

הַמַּשְׁכּוֹנָה, בְּמָקוֹם שֶׁמִּנְהָגָן לְסַלֵּק הַמַּלְוֶה בְּכָל עֵת שֶׁיָּבִיא לוֹ מְעוֹתָיו — אֵין בַּעַל חוֹב שֶׁל מַלְוֶה גּוֹבֶה מִמֶּנָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבֶה מִן הַקַּרְקַע, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ. וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אוֹתוֹ — אֵינוֹ נוֹטֵל אֲפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁבָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ, וְאִם הִגְבִּיהַּ אוֹתָן קֹדֶם שֶׁיְּסַלְּקוֹ — קָנָה אוֹתָן. וּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ עַד סוֹף זְמַנּוֹ — בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנָּה, וְהַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, וְאֵין הַשְּׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁכּוֹנָה זוֹ אֲסוּרָה הִיא, וַאֲבַק רִבִּית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִנְהָג זֶה בְּטִעוּת, אוֹ לַגּוֹיִם, אוֹ דֶּרֶךְ כָּל מִי שֶׁחוֹטֵא וּמִשְׁכֵּן בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה; הוֹאִיל וַאֲבַק רִבִּית הִיא — הוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁזֹּאת הַמַּשְׁכּוֹנָה בְּנִכּוּי.

גּוֹי שֶׁמִּשְׁכֵּן חֲצֵרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָזַר הַגּוֹי וּמְכָרָהּ לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר — אֵין הַמְמַשְׁכֵּן חַיָּב לְהַעֲלוֹת שָׂכָר לְיִשְׂרָאֵל מֵעֵת שֶׁקָּנָה הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא דָּר בֶּחָצֵר בְּלֹא שָׂכָר עַד שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַגּוֹי אֶת הַמָּעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל חָצֵר זוֹ, שֶׁהֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַמְמַשְׁכֵּן בְּדִינֵיהֶן עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו וְיִסְתַּלֵּק.

הַמְמַשְׁכֵּן בַּיִת אוֹ שָׂדֶה בְּיַד חֲבֵרוֹ, וְהָיָה בַּעַל הַקַּרְקַע הוּא הָאוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ, וְאָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה: ״לִכְשֶׁתִּמְכֹּר קַרְקַע זוֹ לֹא תִּמְכְּרֶהָ אֶלָּא לִי בְּדָמִים אֵלּוּ״ — הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְאִם אָמַר לוֹ: ״תִּמְכְּרֶהָ לִי בְּשָׁוְיָהּ, וְעַל מְנַת כָּךְ אֲנִי מַלְוֶה אוֹתְךָ״ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

מֻתָּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכַר הַקַּרְקָעוֹת. כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵר וְאָמַר לוֹ: ״אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֲרֵי הִיא לְךָ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים בְּכָל שָׁנָה, וְאִם תִּתֵּן שְׂכַר חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ, הֲרֵי הִיא בְּסֶלַע בְּכָל חֹדֶשׁ״ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

הַמַּשְׂכִּיר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בַּעֲשֶׂרֶת כּוֹרִין לְשָׁנָה, וְאָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁאֲפַרְנֵס בָּהֶן אֶת הַשָּׂדֶה, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר כּוֹר בְּכָל שָׁנָה״ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאִם יְפַרְנֵס אֶת הַשָּׂדֶה בְּדִינָרִין אֵלּוּ, יִהְיֶה שְׂכָרוֹ יָתֵר.

וְכֵן אִם הִשְׂכִּיר לוֹ חֲנוּת אוֹ סְפִינָה בַּעֲשָׂרָה דִּינָרִין לְשָׁנָה, וְאָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁאֶבְנֶה בָּהֶן חֲנוּת זוֹ וַאֲצַיְּרֶנָּה וַאֲכַיְּרֶנָּה״ אוֹ ״אֲתַקֵּן בָּהֶן סְפִינָה זוֹ וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁהּ״ ״וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ שְׁנֵים עָשָׂר דִּינָר בְּכָל שָׁנָה״ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז כְּדֵי לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן בַּחֲנוּת״ אוֹ ״אוֹצִיאֵם בִּסְחוֹרָה שֶׁל סְפִינָה״ אוֹ ״אֶשְׂכֹּר בָּהֶן מַלָּחִים״ ״וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ בַּשָּׂכָר״ – הֲרֵי זֶה אָסוּר.

אָסוּר לְהַרְבּוֹת בִּשְׂכַר הָאָדָם. כֵּיצַד? לֹא יֹאמַר לוֹ: ״עֲשֵׂה עִמִּי הַיּוֹם מְלָאכָה זוֹ שֶׁהִיא שָׁוָה כֶּסֶף, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ בְּשָׁבוּעַ אַחֵר מְלָאכָה שֶׁהִיא שָׁוָה שְׁתַּיִם״.

וּמֻתָּר לְאָדָם לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: ״נַכֵּשׁ עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמְּךָ״, ״עֲדֹר עִמִּי וְאֶעֱדֹר עִמְּךָ״, אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: ״נַכֵּשׁ עִמִּי וְאֶעֱדֹר עִמְּךָ״, ״עֲדֹר עִמִּי וַאֲנַכֵּשׁ עִמְּךָ״. כָּל יְמֵי גָּרִיד – אֶחָד, וְכָל יְמֵי רְבִיעָה – אֶחָד. לֹא יֹאמַר לוֹ: ״חֲרֹשׁ עִמִּי בַּגָּרִיד וַאֲנִי אֶחֱרֹשׁ עִמְּךָ בָּרְבִיעָה״, שֶׁהֲרֵי טֹרַח הַחֲרִישָׁה בִּימֵי הַגְּשָׁמִים יָתֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל בִּימֵי הַחֹרֶף לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בִּימֵי הַקֹּר בְּדִינָר בְּכָל יוֹם, וְנָתַן לוֹ הַשָּׂכָר, וַהֲרֵי שְׂכָרוֹ שָׁוֶה בִּימֵי הַחֹרֶף סֶלַע בְּכָל יוֹם — הֲרֵי זֶה אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמַלְוֶה אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֵי שֶׁיָּזִיל לוֹ בִּשְׂכָרוֹ.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״תַּעֲשֶׂה עִמִּי מֵהַיּוֹם עַד זְמַן פְּלוֹנִי בְּדִינָר בְּכָל יוֹם״, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁוֶה שְׂכָרוֹ סֶלַע בְּכָל יוֹם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר; הוֹאִיל וְהוּא מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה, אֵינוֹ נִרְאֶה כְּנוֹטֵל שְׂכַר מְעוֹתָיו שֶׁהִקְדִּים וּנְתָנָן לוֹ בִּשְׂכָרוֹ.