כֵּיצַד הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת? אִם בְּכֶסֶף הוּא מְקַדֵּשׁ — אֵין פָּחוֹת מִפְּרוּטָה כֶּסֶף, אוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. אוֹמֵר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי״, אוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי״, אוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה״ ״בָּזֶה״, וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים. וְהָאִישׁ הוּא שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן שֶׁקָּנָה אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לָהּ הַכֶּסֶף.

נָתְנָה הִיא, וְאָמְרָה לוֹ: ״הֲרֵינִי מְקֻדֶּשֶׁת לְךָ״, ״הֲרֵינִי לְךָ לְאִשָּׁה״, וְכָל לְשׁוֹן הַקְנָאָה — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן אִם נָתְנָה הִיא לוֹ, וְאָמַר הוּא — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. נָתַן הוּא וְאָמְרָה הִיא — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק.

וְאִם קִדֵּשׁ בִּשְׁטָר — כּוֹתֵב עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס אוֹ עַל הֶעָלֶה וְעַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי״ אוֹ ״מְאֹרֶסֶת לִי״, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים.

וְצָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב אוֹתוֹ לְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמִּתְקַדֶּשֶׁת, כַּגֵּט. וְאֵינוֹ כּוֹתְבוֹ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ. כְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ מִדַּעְתָּהּ בִּפְנֵי עֵדִים — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

וְאִם קִדֵּשׁ בְּבִיאָה, אוֹמֵר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי״ אוֹ ״הֲרֵי אַתְּ מְאֹרֶסֶת לִי״ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ לִי לְאִשָּׁה״ ״בִּבְעִילָה זוֹ״, וּמִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי עֵדִים, וּבוֹעֲלָהּ. וְהַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה — דַּעְתּוֹ עַל גְּמַר בִּיאָה, וּכְשֶׁיִּגְמֹר בִּיאָתוֹ תִּהְיֶה מְקֻדֶּשֶׁת. וּבֵין שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר הָאִישׁ כְּשֶׁיְּקַדֵּשׁ — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנָם שֶׁהוּא קָנָה אִשָּׁה, לֹא שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנָם שֶׁהִקְנָה עַצְמוֹ לָהּ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁאָמַר לָהּ אוֹ כָּתַב בַּשְּׁטָר שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ: ״הֲרֵינִי בַּעְלִיךְ״, ״הֲרֵינִי אֲרוּסִיךְ״, ״הֲרֵינִי אִישִׁיךְ״, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה — אֵין כָּאן קִדּוּשִׁין כְּלָל.

אָמַר לָהּ אוֹ כָּתַב לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ אִשְׁתִּי״ אוֹ ״אֲרוּסָתִי״, אוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ קְנוּיָה לִי״, ״הֲרֵי אַתְּ שֶׁלִּי״, ״הֲרֵי אַתְּ בִּרְשׁוּתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ זְקוּקָה לִי״, ״הֲרֵי אַתְּ לְקוּחָתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ חֲרוּפָתִי״, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

אָמַר לָהּ אוֹ כָּתַב לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְיֻחֶדֶת לִי״, ״הֲרֵי אַתְּ מְיֻעֶדֶת לִי״, ״הֲרֵי אַתְּ עֶזְרָתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ נֶגְדִּי״, ״הֲרֵי אַתְּ צַלְעָתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ סְגוּרָתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ תַּחְתַּי״, ״הֲרֵי אַתְּ אֲסוּרָתִי״, ״הֲרֵי אַתְּ תְּפוּשָׂתִי״ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מְדַבֵּר עִמָּהּ עַל עִסְקֵי קִדּוּשִׁין. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְדַבֵּר עִמָּהּ תְּחִלָּה עַל עִסְקֵי קִדּוּשִׁין — אֵין חוֹשְׁשִׁין לְמִלּוֹת אֵלּוּ.

וְיֵשׁ לָאִישׁ לְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא מַכֶּרֶת בּוֹ, וְיִהְיֶה מַשְׁמַע הַדְּבָרִים בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן שֶׁקְּנָיָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה עַל עִסְקֵי הַקִּדּוּשִׁין, וְרָצָת, וְעָמַד וְקִדֵּשׁ וְלֹא פֵּרֵשׁ וְלֹא אָמַר לָהּ כְּלוּם, אֶלָּא נָתַן בְּיָדָהּ אוֹ בָּעַל — הוֹאִיל וְהֵן עֲסוּקִין בָּעִנְיָן, דַּיּוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ. וְכֵן עֵדֵי הַקִּדּוּשִׁין וְהַגֵּרוּשִׁין, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לָהֶם: ״אַתֶּם עֵדַי״, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם אוֹ גֵּרֵשׁ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וּמְגֹרֶשֶׁת.

הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הִתְקַדְּשִׁי לְחֶצְיִי״ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְאוֹמֵר לָהּ: ״הֲרֵי אִשְׁתִּי אַתְּ וְאַחֶרֶת״, שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵין לִיךְ אֶלָּא חֲצִי אִישׁ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: ״חֶצְיֵךְ מְקֻדָּשׁ לִי״ — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, שֶׁאֵין אִשָּׁה אַחַת רְאוּיָה לִשְׁנַיִם. וְכֵן הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי וְלָזֶה״ — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

אָמַר לָהּ: ״הֲרֵי חֶצְיֵךְ מְקֻדָּשׁ לִי בִּפְרוּטָה, וְחֶצְיֵךְ בִּפְרוּטָה״, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי חֶצְיֵךְ מְקֻדָּשׁ לִי בַּחֲצִי פְּרוּטָה, וְחֶצְיֵךְ הָאַחֵר בַּחֲצִי פְּרוּטָה״ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

אָמַר לָהּ: ״חֶצְיֵךְ מְקֻדָּשׁ לִי בִּפְרוּטָה הַיּוֹם, וְחֶצְיֵךְ בִּפְרוּטָה לְמָחָר״, ״שְׁנֵי חֲצָיַיִךְ בִּפְרוּטָה״; ״שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ לִשְׁנֵי בָּנַי בִּפְרוּטָה״, ״בִּתְּךָ מְקֻדֶּשֶׁת לִי וּפָרָתְךָ מְכוּרָה לִי בִּפְרוּטָה״, אוֹ: ״בִּתְּךָ וְקַרְקָעֲךָ לִי בִּפְרוּטָה״ — בְּכָל אֵלּוּ מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק.

הָאָב מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא קְטַנָּה וּכְשֶׁהִיא נַעֲרָה; רְשׁוּתָהּ בְּיָדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה״ , וְקִדּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ. וְכֵן הוּא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבִכְתֻבָּתָהּ אִם נִתְגָרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה מִן הָאֵרוּסִין — הוּא זַכַּאי בַּכֹּל עַד שֶׁתִּבְגֹּר. (דברים כב,טז)

לְפִיכָךְ מְקַבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ מִיּוֹם שֶׁתִּוָּלֵד עַד שֶׁתִּבְגֹּר. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה חֵרֶשֶׁת אוֹ שׁוֹטָה, וְקִדְּשָׁהּ הָאָב — הֲרֵי הִיא אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה. וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה מִדַּעַת אָבִיהָ; פָּחוֹת מִכָּאן — אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ בְּבִיאָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

בָּגְרָה הַבַּת — אֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת, וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, שֶׁאֵין מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא לְדַעְתָּהּ. וְכֵן אִם הִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָרְשָׁה בְּחַיֵּי אָבִיהָ — הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הִיא קְטַנָּה; כֵּיוָן שֶׁנִּשֵּׂאת — אֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת.

נִתְקַדְּשָׁה קֹדֶם שֶׁתִּבְגֹּר שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, אֲפִלּוּ נִתְרַצָּה הָאָב אַחַר שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה. וַאֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָרְשָׁה מֵאוֹתָם הַקִּדּוּשִׁין — אֵינָהּ אֲסוּרָה עַל הַכֹּהֵן. וּבֵין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. בֵּין שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה בְּפָנָיו בֵּין שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.

הָיְתָה הַבַּת סָפֵק בּוֹגֶרֶת, בֵּין שֶׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ בֵּין שֶׁקִּדְּשָׁה הִיא עַצְמָהּ שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק, לְפִיכָךְ צְרִיכָה גֵּט מִסָּפֵק.

יֵשׁ לָאִישׁ לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לְקַדֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה, בֵּין אִשָּׁה פְּלוֹנִית בֵּין אִשָּׁה מִשְּׁאָר הַנָּשִׁים. וְכֵן הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, בֵּין מֵאִישׁ פְּלוֹנִי בֵּין מֵאִישׁ מִשְּׁאָר הָאֲנָשִׁים. וְכֵן הָאָב עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא בִּרְשׁוּתוֹ. וְאוֹמֵר הָאָב לְבִתּוֹ הַקְּטַנָּה: ״צְאִי וְקַבְּלִי קִדּוּשַׁיִךְ״.

כָּל הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין — צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים. אֲבָל הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה שָׁלִיחַ לְקַדֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה — אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּעֵדִים, שֶׁאֵין מָקוֹם לְעֵדִים בִּשְׁלִיחוּת הָאִישׁ אֶלָּא לְהוֹדִיעַ אֲמִתַּת הַדָּבָר. לְפִיכָךְ אִם הוֹדוּ הַשָּׁלִיחַ וְהַמְשַׁלֵּחַ — אֵינָן צְרִיכִין עֵדִים, כְּמוֹ שְׁלִיחַ הַגֵּט וּכְמוֹ שָׁלִיחַ שֶׁהִרְשָׁהוּ לְהַפְרִישׁ לוֹ תְּרוּמָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. בַּכֹּל — שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים.

הַשָּׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. לְפִיכָךְ אִם עָשָׂה שְׁנַיִם שְׁלוּחָיו לְקַדֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה, וְהָלְכוּ וְקִדְּשׁוּ אוֹתָהּ — הֵן הֵן שְׁלוּחָיו וְהֵן עֵדֵי הַקִּדּוּשִׁין, וְאֵינָן צְרִיכִין לְקַדְּשָׁהּ לוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם אֲחֵרִים.

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִשְׁלִיחוּת, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי דַּעַת, וְהַגּוֹי לְפִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית, וְנֶאֱמַר: ״כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם״ — לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ, וּמָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית, אַף שְׁלוּחֲכֶם בֶּן בְּרִית, לְהוֹצִיא אֶת הַגּוֹי. אֲבָל הָעֶבֶד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן — הֲרֵי הוּא פָּסוּל לִשְׁלִיחוּת הַקִּדּוּשִׁין וְהַגִּטִּין, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּטִּין וְקִדּוּשִׁין. (במדבר יח,כח)

שְׁלִיחַ הָאִישׁ שֶׁקִּדֵּשׁ, אוֹמֵר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִפְלוֹנִי בְּכֶסֶף זֶה״ אוֹ: ״בִּשְׁטָר זֶה״. וְאִם שְׁלִיחַ הָאִשָּׁה הוּא שֶׁמְּקַבֵּל הַקִּדּוּשִׁין, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי פְּלוֹנִית שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתְךָ מְקֻדֶּשֶׁת לִי״, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: ״קִדַּשְׁתִּיהָ לְךָ״ אוֹ: ״אֵרַסְתִּיהָ לְךָ״ אוֹ: ״נְתַתִּיהָ לְךָ לְאִשָּׁה״, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכֵן הַמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי הָאָב, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי בִּתְּךָ פְּלוֹנִית מְקֻדֶּשֶׁת לִי״, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: ״קִדַּשְׁתִּיהָ לְךָ״. וְאִם אָמַר הָאָב אוֹ הַשָּׁלִיחַ: ״הִין״ — דַּיּוֹ, אֲפִלּוּ שָׁתַק. וְאִם הָיוּ עֲסוּקִין בָּעִנְיָן וְנָתַן לָאָב אוֹ לַשָּׁלִיחַ, וְלֹא פֵּרֵשׁ וְלֹא אָמַר דָּבָר — דַּיּוֹ. וְאִם קִדֵּשׁ בִּשְׁטָר — אֵינוֹ כּוֹתְבוֹ אֶלָּא מִדַּעַת הָאָב אוֹ מִדַּעַת הַשָּׁלִיחַ. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים כֻּלָּן שֶׁל קִדּוּשִׁין — דִּין הָאִישׁ עִם הָאִשָּׁה כְּדִין שָׁלִיחַ עִם שָׁלִיחַ אוֹ עִם הָאָב.

מִצְוָה שֶׁיְּקַדֵּשׁ אָדָם אִשְׁתּוֹ בְּעַצְמוֹ יָתֵר מֵעַל יְדֵי שְׁלוּחוֹ, וְכֵן מִצְוָה עַל הָאִשָּׁה שֶׁתְּקַדֵּשׁ עַצְמָהּ בְּיָדָהּ יָתֵר מֵעַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לָאָב לְקַדֵּשׁ בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וּכְשֶׁהִיא נַעֲרָה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה — אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֶלָּא מִצְוַת חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְקַדֵּשׁ אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר: ״בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה״. וְכֵן הָאִישׁ — אֵין רָאוּי לוֹ שֶׁיְּקַדֵּשׁ קְטַנָּה. וְלֹא יְקַדֵּשׁ אִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה וְתִהְיֶה כְּשֵׁרָה בְּעֵינָיו, שֶׁמָּא לֹא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וְנִמְצָא מְגָרְשָׁהּ, אוֹ שׁוֹכֵב עִמָּהּ וְהוּא שׂוֹנְאָהּ.

הַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה — הֲרֵי אֵלּוּ קִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. וְכֵן בִּשְׁטָר — מִתְקַדֶּשֶׁת בּוֹ מִן הַתּוֹרָה. כְּשֵׁם שֶׁגּוֹמֵר וּמְגָרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָתַב לָהּ סֵפֶר״ וכו׳ , כָּךְ גּוֹמֵר וּמַכְנִיס. וְכֵן הַכֶּסֶף דִּין תּוֹרָה, וּפֵרוּשׁוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה״ (דברים כד,א; כד,ג), וְאָמְרוּ חֲכָמִים: לִקּוּחִין יִהְיוּ בְּכֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי״ (שם כב,יג; כד,א). (בראשית כג,יג)

אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַדְּבָרִים כֵּן הוּא, נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ בְּכֶסֶף אוֹ בְּשָׁוֶה כֶּסֶף, וְכֵן אִם רָצָה לְקַדֵּשׁ בִּשְׁטָר — מְקַדֵּשׁ. אֲבָל אֵין מְקַדְּשִׁין בְּבִיאָה לְכַתְּחִלָּה. וְהַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל פְּרוּצִין בְּדָבָר זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין.

וְכֵן הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁדּוּךְ אוֹ הַמְקַדֵּשׁ בַּשּׁוּק, אַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין גְּמוּרִין — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר זֶה הֶרְגֵּל לִזְנוּת, וְיִדְמֶה לִקְדֵשָׁה שֶׁהָיְתָה קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה.

כָּל הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה, בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי שָׁלִיחַ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ קֹדֶם הַקִּדּוּשִׁין הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין קֹדֶם כָּל הַמִּצְווֹת. וְאִם קִדֵּשׁ וְלֹא בֵּרֵךְ — לֹא יְבָרֵךְ אַחַר הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁזּוֹ בְּרָכָה לְבַטָּלָה; מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, כְּבָר נַעֲשָׂה.

כֵּיצַד מְבָרֵךְ? ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה יי מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל״.

זוֹ הִיא בִּרְכַּת אֵרוּסִין. וְנָהֲגוּ הָעָם לְהַסְדִּיר בְּרָכָה זוֹ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל שֵׁכָר. אִם יֵשׁ שָׁם יַיִן — מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת אֵרוּסִין, וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ. וְאִם אֵין שָׁם יַיִן וְלֹא שֵׁכָר — מְבָרֵךְ אוֹתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.