Plaintiff and Defendant 5

Back

Plaintiff and Defendant

Perek 5

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה: הַקַּרְקָעוֹת, וְהָעֲבָדִים, וְהַשְּׁטָרוֹת, וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד אֶחָד, אוֹ שֶׁשָּׁמַר וְטָעַן טַעֲנַת הַשּׁוֹמְרִין — הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ (שמות כב,ו) — פְּרָט לַהֶקְדֵּשׁ, ״כֶּסֶף אוֹ כֵלִים״ (שם) — פְּרָט לְקַרְקָעוֹת, וְלַעֲבָדִים, שֶׁהֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת. וְכֵן יָצְאוּ הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁאֵין גּוּפָן מָמוֹן כַּכֶּסֶף וְכַכֵּלִים, וְאֵינָן אֶלָּא לִרְאָיָה שֶׁבָּהֶן.

וְעַל כֻּלָּם נִשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת אִם הָיְתָה שָׁם טַעֲנַת וַדַּאי, חוּץ מִן הַהֶקְדֵּשׁוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עֲלֵיהֶם שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה, תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׁבַע עֲלֵיהֶן כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בַּהֶקְדֵּשׁוֹת.

״שְׁתֵּי שָׂדוֹת מָכַרְתָּ לִי״, ״לֹא מָכַרְתִּי לְךָ אֶלָּא אַחַת״; ״שְׁנֵי עֲבָדִים״ אוֹ ״שְׁנֵי שְׁטָרוֹת״ ״יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא שְׁטָר אֶחָד״ אוֹ ״עֶבֶד אֶחָד״ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת. וְכֵן אִם טָעַן וְאָמַר: ״חָצֵר זוֹ״ אוֹ ״עֶבֶד זֶה״ אוֹ ״שְׁטָר זֶה״ ״שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ — שֶׁלִּי הוּא, וְאַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״, וְהַנִּטְעָן אוֹמֵר: ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״, בֵּין שֶׁהֵבִיא הַטּוֹעֵן עֵד אֶחָד בֵּין שֶׁלֹּא הֵבִיא — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.

וְכֵן הַחוֹפֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת וְהִפְסִידָהּ, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם, בֵּין שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָפַרְתִּי״, אוֹ שֶׁטְּעָנוֹ שֶׁחָפַר שְׁתֵּי מְעָרוֹת וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָפַרְתִּי אֶלָּא אַחַת״, אוֹ שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁחָפַר וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָפַרְתִּי כְּלוּם״ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת עַל הַכֹּל.

טְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַכֵּלִים וְכָפַר בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּכָל הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת הַקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַכֵּלִים — בְּכָל אֵלּוּ נִשְׁבָּע הֶסֵּת.

אֲבָל אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת הַכֵּלִים וְכָפַר בְּמִקְצָתָן עִם כָּל הַקַּרְקָעוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא חַיָּב שְׁבוּעָה עַל מִקְצָת הַכֵּלִים שֶׁכָּפַר בָּהֶן — נִשְׁבָּע אַף עַל הַקַּרְקָעוֹת שֶׁטְּעָנוֹ עִמָּהֶן, שֶׁהַכֹּל טַעֲנָה אַחַת הִיא. וְכֵן הַדִּין בִּטְעָנוֹ כֵּלִים וַעֲבָדִים אוֹ כֵּלִים וּשְׁטָרוֹת — הַכֹּל דִּין אֶחָד הוּא.

טְעָנוֹ עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לְהִבָּצֵר וּתְבוּאָה יְבֵשָׁה הָעוֹמֶדֶת לְהִקָּצֵר, וְהוֹדָה בְּמִקְצָתָן וְכָפַר בְּמִקְצָתָן — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע עֲלֵיהֶן כִּשְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, וְהוּא שֶׁאֵינָן צְרִיכִין לַקַּרְקַע, שֶׁכָּל הָעוֹמֵד לְהִבָּצֵר הֲרֵי הוּא כְּבָצוּר לְעִנְיַן כְּפִירָה וְהוֹדָאָה. אֲבָל אִם הָיוּ צְרִיכִין לַקַּרְקַע — הֲרֵי הֵן כַּקַּרְקַע לְכָל דָּבָר, וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא הֶסֵּת.

הַטּוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁנֵי חֳדָשִׁים שָׁכַנְתָּ בַּחֲצֵרִי, וְאַתָּה חַיָּב לִי שְׂכַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא שָׁכַנְתִּי אֶלָּא חֹדֶשׁ אֶחָד״ — הֲרֵי זֶה מוֹדֶה בְּמִקְצָת, וְאִם הָיָה שְׂכַר הַחֹדֶשׁ שֶׁכָּפַר בּוֹ שְׁתֵּי כֶּסֶף — נִשְׁבָּע, שֶׁאֵין הַטַּעֲנָה בְּגוּף הַקַּרְקַע אֶלָּא בַּשָּׂכָר, שֶׁהוּא מִטַּלְטְלִין.

״שְׁטָר מָסַרְתִּי לְךָ וַעֲשָׂרָה דִּינָרִין הָיָה לִי בּוֹ רְאָיָה״, ״לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם״ — יִשָּׁבַע הֶסֵּת. הָפַךְ עָלָיו — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁהָיְתָה בּוֹ רְאָיָה לַעֲשָׂרָה דִּינָרִין וְאָבְדוּ בַּאֲבֵדַת הַשְּׁטָר, וְיִטֹּל. וְאִם אָמַר הַנִּתְבָּע: ״אֱמֶת, מָסַרְתָּ לִי וְאָבַד״ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר אַף מִשְּׁבוּעַת הֶסֵּת, שֶׁאֲפִלּוּ פָּשַׁע בּוֹ וְאָבַד — פָּטוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חוֹבֵל.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ — זְכוּת יֵשׁ לִי בּוֹ״, וְזֶה אוֹמֵר: ״אֵינִי מוֹצִיא שְׁטָרִי״ אוֹ ״אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לְךָ בּוֹ רְאָיָה אוֹ לֹא״ — כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ.

טָעַן שֶׁאָבַד הַשְּׁטָר — מַחֲרִימִין לוֹ חֵרֶם סְתָם. טָעַן זֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁ׳הַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ זְכוּת אֶצְלוֹ הוּא׳ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ אֶצְלוֹ וְשֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ. וְכָזֶה הוֹרוּ רַבּוֹתַי.

אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֶחָד הַקָּטָן הַבָּא בְּטַעֲנַת עַצְמוֹ אוֹ בְּטַעֲנַת אָבִיו, לְפִי שֶׁזֶּה הַמִּקְצָת שֶׁהוֹדָה בּוֹ לַקָּטָן אֵינוֹ אֶלָּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה. וְכֵן אִם כָּפַר בַּכֹּל, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לַקָּטָן — אֵינוֹ נִשְׁבָּע, שֶׁזֶּה עֵד אֶחָד וְאֵין שָׁם תּוֹבֵעַ, שֶׁתְּבִיעַת הַקָּטָן אֵינָהּ תְּבִיעָה גְּמוּרָה.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: קָטָן שֶׁאָמַר לַגָּדוֹל: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״ אוֹ ״לְאַבָּא בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים״ אוֹ ״אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״, וְעֵד אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעַת הַתּוֹרָה.

אֲבָל אִם שָׁמַר לַקָּטָן, וְטָעַן שֶׁאָבַד — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁבָּע מֵחֲמַת טַעֲנָה. וְכֵן אִם הוֹדָה שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לַקָּטָן אוֹ אַפִּטְרוֹפּוֹס עָלָיו — יַעֲמִידוּ בֵּית דִּין אַפִּטְרוֹפּוֹס לַקָּטָן וְיַשְׁבִּיעוּ הַשֻּׁתָּף וְכַיּוֹצֵא בּוֹ טַעֲנַת שֶׁמָּא.

הוֹרוּ רַבּוֹתַי שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת קָטָן שְׁבוּעָה שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל שְׁבוּעַת הֶסֵּת נִשְׁבָּעִין; וַאֲפִלּוּ הָיָה קָטָן שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן — נִשְׁבָּעִין הֶסֵּת עַל טַעֲנָתוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא זֶה נוֹטֵל מָמוֹנוֹ שֶׁל זֶה כְּשֶׁהוּא קָטָן וְיֵלֵךְ לוֹ בְּחִנָּם. וְלָזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, וְתִקּוּן עוֹלָם הוּא.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַקָּטָן שֶׁטָּעַן עַל הַגָּדוֹל, בֵּין שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת בֵּין שֶׁכָּפַר בַּכֹּל בֵּין שֶׁהָיָה שָׁם עֵד — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲפֹךְ עַל הַקָּטָן, שֶׁאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן כְּלָל. וַאֲפִלּוּ חֵרֶם סְתָם אֵינוֹ מְקַבֵּל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֹנֶשׁ הַשְּׁבוּעָה.

קָטָן שֶׁטְּעָנוֹ הַגָּדוֹל: אִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן, כְּגוֹן עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן, וְהוֹדָה הַקָּטָן — נִפְרָעִין מִנְּכָסָיו, וְאִם אֵין לוֹ — יַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וִישַׁלֵּם; וְאִם כָּפַר הַקָּטָן — מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיַּגְדִּיל, וְיִשָּׁבַע. וְאִם טְעָנוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין לַקָּטָן בּוֹ הֲנָיָה, כְּגוֹן נְזָקִין וְחַבָּלוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדֶה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמַּה יְּשַׁלֵּם — פָּטוּר אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל. וְאִם הָיָה הַתּוֹבֵעַ מִן הַנִּשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין, כְּגוֹן הַשָּׂכִיר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָיָה לַקָּטָן שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר לוֹ שָׂכִיר — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן. אֲבָל חֶנְוָנִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל פִּנְקָסוֹ — אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַקָּטָן, שֶׁאֵין לַקָּטָן בָּזֶה הֲנָיָה, שֶׁהֲרֵי חַיָּב לִתֵּן לְפוֹעֲלָיו, וְנִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ, וְזֶה הַחֶנְוָנִי הִפְסִיד עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁנָּתַן מָמוֹנוֹ עַל פִּי קָטָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה — אֵין נִזְקָקִין לָהֶן לְכָל טַעֲנָה, לֹא לְטַעֲנָתָן עַל אֲחֵרִים וְלֹא לְטַעֲנַת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶן, לֹא לִשְׁבוּעָה קַלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּעָה חֲמוּרָה אוֹ תַּשְׁלוּמִין. אֲבָל הַסּוּמָא — הֲרֵי הוּא כְּבָרִיא לְכָל דָּבָר בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְנִשְׁבָּע כָּל מִינֵי שְׁבוּעוֹת, וְנִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנָתוֹ.