הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל בַּת יִשְׂרָאֵל וְנִמְצָא הַדָּבָר שֶׁקֶר — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִסְּרוּ אֹתוֹ״ (דברים כב,יח), וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִ״לֹּא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״ (ויקרא יט,טז). וְנוֹתֵן לְאָבִיהָ מִשְׁקַל מֵאָה סְלָעִים כֶּסֶף מְזֻקָּק. וְאִם הָיְתָה יְתוֹמָה — הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַקְּטַנָּה אוֹ עַל הַבּוֹגֶרֶת — פָּטוּר מִן הַקְּנָס וּמִן הַמַּלְקוּת, וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיא עַל הַנַּעֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה״ (דברים כב,טו, ושם: הַנַּעֲרָ) — ״נַעֲרָה״ מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב.

אֵין דָּנִין דִּין זֶה אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת וּבְבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדִין מוֹצִיא שֵׁם רַע דִּינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר — הֲרֵי זוֹ נֶהֱרֶגֶת. אֲבָל הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה — דָּנִין בָּהֶן בְּכָל זְמַן בִּשְׁלֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין.

וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת מוֹצִיא שֵׁם רַע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״ (דברים כב,יט) — אֲפִלּוּ עִוֶּרֶת, אֲפִלּוּ מֻכַּת שְׁחִין. וְאִם גֵּרְשָׁהּ — עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו״ (שם), וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמַחֲזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּאוֹנֵס. וְאִם קָדַם אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ, אוֹ שֶׁמֵּתָה, אוֹ שֶׁהָיָה כֹּהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה — לוֹקֶה עַל גֵּרוּשֶׁיהָ.

נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וַאֲפִלּוּ שְׁנִיָּה — הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה בְּגֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״ (דברים כב,יט) — אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. וְלָמָּה לֹא יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע בֵּין בְּאוֹנֵס, וְיִשָּׂא זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ? שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּרְצֶה הִיא לֵישֵׁב, וְנִמְצָא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה קַיָּמִין.

כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רַע? הוּא שֶׁיָּבֹא אֶל בֵּית דִּין וְיֹאמַר: ״נַעֲרָה זוֹ בָּעַלְתִּי אוֹתָהּ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי עַל הַדָּבָר נוֹדַע לִי שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיהָ, וְאֵלּוּ הֵם עֵדַי שֶׁזִּנְּתָה בִּפְנֵיהֶם״. וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הָעֵדִים וְחוֹקְרִין עֵדוּתָן: אִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת — נִסְקֶלֶת; וְאִם הֵבִיא הָאָב עֵדִים וְהֵזִימוּ הָעֵדִים שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל וְנִמְצְאוּ שֶׁהֵעִידוּ שֶׁקֶר — יִסָּקְלוּ, וְיִלְקֶה הוּא וְיִתֵּן מֵאָה סֶלַע.

וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי״ (דברים כב,יז) — אֵלּוּ הָעֵדִים שֶׁיָּזִימוּ עֵדֵי הַבַּעַל. חָזַר הַבַּעַל וְהֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים וְהֵזִים עֵדֵי הָאָב — הֲרֵי הַנַּעֲרָה וְעֵדֵי אָבִיהָ נִסְקָלִין, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה״ (שם כב,כ). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ יֵשׁ בָּהּ עֵדִים, וְזוֹמְמִין, וְזוֹמְמֵי זוֹמְמִין.

הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע וְהִיא בּוֹגֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַקְּנָס. וְאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת — הֲרֵי זוֹ תִּסָּקֵל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בּוֹגֶרֶת, הוֹאִיל וּבְעֵת שֶׁזִּנְּתָה נַעֲרָה הָיְתָה.

כָּל נַעֲרָה שֶׁאֵין לָהּ קְנָס אִם נֶאֶנְסָה אוֹ נִתְפַּתְּתָה, כָּךְ הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְכֵן הַנָּכְרִית שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֲפִלּוּ הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה — הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע פָּטוּר מִן הַקְּנָס וּמִן הַמַּלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל״ (דברים כב,יט) — עַד שֶׁתִּהְיֶה הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה.

קִדֵּשׁ נַעֲרָה וְגֵרְשָׁהּ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו בַּקִּדּוּשִׁים הָרִאשׁוֹנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין — הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם הָיְתָה יְבִמְתּוֹ שֶׁכְּנָסָהּ וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחַת קִדּוּשֵׁי אָחִיו, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְכָל הַפָּטוּר — אִם רָצָה לְגָרֵשׁ, יְגָרֵשׁ.

אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ כְּדַרְכָּהּ וְיוֹצִיא שֵׁם רַע כְּדַרְכָּהּ. בְּעָלָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאָמַר: ״לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה״ — פָּטוּר, וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

וְכֵן אִם אָמַר: ״לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה״ וְלֹא אָמַר ״שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי״, אוֹ שֶׁאָמַר: ״זִנְּתָה תַּחְתַּי״ וְלֹא הֵבִיא עֵדִים, אֶלָּא בָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן — הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵדִים נֶהֱרָגִים אִם הוּזְמוּ.

זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: ״וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה״ (דברים כב,יז) — לְשׁוֹן כָּבוֹד, שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּסִתְרֵי הַדָּבָר. וְכֵן זֶה שֶׁיֹּאמַר הָאָב: ״וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי״ (שם) — הֵם זוֹמְמֵי עֵדֵי הַבַּעַל. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר״ (שם כב,כ) תֵּהָרֵג — כְּשֶׁזִּנָּת אַחַר הָאֵרוּסִין בְּעֵדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ״ (שם כב,כא). אֲבָל קֹדֶם הָאֵרוּסִין — כְּבָר דָּנָה תּוֹרָה בָּהּ שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם, וּבוֹעֲלָהּ חַיָּב בְּתַשְׁלוּמֵי מָמוֹן בִּלְבַד, בֵּין פִּתָּה בֵּין אָנַס.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן