אֵין אָדָם יָכוֹל לְהוֹרִישׁ מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ וְלֹא לַעֲקֹר הַיְרֻשָּׁה מִן הַיּוֹרֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה מָמוֹן הוּא, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת נְחָלוֹת: ״וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט״ (במדבר כז,יא) — לוֹמַר שֶׁחֻקָּה זוֹ לֹא תִּשְׁתַּנֶּה וְאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל בָּהּ; בֵּין שֶׁצִּוָּה וְהוּא בָּרִיא בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע, בֵּין עַל פֶּה בֵּין בִּכְתָב — אֵינוֹ מוֹעִיל.

לְפִיכָךְ, הָאוֹמֵר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹרִי לֹא יִטֹּל פִּי שְׁנַיִם״, ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי״ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת, אוֹ שֶׁאָמַר: ״בִּתִּי תִּירָשֵׁנִי״ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן — לֹא אָמַר כְּלוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֲבָל אִם הָיוּ לוֹ יוֹרְשִׁין רַבִּים, כְּגוֹן בָּנִים רַבִּים אוֹ בָּנוֹת אוֹ אַחִים, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא שְׁכִיב מְרַע: ״פְּלוֹנִי אָחִי יִירָשֵׁנִי מִכְּלַל אַחַי״ אוֹ ״בִּתִּי פְּלוֹנִית תִּירָשֵׁנִי מִכְּלַל בְּנוֹתַי״ — דְּבָרָיו קַיָּמִין, בֵּין שֶׁאָמַר עַל פֶּה בֵּין שֶׁכָּתַב בִּכְתָב.

אֲבָל אִם אָמַר: ״פְּלוֹנִי בְּנִי יִירָשֵׁנִי לְבַדּוֹ״: אִם אָמַר עַל פֶּה — דְּבָרָיו קַיָּמִין; אֲבָל אִם כָּתַב כָּל נְכָסָיו לִבְנוֹ — לֹא עָשָׂהוּ אֶלָּא אַפִּטְרוֹפָּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

אָמַר: ״פְּלוֹנִי בְּנִי יִירַשׁ חֲצִי נְכָסַי וּשְׁאָר בָּנַי הַחֵצִי״ — דְּבָרָיו קַיָּמִין. אֲבָל אִם אָמַר עַל הַבְּכוֹר: ״יִירַשׁ כַּפָּשׁוּט״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״לֹא יִירַשׁ פִּי שְׁנַיִם עִם אֶחָיו״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר, כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר״ (דברים כא,טז-יז).

וְאִם הָיָה בָּרִיא — אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, לֹא לַבְּכוֹר וְלֹא לְאֶחָד מִשְּׁאָר הַיּוֹרְשִׁין.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה. אֲבָל אִם נָתַן מַתָּנָה — דְּבָרָיו קַיָּמִין. לְפִיכָךְ, הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו לְבָנָיו כְּשֶׁהוּא שְׁכִיב מְרַע, רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאֶחָד וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר — דְּבָרָיו קַיָּמִין. וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה — לֹא אָמַר כְּלוּם.

כָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף מִשּׁוּם מַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה — דְּבָרָיו קַיָּמִין. כֵּיצַד? אָמַר: ״תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי בְּנִי וְיִירָשֶׁנָּה״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״יִירַשׁ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וְתִנָּתֵן לוֹ״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״יִירָשֶׁנָּה וְתִנָּתֵן לוֹ וְיִירָשֶׁנָּה״, הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם לְשׁוֹן מַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף — דְּבָרָיו קַיָּמִין.

וְכֵן אִם הָיוּ שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת לִשְׁלֹשָׁה יוֹרְשִׁין, וְאָמַר: ״יִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְתִנָּתֵן לִפְלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְיִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית״ — קָנוּ שְׁלָשְׁתָּן, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה אֵינוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ חֶלְקוֹ בְּמַתָּנָה. וְהוּא שֶׁלֹּא יִשְׁהֶה בֵּין אֲמִירָה לַאֲמִירָה כְּדֵי דִּבּוּר. אֲבָל אִם שָׁהָה — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה מְעֹרָב בִּשְׁלָשְׁתָּן.

כֵּיצַד יֹאמַר? אִם הָיָה לְשׁוֹן הַמַּתָּנָה בָּאֶמְצַע: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִירְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶן בְּמַתָּנָה, וְיִירָשׁוּם״. וְאִם הָיָה לְשׁוֹן מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה, יֹאמַר: ״תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְיִירָשׁוּם״. וְאִם הָיָה לְשׁוֹן מַתָּנָה בַּסּוֹף, יֹאמַר: ״יִירַשׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶם בְּמַתָּנָה״.

יְרֻשַּׁת הַבַּעַל — אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם, עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה, וְאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל בָּהּ, אֶלָּא אִם הִתְנָה עִמָּהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

הַגּוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל שְׁאָר יְרֻשּׁוֹתֵיהֶן — מַנִּיחִין אוֹתָן לְפִי מִנְהָגָן.

וְהַגֵּר אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו גּוֹי, אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם תִּקְּנוּ לוֹ שֶׁיִּירַשׁ כְּשֶׁהָיָה, שֶׁמָּא יַחֲזֹר לְמִרְדּוֹ. יֵרָאֶה לִי שֶׁהַתְּנַאי מוֹעִיל בִּירֻשָּׁה זוֹ, הוֹאִיל וְאֵין הַגּוֹי מְחֻיָּב לַעֲמֹד בְּתַקָּנַת חֲכָמִים. וְאֵין הַגּוֹי יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו הַגֵּר, וְלֹא גֵּר יוֹרֵשׁ אֶת הַגֵּר, לֹא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

כָּל הַנּוֹתֵן נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת הַיּוֹרְשִׁין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיּוֹרְשִׁין נוֹהֲגִין בּוֹ כַּשּׁוּרָה — אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְזָכוּ הָאֲחֵרִים בְּכָל מַה שֶּׁנּוֹתֵן לָהֶן. וּמִדַּת חֲסִידוּת הִיא שֶׁלֹּא יָעִיד אָדָם חָסִיד בְּצַוָּאָה שֶׁמַּעֲבִירִין בָּהּ הַיְרֻשָּׁה מִן הַיּוֹרֵשׁ, אֲפִלּוּ מִבֵּן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה לְאָחִיו שֶׁהוּא חָכָם וְנוֹהֵג כַּשּׁוּרָה.

יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד — יוֹרֵשׁ אֶת קְרוֹבָיו הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשֶׁהָיָה. וְאִם רָאוּ בֵּית דִּין לְאַבֵּד אֶת מָמוֹנוֹ וּלְקָנְסוֹ שֶׁלֹּא יִירַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַזֵּק יְדֵי הָרְשָׁעִים — הָרְשׁוּת בְּיָדָם. וְאִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים בְּיִשְׂרָאֵל — תִּנָּתֵן יְרֻשַּׁת אֲבִיהֶן הַמְשֻׁמָּד לָהֶן. וְכֵן הַמִּנְהָג תָּמִיד בַּמַּעֲרָב.

צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם בֵּן בֵּין הַבָּנִים בְּחַיָּיו אֲפִלּוּ בְּדָבָר מוּעָט, שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי תַּחֲרוּת וְקִנְאָה כַּאֲחֵי יוֹסֵף עִם יוֹסֵף.