הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן״, וְנִמְצָא שֶׁל דְּבַשׁ, ״שֶׁל דְּבַשׁ״, וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן; ״בְּדִינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף״, וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב, ״שֶׁל זָהָב״, וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף; ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן״, וְנִמְצָא לֵוִי, ״לֵוִי״, וְנִמְצָא כֹּהֵן; ״נָתִין״, וְנִמְצָא מַמְזֵר, ״מַמְזֵר״, וְנִמְצָא נָתִין; ״בֶּן עִיר״, וְנִמְצָא בֶּן כְּרָךְ, ״בֶּן כְּרָךְ״, וְנִמְצָא בֶּן עִיר; ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָנִי״, וְנִמְצָא עָשִׁיר; ״עָשִׁיר״, וְנִמְצָא עָנִי; ״עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ״, וְנִמְצָא רָחוֹק, ״רָחוֹק״, וְנִמְצָא קָרוֹב; ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּת״ אוֹ ״שִׁפְחָה״ ״גּוֹדֶלֶת״ אוֹ ״אוֹפָה״, וְאֵין לוֹ, ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי״, וְיֵשׁ לוֹ; ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי אִשָּׁה וּבָנִים״, וְאֵין לוֹ, ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לִי״, וְיֵשׁ לוֹ; בְּכָל אֵלּוּ וְהַדּוֹמֶה לָהֶן — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ.

וּבְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה: ״בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִטְעַנִּי וְאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר״; וְכֵן אִם אָמַר הוּא: ״בְּלִבִּי הָיָה לְקַדְּשָׁהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִטְעַתְנִי״ — אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת; דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים.

״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי בַּסָּם״, וְנִמְצָא בַּסָּם וּבוּרְסִי, ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי בֶּן עִיר״, וְנִמְצָא בֶּן עִיר וּבֶן כְּרָךְ, ״עַל מְנָת שֶׁשְּׁמִי יוֹסֵף״, וְנִמְצָא שְׁמוֹ יוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֵין שְׁמִי אֶלָּא יוֹסֵף״, וְנִמְצָא שְׁמוֹ יוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן, ״שֶׁאֵינִי אֶלָּא בַּסָּם״, וְנִמְצָא בַּסָּם וּבוּרְסִי, ״שֶׁאֵינִי אֶלָּא בֶּן עִיר״, וְנִמְצָא בֶּן כְּרָךְ וּבֶן עִיר — אֵין זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת.

הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בָּזֶה עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִקְרוֹת״ — צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא הַתּוֹרָה וִיתַרְגֵּם אוֹתָהּ תַּרְגּוּם אֻנְקְלוֹס הַגֵּר. וְאִם אָמַר לָהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי קָרָאָה״ — צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּדִקְדּוּק יָפֶה.

״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לִשְׁנוֹת״ — צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת הַמִּשְׁנָה. וְאִם אָמַר לָהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּנָּאָה״ — צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹדֵעַ לִקְרוֹת הַמִּשְׁנָה וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא שֶׁל רַבִּי חִיָּא.

״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד״ — אֵין אוֹמְרִין: כְּבֶן עַזַּאי וּכְבֶן זוֹמָא, אֶלָּא כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דָּבָר אֶחָד בְּתַלְמוּדוֹ וְאוֹמְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּהִלְכוֹת הֶחָג שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָן בָּרַבִּים מִדְּבָרִים הַקַּלִּים סָמוּךְ לֶחָג כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָעָם בְּקִיאִין בָּהֶן.

״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי חָכָם״ — אֵין אוֹמְרִין: כְּרַבִּי עֲקִיבָה וַחֲבֵרָיו, אֶלָּא כָּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ דְּבַר חָכְמָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר״ — אֵין אוֹמְרִין: כְּאַבְנֵר בֶּן נֵר וּכְיוֹאָב, אֶלָּא כָּל שֶׁחֲבֵרָיו מִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גְּבוּרָתוֹ.

״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר״ — אֵין אוֹמְרִין: כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא כָּל שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי עָשְׁרוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק״ — אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמָּא הִרְהֵר בִּתְשׁוּבָה בְּדַעְתּוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁהוּא רָשָׁע״ — אֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמָּא הִרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה גָּדוֹל הוּא, וּמִשֶּׁיְּהַרְהֵר לַעֲבֹד בְּלִבּוֹ יֵעָשֶׂה רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם״ , וְכָתוּב: ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״ (דברים יא,טז). (יחזקאל יד,ה)

הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, וְאָמַר: ״סָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹּהֶנֶת, וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה״, ״לְוִיָּה, וַהֲרֵי הִיא כֹּהֶנֶת״, ״עֲנִיָּה, וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה״, ״עֲשִׁירָה, וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה״ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ. וְכֵן הִיא שֶׁאָמְרָה: ״סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁהוּא כֹּהֵן, וַהֲרֵי הוּא לֵוִי״, ״לֵוִי, וַהֲרֵי הוּא כֹּהֵן״, ״עָשִׁיר, וַהֲרֵי הוּא עָנִי״, ״עָנִי, וַהֲרֵי הוּא עָשִׁיר״ — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעָה אוֹתָהּ.