סִדּוּר עֲשִׂיַּת מִצְווֹת אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, כָּךְ הוּא: בַּתְּחִלָּה מְבִיאִין כּוֹס לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״ וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וּזְמַן, וְשׁוֹתֶה. וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדַיִם״ וְנוֹטֵל יָדָיו, וּמְבִיאִין שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעָלָיו מָרוֹר וְיָרָק אַחֵר וּמַצָּה וַחֲרֹסֶת וְגוּפוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ הַפֶּסַח וּבְשַׂר חֲגִיגָה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבַזְּמַן הַזֶּה מְבִיאִין עַל הַשֻּׁלְחָן שְׁנֵי מִינֵי בָּשָׂר: אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה.

מַתְחִיל וּמְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְלוֹקֵחַ יָרָק וּמְטַבֵּל אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת, וְאוֹכֵל כַּזַּיִת הוּא וְכָל הַמְּסֻבִּין עִמּוֹ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת. וְאַחַר כָּךְ עוֹקְרִין הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵי קוֹרֵא הַהַגָּדָה לְבַדּוֹ, וּמוֹזְגִין הַכּוֹס הַשֵּׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל, וְאוֹמֵר הַקּוֹרֵא: 'מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מְטַבְּלִין אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי שָׁלוּק וּמְבֻשָּׁל, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מָרוֹר; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין בֵּין מְסֻבִּין, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין׳.

בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ אוֹמֵר ״וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי״, שֶׁאֵין לָנוּ קָרְבָּן. וּמַתְחִיל בִּגְנוּת, וְקוֹרֵא עַד שֶׁגּוֹמֵר דְּרַשׁ פָּרָשַׁת ״אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי״ כֻּלָּהּ.

וּמַחֲזִיר הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו וְאוֹמֵר: ״פֶּסַח זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין — עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי״ (שמות יב,כז)״. וּמַגְבִּיהַ הַמָּרוֹר בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר: ״מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין — עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם״ וכו״ (שם א,יד)'. וּמַגְבִּיהַ הַמַּצָּה בְּיָדוֹ וְאוֹמֵר: ״מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין — עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק״ וכו״ (שם יב,לט)'. וּבַזְּמַן הַזֶּה אוֹמֵר: ״פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם — עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ״ וכו׳.

וְאוֹמֵר: ״לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לְהַלֵּל לְשַׁבֵּחַ לְפָאֵר לְרוֹמֵם לְגַדֵּל לְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ: ״הַלְלוּ עַבְדֵי יי״ וכו״ (תהלים קיג,א)' עַד: ״חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם״ (שם קיד,ח), וְחוֹתֵם: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם וְהִגִּיעָנוּ הַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים״, וּבַזְּמַן הַזֶּה מוֹסִיף: 'כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ בְּשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ, לֶאֱכֹל מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל׳; וּמְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן, וְשׁוֹתֶה הַכּוֹס הַשֵּׁנִי.

וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ ״עַל נְטִילַת יָדַיִם״ וְנוֹטֵל יָדָיו שְׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַהַגָּדָה, וְלוֹקֵחַ שְׁנֵי רְקִיקִין, חוֹלֵק אֶחָד מֵהֶן וּמַנִּיחַ פָּרוּס לְתוֹךְ שָׁלֵם, וּמְבָרֵךְ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם״. וּמִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת כִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֶחֶם עֹנִי״ (דברים טז,ג) — מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה, אַף כָּאן בִּפְרוּסָה.

וְאַחַר כָּךְ כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר כְּאֶחָד וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת, וּמְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מַצּוֹת וּמְרוֹרִים״, וְאוֹכְלָן. וְאִם אָכַל מַצָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמָרוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ — מְבָרֵךְ עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת הַזֶּבַח״, וְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּחִלָּה, וּמְבָרֵךְ: ״בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת פֶּסַח״, וְאוֹכֵל מִגּוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח. וְלֹא בִּרְכַּת הַפֶּסַח פּוֹטֶרֶת שֶׁל זֶבַח, וְלֹא שֶׁל זֶבַח פּוֹטֶרֶת שֶׁל פֶּסַח.

בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם קָרְבָּן, אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם״, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ ״עַל אֲכִילַת מַצָּה״, וּמְטַבֵּל מַצָּה בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ ״עַל אֲכִילַת מָרוֹר״, וּמְטַבֵּל מָרוֹר בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל; וְלֹא יַשְׁהֶה אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת, שֶׁמָּא יִבְטַל טַעְמוֹ. וְזוֹ מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וּמְטַבֵּל בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכְלָן בְּלֹא בְּרָכָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ בַּסְּעוּדָה, וְאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל וְשׁוֹתֶה כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת. וּבָאַחֲרוֹנָה אוֹכֵל מִבְּשַׂר הַפֶּסַח אֲפִלּוּ כַּזַּיִת, וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו מַאֲכָל אַחֵר כְּלָל. וּבַזְּמַן הַזֶּה אוֹכֵל כַּזַּיִת מַצָּה וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶפְסֵק סְעוּדָתוֹ וְטַעַם בְּשַׂר הַפֶּסַח אוֹ הַמַּצָּה בְּפִיו, שֶׁאֲכִילָתָן הִיא הַמִּצְוָה.

וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְשׁוֹתֵהוּ. וְאַחַר כָּךְ מוֹזֵג כּוֹס רְבִיעִי וְגוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל, וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר, וְהִיא: ״יְהַלְלוּךָ יי אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ״ וכו׳. וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחַר כָּךְ כְּלוּם כָּל הַלַּיְלָה חוּץ מִן הַמַּיִם. וְיֵשׁ לוֹ לִמְזֹג כּוֹס חֲמִישִׁי וְלוֹמַר עָלָיו הַלֵּל הַגָּדוֹל, וְהוּא מֵ״הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב״ (תהלים קלו,א) עַד: ״עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל״ (שם קלז,א). וְכוֹס זֶה אֵינוֹ חוֹבָה כְּמוֹ אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת. וְיֵשׁ לוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם סְעוּדָה.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל צָלִי בְּלֵילֵי פְּסָחִים — אוֹכְלִים; מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: בְּשַׂר הַפֶּסַח הוּא — אֵינָן אוֹכְלִין. וּבְכָל מָקוֹם אָסוּר לֶאֱכֹל שֶׂה צָלוּי כֻּלּוֹ כְּאֶחָד בְּלֵיל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ. וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ, אוֹ שֶׁחִסֵּר מִמֶּנּוּ אֵבֶר, אוֹ שָׁלַק בּוֹ אֵבֶר וְהוּא מְחֻבָּר — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ.

מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן בְּלֵיל הַפֶּסַח — מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת, וְעוֹשֶׂה כָּל הַדְּבָרִים עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה. מִי שֶׁאֵין לוֹ יָרָק אֶלָּא מָרוֹר בִּלְבַד — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עַל הַמָּרוֹר שְׁתֵּי בְּרָכוֹת: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״ וְ׳עַל אֲכִילַת מָרוֹר׳ וְאוֹכֵל, וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַהַגָּדָה מְבָרֵךְ עַל הַמַּצָּה וְאוֹכְלָהּ, וְחוֹזֵר וְאוֹכֵל מִן הַמָּרוֹר בְּלֹא בְּרָכָה.

מִי שֶׁאֵין לוֹ מַצָּה מְשֻׁמֶּרֶת אֶלָּא כַּזַּיִת — כְּשֶׁגּוֹמֵר סְעוּדָתוֹ מִמַּצָּה שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁמֶּרֶת, מְבָרֵךְ ״עַל אֲכִילַת מַצָּה״ וְאוֹכֵל אוֹתוֹ כַּזַּיִת, וְאֵינוֹ טוֹעֵם אַחֲרָיו כְּלוּם.

מִי שֶׁיָּשֵׁן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְהֵקִיץ — אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹכֵל. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁיָּשְׁנוּ מִקְצָתָם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין. נִרְדְּמוּ כֻּלָּן וְנֵעוֹרוּ — לֹא יֹאכְלוּ. נִתְנַמְנְמוּ כֻּלָּם — יֹאכְלוּ.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן

נֹסַח הַהַגָּדָה שֶׁנָּהֲגוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן הַגָּלוּת כָּךְ הוּא: מַתְחִיל עַל כּוֹס שֵׁנִי, וְאוֹמֵר: בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם. הָא לַחְמָא עַנְיָא דַּאֲכַלוּ אֲבָהָתַנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָאֵי. כָּל דִּכְפִין יֵיתֵא וְיֵיכוּל, כָּל דִּצְרִיךְ לְפַסַּח יֵיתֵא וִיפַסַּח. שַׁתָּא הָכָא, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. שַׁתָּא הָדָא עַבְדֵי, לְשַׁתָּא דְּאָתְיָא בְּנֵי חָארֵי.

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר; שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, וְהַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, עֲדַיִן אָנוּ בָּנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם. וַאֲפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה — מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּאֲרִיךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְּרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִין בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַּלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: ״רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית״.

אָמַר לָהֶם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת, עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ (דברים טז,ג): יְמֵי חַיֶּיךָ — הַיָּמִים; כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ — הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין: יְמֵי חַיֶּיךָ — הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ — לְהָבִיא אֶת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל.

חָכָם, מַה הוּא אוֹמֵר? ״מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם״ (דברים ו,כ). אַף אַתָּה אֱמֹר לוֹ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין לְאַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקִימוֹן.

