כָּל אֵלּוּ שֶׁאֵין אֲכִילָתָן רְאָיָה, אִם הֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם הַבְּעָלִים שָׂדֶה זוֹ אוֹ נְתָנוּהָ לָהֶם בְּמַתָּנָה — רְאָיָתָן רְאָיָה, חוּץ מִן הַגַּזְלָן וְהַבַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. בְּאֵי זֶה נְכָסִים אָמְרוּ? בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אוֹ בְּשָׂדֶה שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ וּבְשָׂדֶה שֶׁכָּתַב לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ וּבְשָׂדֶה שֶׁנָּתַן לָהּ בְּשׁוּם מִשֶּׁלּוֹ. אֲבָל בְּנִכְסֵי מְלוֹג — יֵשׁ לוֹ רְאָיָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

כֵּיצַד הַגַּזְלָן אֵין לוֹ רְאָיָה? כֵּיוָן שֶׁהֻחְזַק גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁהוֹדָה הַבַּעַל בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה זוֹ וְלָקַח דָּמִים, וְהַבְּעָלִים אוֹמְרִים: ״לֹא מָכַרְנוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי הַיִּרְאָה הוֹדִינוּ לוֹ״ — מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִיָּדוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם. וְאִם הֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּפְנֵיהֶם מָנָה לוֹ כָּךְ וְכָךְ — מוֹצִיאִין אֶת הַשָּׂדֶה מִיַּד הַגַּזְלָן וּמַחֲזִירִין לוֹ הַבְּעָלִים אֶת הַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גְּזֵלָה.

בֶּן הָאֻמָּן וּבֶן הֶעָרִיס וּבֶן הָאַפִּטְרוֹפּוֹס שֶׁאָכְלוּ שָׂדֶה זוֹ שְׁנֵי חֲזָקָה: אִם טָעֲנוּ שֶׁהַבְּעָלִים מָכְרוּ לָהֶן אוֹ נָתְנוּ לָהֶן — יֵשׁ לָהֶן חֲזָקָה; וְאִם טָעֲנוּ שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָהֶן מֵאֲבוֹתֵיהֶן שֶׁאֲכָלוּהָ שְׁנֵי חֲזָקָה — אֵין לָהֶם חֲזָקָה. וְאִם הֵבִיאוּ עֵדִים שֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים לַאֲבִיהֶם שֶׁמְּכָרוּהָ לָהֶם אוֹ נְתָנוּהָ — מַעֲמִידִין אֶת הַשָּׂדֶה בְּיָדָן.

בֶּן הַגַּזְלָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה שֶׁהוֹדוּ הַבְּעָלִים לְאָבִיו — אֵינָהּ רְאָיָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל בֶּן בֶּן הַגַּזְלָן, אֲפִלּוּ בָּא בְּטַעֲנַת אָבִיו — יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. בָּא בְּטַעֲנַת אֲבִי אָבִיו — אֵין לוֹ חֲזָקָה.

הַגּוֹי, אֲפִלּוּ אֲכָלָהּ כַּמָּה שָׁנִים — אֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה, וְאִם לֹא הֵבִיא שְׁטָר — תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים בְּלֹא שֵׁם שְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל הַבָּא מֵחֲמַת הַגּוֹי — הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי, וְאֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה.

טָעַן זֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי הַבָּא מֵחֲמַת הַגּוֹי וְאָמַר: ״בְּפָנַי לְקָחָהּ הַגּוֹי שֶׁמְּכָרָהּ לִי מִזֶּה יִשְׂרָאֵל הַמְעַרְעֵר עָלַי״ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע הֶסֵּת עַל כָּךְ; מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: ״לְקַחְתִּיהָ מִמְּךָ, וַהֲרֵי אֲכַלְתִּיהָ שְׁנֵי חֲזָקָה״, יָכוֹל לוֹמַר: ״מִפְּלוֹנִי לְקַחְתִּיהָ שֶׁבְּפָנַי לְקָחָהּ מִמְּךָ״.

אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי הַקָּטָן, אֲפִלּוּ הִגְדִּיל. כֵּיצַד? אֲכָלָהּ בְּפָנָיו כְּשֶׁהוּא קָטָן שָׁנָה אַחַת, וּשְׁתַּיִם אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, וְטָעַן: ״אַתָּה מְכַרְתָּהּ״ אוֹ ״נְתַתָּהּ לִי״ — אֵין זֶה כְּלוּם עַד שֶׁיֹּאכַל אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת אַחַר שֶׁהִגְדִּיל.

מִי שֶׁהֶחֱזִיק בְּנִכְסֵי קָטָן שָׁנִים רַבּוֹת, וְטָעַן וְאָמַר: ״מַשְׁכּוֹנָה הֵם בְּיָדִי, וְיֵשׁ לִי חוֹב עֲלֵיהֶם כָּךְ וְכָךְ״, הוֹאִיל וְאִלּוּ רָצָה אָמַר: ״לְקוּחִין הֵם בְּיָדִי״ — נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מֻחְזֶקֶת שֶׁהִיא לְאָבִיו שֶׁל זֶה, וַהֲרֵי זֶה גּוֹבֶה מִשְּׂכָרָהּ מַה שֶּׁטָּעַן, וְתַחֲזֹר לַיְתוֹמִים.

אֲבָל אִם יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁהִיא שֶׁל יְתוֹמִים — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי הַקָּטָן, וְתַחֲזֹר הַשָּׂדֶה וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל לַיְתוֹמִים, עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ וְיַעֲשֶׂה עִמָּהֶן דִּין.

אֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי אֲבִיהֶן — מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: ״לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי מֵאֲבִיהֶן״, נֶאֱמָן לוֹמַר: ״חוֹב יֵשׁ לִי עַל אֲבִיהֶן, וְאֶגְבֶּה אוֹתוֹ מִן הַפֵּרוֹת״. וְגוֹבֵהוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: ״שֶׁלִּי הִיא״.

בּוֹרֵחַ שֶׁבָּרַח מֵחֲמַת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ — אֵין מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו. אֲפִלּוּ אָכַל הַמַּחֲזִיק כַּמָּה שָׁנִים, וְטָעַן שֶׁלָּקַח — אֵין אֲכִילָתוֹ רְאָיָה, וְאֵין אוֹמְרִין לְבַעַל הַשָּׂדֶה: ״לָמָּה לֹא מִחִיתָה?״, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל הַבּוֹרֵחַ מֵחֲמַת מָמוֹן — הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם, וְאִם לֹא מִחָה — מַחֲזִיקִין בִּנְכָסָיו.

מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי אֵשֶׁת אִישׁ. כֵּיצַד? אֲכָלָהּ מִקְצָת שְׁנֵי חֲזָקָה בְּחַיֵּי הַבַּעַל וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים אַחַר מִיתַת הַבַּעַל, וְטָעַן וְאָמַר: ״אַתְּ מָכַרְתְּ לִי וּבַעְלִיךְ״ — מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: ״מִמֵּךְ לְקַחְתִּיהָ אַחַר מוֹת בַּעְלִיךְ״, שֶׁהֲרֵי אֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַחַר מִיתַת הַבַּעַל וְלֹא מִחָת בּוֹ. אֲבָל אִם אֲכָלָהּ בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא אֲכָלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ — אֵין לוֹ חֲזָקָה.

כָּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה — אֵינָהּ חֲזָקָה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁאָכַל פֵּרוֹת שָׂדֶה זוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וּבָא הַמְעַרְעֵר וְאָמַר לוֹ: ״מֵאַיִן לְךָ שָׂדֶה זוֹ? שֶׁלִּי הִיא!״, הֱשִׁיבוֹ וְאָמַר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מִי הִיא, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לִי אָדָם, יָרַדְתִּי לְתוֹכָהּ״ — אֵין זוֹ חֲזָקָה, שֶׁהֲרֵי לֹא טָעַן שֶׁלְּקָחָהּ וְלֹא שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְלֹא שֶׁיְּרָשָׁהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָעַן — אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ, עַד שֶׁיָּבִיא זֶה הַמְעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. הֵבִיא עֵדִים — תַּחֲזֹר לוֹ הַשָּׂדֶה, וּמוֹצִיאִין מִזֶּה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְאֵין פּוֹתְחִין לְזֶה הַמַּחֲזִיק תְּחִלָּה וְאֵין אוֹמְרִין לוֹ: ״שֶׁמָּא שְׁטָר הָיָה לְךָ וְאָבַד״, עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא מֵעַצְמוֹ. וְאִם לֹא טָעַן — יַחֲזִיר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל.

וְכֵן הָאוֹכֵל שְׁנֵי חֲזָקָה מֵחֲמַת שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, וְנִמְצָא הַשְּׁטָר בָּטֵל — בָּטְלָה הַחֲזָקָה, וְתַחֲזֹר הַשָּׂדֶה עִם כָּל הַפֵּרוֹת לַבְּעָלִים.

הַבָּא מֵחֲמַת יְרֻשָּׁה — צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר אָבִיו בְּשָׂדֶה זוֹ אוֹ נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וְכֵיוָן שֶׁאֲכָלָהּ הוּא שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵחֲמַת אָבִיו — מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ.

אֲבָל אִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר בָּהּ אָבִיו כְּלָל — תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה לַמְעַרְעֵר, וְכָל הַפֵּרוֹת לַמְעַרְעֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ טוֹעֵן עָלָיו שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן לוֹ, וְלֹא נוֹדְעָה קַרְקַע זוֹ לַאֲבוֹתָיו. הֵבִיא רְאָיָה שֶׁנִּרְאָה בָּהּ אָבִיו — אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁמָּא בָּא לְבַקֵּר אוֹתָהּ וְלֹא קְנָיָהּ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁדָּר בָּהּ אָבִיו אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד.

הֲרֵי שֶׁאָכַל שָׂדֶה זוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, וּבָא מְעַרְעֵר וְאָמַר לוֹ: ״מַה לְּךָ וּלְשָׂדֶה זוֹ?״, הוֹדָה לוֹ וְאָמַר לוֹ: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהָיְתָה שֶׁלְּךָ, אֲבָל פְּלוֹנִי מְכָרָהּ לִי וְהוּא לְקָחָהּ מִמְּךָ״, אָמַר לוֹ הַמְעַרְעֵר: ״פְּלוֹנִי שֶׁמָּכַר לְךָ גַּזְלָן הוּא״, הוֹאִיל וְהוֹדָה לוֹ שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְשֶׁלֹּא לְקָחָהּ מִמֶּנּוּ — תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה וְכָל הַפֵּרוֹת לַמְעַרְעֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לְזֶה הַמְעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הֵבִיא זֶה הַמַּחֲזִיק עֵדִים שֶׁפְּלוֹנִי שֶׁמְּכָרָהּ לוֹ דָּר בָּהּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״בְּפָנַי לְקָחָהּ מִמְּךָ וְאַחַר כָּךְ מְכָרָהּ לִי״ — מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּיָדוֹ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ טַעֲנָה עִם חֶזְקָתוֹ, וְאִלּוּ רָצָה טָעַן וְאָמַר: ״מִמְּךָ לְקַחְתִּיהָ״, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲזָקָה.