הָאוֹמֵר: ״זֶה בְּנִי״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וּפוֹטֵר אִשְׁתּוֹ מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם.

אָמַר: ״זֶה אָחִי״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״יֵשׁ לִי אַחִים״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן לֶאֱסֹר אִשְׁתּוֹ וּלְהַנִּיחָהּ זְקוּקָה לְיָבָם, שֶׁהֲרֵי זֶה מִתְכַּוֵּן לְאָסְרָהּ לְאַחַר מוֹתוֹ.

הָיָה מֻחְזָק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחִים וְאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ״אֵין לִי אַחִים״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְכֵן אִם אָמַר עַל מִי שֶׁהֻחְזַק: ״אֵין זֶה אָחִי״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. לֹא הָיָה מֻחְזָק בְּאַחִים, וְיָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁיֵּשׁ לְבַעְלָהּ אַחִים, וְהָעֵדִים בִּמְדִינָה אַחֶרֶת — אֲפִלּוּ אָמַר הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ״אֵין לִי אָח״, הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וְתַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ, וְיִשָּׁאֲלוּ.

מִי שֶׁזָּנָה עִם אִשָּׁה, בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ, וְנִתְעַבְּרָה, וְאָמַר: ״זֶה הָעֻבָּר מִמֶּנִּי הוּא״, וַאֲפִלּוּ הִיא מוֹדָה לוֹ — אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּנוֹ לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה, הֲרֵי זֶה סָפֵק לְעִנְיַן יִבּוּם; כְּשֵׁם שֶׁזִּנָּת עִמּוֹ כָּךְ זִנָּת עִם אַחֵר, וּמֵאַיִן יִוָּדַע הַדָּבָר שֶׁזֶּה בְּנוֹ וַדַּאי, וַהֲרֵי אֵין לוֹ חֲזָקָה? אֶלָּא לְעוֹלָם סָפֵק הוּא, וּלְהַחֲמִיר דָּנִין בּוֹ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

נֶאֱמָן עֵד אֶחָד לְהָעִיד לִיבָמָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וּמִתְיַבֶּמֶת עַל פִּיו, אוֹ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ אוֹ שֶׁנִּתַּן לְבַעְלָהּ בֵּן לְהַתִּירָהּ לְזָר. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ גּוֹי מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ מֵעִיד בְּמִיתַת הַיָּבָם כְּמוֹ שֶׁמֵּעִיד לְאֵשֶׁת אִישׁ לְהַתִּירָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין.

וְחָמֵשׁ הַנָּשִׁים שֶׁאֵין מְעִידוֹת זוֹ לָזוֹ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ — כָּךְ אֵין מְעִידוֹת לָהּ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ. וְדִין עֵדוּת זוֹ כְּדִין אוֹתָהּ עֵדוּת לְעִנְיַן עֵדִים שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה בְּמִיתַת הַיָּבָם לְכָל דָּבָר.

שְׁתֵּי יְבָמוֹת שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם, זוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״ — זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, שֶׁאֵין יְבִמְתָּהּ נֶאֱמֶנֶת לְהָעִיד לָהּ שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הָיָה לְאַחַת מֵהֶן עֵד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ — זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ הָעֵד עוֹמֶדֶת בְּאִסּוּרָהּ, שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ אֶלָּא מִפְּנֵי יְבָמָהּ, וְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵד מֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי הָעֵד הֵעִיד שֶׁמֵּת יְבָמָהּ, וְהִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: ״מֵת בַּעְלִי״.

לָזוֹ בָּנִים וְלָזוֹ אֵין בָּנִים: מִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים — מֻתֶּרֶת, וְזוֹ שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים — אֲסוּרָה.

הָיָה לָהֶם יָבָם אַחֵר כָּאן — הֲרֵי זֶה מְיַבֵּם לִשְׁתֵּיהֶן.

מֵת זֶה הַיָּבָם שֶׁיִּבֵּם אוֹתָם — אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לְזָר כְּשֶׁהָיוּ בַּתְּחִלָּה. נִתְיַבְּמוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְזָר.

אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: ״מֵת בַּעְלִי״ וְתִנָּשֵׂא אוֹ תִּתְיַבֵּם — אֵין הַיְבָמָה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: ״מֵת יְבָמִי״ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְזָר, הוֹאִיל וְהוּא אִסּוּר לָאו, שֶׁמָּא יְהֵא קַל בְּעֵינֶיהָ. וְכֵן אֵין הַיָּבָם נֶאֱמָן לוֹמַר: ״מֵת אָחִי״ שֶׁיְּיַבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: ״מֵתָה אֲחוֹתִי״ שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתָהּ, וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר: ״מֵתָה אִשְׁתִּי״ שֶׁיִּשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁמֵּתָה אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ תִּכָּנֵס לְבֵיתָהּ, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ עֵד אֶחָד אֶלָּא מִשּׁוּם הַתָּרַת עֲגוּנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

לְפִיכָךְ, הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי״, אוֹ שֶׁאָמְרָה: ״מֵת יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי״ — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. אֲבָל אִם הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ בִּלְבַד, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״נִתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמֵת״, בֵּין שֶׁאָמְרָה: ״מֵת הַיָּבָם וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי״ בֵּין שֶׁאָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת הַיָּבָם שֶׁנִּתַּן לִי״ — הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי״ — נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בְּחֶזְקַת הֶתֵּר לְזָר. אָמְרָה: ״מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי״ — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לְהִתְיַבֵּם, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ בִּלְבַד, וּבָאָה וְאָמְרָה: ״נִתַּן לִי בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמֵת, וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי״ — נֶאֱמֶנֶת וּמִתְיַבֶּמֶת, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה בְּחֶזְקַת הֶתֵּר לִיבָמָהּ בְּעֵת שֶׁהָלְכָה. אָמְרָה: ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן שֶׁנִּתַּן לִי״ — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לִפְטֹר עַצְמָהּ מִן הַיִּבּוּם וּמִן הַחֲלִיצָה, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה מִתְּחִלָּתָהּ, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלָלָה, אוֹ שֶׁאָמְרָה: ״בַּמְּעָרָה הָיִינוּ כְּשֶׁמֵּתוּ״. אֲבָל אִם אֵין הַדָּבָר כֵּן — אֵינָהּ חוֹלֶצֶת, שֶׁמָּא תַּחֲלֹץ וְיָבֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁהַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה, וְהַבַּעַל מֵת תְּחִלָּה, וְנִמְצֵאת חֲלִיצָה זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן, וְיִרְאֶה הָרוֹאֶה אוֹתָהּ שֶׁחָלְצָה וְנִשֵּׂאת לְכֹהֵן וִידַמֶּה שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לִכְהֻנָּה, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ. לְפִיכָךְ לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם, אֶלָּא תִּשָּׁאֵר בְּחֶזְקַת זְקוּקָה כְּשֶׁיָּצָאת, עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וְצָרָתָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: ״מֵת בַּעְלִיךְ״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תַּחֲלֹץ וְלֹא תִּתְיַבֵּם לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּוָּדַע אִם יָלְדָה צָרָתָהּ אוֹ לֹא יָלְדָה.

וְלָמָּה לֹא תַּחֲלֹץ אַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים מִמִּיתַת הַבַּעַל וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְזָר עַל כָּל פָּנִים: שֶׁאִם יָלְדָה צָרָתָהּ — הֲרֵי נִפְטְרָה זוֹ, וְאִם לֹא יָלְדָה — הֲרֵי נֶחְלְצָה? גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִוָּדַע אַחַר הַחֲלִיצָה שֶׁיָּלְדָה צָרָתָהּ וָלָד שֶׁל קַיָּמָה, וְנִמְצֵאת שֶׁאֵינָהּ חֲלִיצָה, וְתִנָּשֵׂא לְכֹהֵן אַחַר שֶׁנֶּחְלְצָה, וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁלֹּא יָדַע בָּעֵדִים שֶׁבָּאוּ, שֶׁהַחֲלוּצָה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן, וְיָעִיד שֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִשֵּׂאת לְכֹהֵן עַל פִּי בֵּית דִּין. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה מִתְּחִלָּתָהּ — הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת לְאַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, וְתִנָּשֵׂא לְזָר.

אֲבָל זוֹ הַצָּרָה שֶׁהָיְתָה עִם בַּעְלָהּ כְּשֶׁמֵּת — תַּמְתִּין תִּשְׁעִים יוֹם כִּשְׁאָר הַיְבָמוֹת וְתַחֲלֹץ אוֹ תִּתְיַבֵּם, וְלֹא תָּחוּשׁ לְצָרָתָהּ שֶׁבַּמְּדִינָה הָאַחֶרֶת, הוֹאִיל וְלֹא הָיָה בַּעְלָהּ עִמָּהּ בַּמְּדִינָה.

הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְהָיְתָה לָהּ חָמוֹת בִּמְדִינַת הַיָּם — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא יָלְדָה חֲמוֹתָהּ וּכְבָר נִתַּן לָהּ יָבָם בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹּא גָּזְרוּ בְּדָבָר זֶה, אֶלָּא נַעֲמִיד אוֹתָהּ עַל חֶזְקָתָהּ וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת. וְהוּא הַדִּין לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ וְהָיָה לוֹ בֵּן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְזָר, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מֵת הַבֵּן, אֶלָּא הַעֲמֵד אוֹתָהּ עַל חֶזְקָתָהּ.

יָצָאת חֲמוֹתָהּ מְעֻבֶּרֶת — הֲרֵי זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וְלֹא תִּנָּשֵׂא לְזָר עַד שֶׁתֵּדַע מֶה הָיָה סוֹף עִבּוּר חֲמוֹתָהּ, שֶׁמָּא נוֹלַד לָהּ יָבָם קֹדֶם מִיתַת הַבַּעַל.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: ״מֵת בַּעְלִיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ״, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁחִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר. אָמְרוּ לָהּ: ״מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִיךְ״, וְנִתְיַבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁחִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים — תֵּצֵא, וְהַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד לִפְנֵי הַשְּׁמוּעָה אוֹ לְאַחַר הַשְּׁמוּעָה מַמְזֵר.