רָשָׁע, מַה הוּא אוֹמֵר? ״מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם״ (שמות יב,כו), לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בָּעִקָּר. אַף אַתָּה הַקְהֵא אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: ״בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״ (שם יג, ח) — לִי וְלֹא לוֹ, וְאִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל.

תָּם, מַה הוּא אוֹמֵר? ״מַה זֹּאת?״, ״וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים״ (שמות יג,יד).

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל — אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם״ (שמות יג,ח). ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ״ — יָכוֹל מֵרֹאשׁ הַחֹדֶש? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַהוּא״; אוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּעֲבוּר זֶה״ — לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִין לְפָנֶיךָ.

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֶּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם״ (יהושע כד,ב-ד).

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשֵּׁב אֶת הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל״ (בראשית טו,יג-יד). הִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עוֹמֵד עָלֵינוּ, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.

צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּשׁ לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁפַּרְעֹה הָרָשָׁע לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב״ (דברים כו,ה); ״וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם״ — מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָרַד לְהִשְׁתַּקֵּעַ אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ (בראשית מז,ד).

״בִּמְתֵי מְעָט״ — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יי אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב״ (דברים י,כב).

״וַיְהִי שָׁם לְגוֹי״ — מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִין שָׁם. ״גָּדוֹל וְעָצוּם״ — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם״ (שמות א,ז).

״וָרָב״ — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה״ (יחזקאל טז,ז).

״וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים״ (דברים כו,ו) — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ״ (שמות א,י).

״וַיְעַנּוּנוּ״ (דברים כו,ו) — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״ (שמות א,יא).

״וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה״ (דברים כו,ו) — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ״ (שמות א,יג).

״וַנִּצְעַק אֶל יי אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ״ (דברים כו,ז) — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה״ (שמות ב,כג).

״וַיִּשְׁמַע יי אֶת קֹלֵנוּ״ (דברים כו,ז) — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב״ (שמות ב,כד).

״וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ״ (דברים כו,ז) — זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים״ (שמות ב,כה).

״וְאֶת עֲמָלֵנוּ״ (דברים כו,ז) — אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן״ (שמות א,כב).

״וְאֶת לַחֲצֵנוּ״ (דברים כו,ז) — זֶה הַדְּחָק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם״ (שמות ג,ט).

״וַיּוֹצִאֵנוּ יי מִמִּצְרַיִם״ (דברים כו,ח) — לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, לֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יי״ (שמות יב,יב).

״בְּיָד חֲזָקָה״ (דברים כו,ח) — זֶה הַדֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה יַד יְהֹוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד״ (שמות ט,ג).

״וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה״ (דברים כו,ח) — זוֹ הַחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם״ (דברי הימים א כא,טז).

״וּבְמֹרָא גָּדֹל״ (דברים כו,ח) — זֶה גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יי אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ״ (שם ד,לד).

״וּבְאֹתוֹת״ (דברים כו,ח) — זֶה הַמַּטֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת״ (שמות ד,יז).

״וּבְמֹפְתִים״ (דברים כו,ח) — זֶה הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן״ (יואל ג,ג).

דָּבָר אַחֵר: ״בְּיָד חֲזָקָה״ — שְׁתַּיִם, ״וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה״ — שְׁתַּיִם, ״וּבְמֹרָא גָּדֹל״ — שְׁתַּיִם, ״וּבְאֹתוֹת״ — שְׁתַּיִם, ״וּבְמֹפְתִים״ — שְׁתַּיִם: אֵלּוּ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָן: דְּצַ״ךְ עֲדַ״שׁ בְּאַחַ״ב.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּפֶסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ: פֶּסַח, מַצָּה, וּמְרוֹרִים. פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִין בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, עַל שׁוּם מָה? עַל שֵׁם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל, וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ״ (שמות יב,כז).

מַצָּה זוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹכְלִין, עַל שׁוּם מָה? עַל שֵׁם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם״ (שמות יב,לט).

מְרוֹרִים אֵלּוּ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שֵׁם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ״ (שמות א,יד).

וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁלֹּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבַד גָּאַל, אֶלָּא אוֹתָנוּ גָּאַל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ״ (דברים ו,כג).

לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְגַדֵּל וּלְהַדֵּר וּלְנַצֵּחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ וְלַאֲבוֹתֵינוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ, וְהוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, וּמִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ. ״הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי״ וְכוּ׳ (תהלים קיג,א) עַד: ״חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם״ (שם קיד,ח). בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכֹל בּוֹ מַצָּה וּמְרוֹרִים, כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים שֶׁיַּגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

כַּסֵּדֶר שֶׁמְּבָרְכִין וְקוֹרְאִין הַהַגָּדָה בְּלֵיל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, כָּךְ מְבָרְכִים וְקוֹרְאִים בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת. וְכֵן חַיָּבִין בַּלַּיִל הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן