Back
Bava Batra
Daf 11aאֲבָל מְיַּיחַד לֵיהּ פִּיתְחָא – אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי פִּתְחוֹ.
But if he designates an entrance leading to this pit and does not approach it from all sides, he has four cubits only in front of his entrance.
RASHI
אבל מייחד ליה פיתחא שהיה לו פתח לסוף ביתו אצל החפירה ודרך אותו פתח היה רגיל להשליך הגרעינין וליטלן אין לו בחצר בשביל החפירה אלא ד' אמות שלפני אותו פתח:
אָמַר רַב הוּנָא: אַכְסַדְרָה אֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת; טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם פֵּירוּק מַשָּׂאוֹ, הָכָא אֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרֵק. מְתִיב רַב שֵׁשֶׁת: אֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי אַכְסַדְרָאוֹת – יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת! כִּי תַּנְיָא הַהִיא – בְּאַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב. אַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב, פְּשִׁיטָא, אִידְרוֹנָא מְעַלְּיָא הוּא! אֶלָּא, בְּאַכְסַדְרָה רוֹמַיְיתָא.
Rav Huna says: A portico [ akhsadra ]
RASHI
אכסדרה שיש לו מן הפתח לחצר:
אין לו ד' אמות בחלוקת החצר:
טעמא מאי אמור רבנן שיש לפתח בית ד' אמות בחצר:
משום פירוק משאו שיפרק שם משאו מעל חמורו לפי שסתם בית אינו פנוי מכלים ואי אפשר להכניס חמור עם משאו בבית לפרק לשם:
הכא באכסדרה כיון (דאית) לה דפנות אפשר דמעייל לגאו ומפרק:
אכסדרה דבי רב דפנות סביב לה אלא שמוקפות חלונות:
אכסדרה רומייתא מוקפות דפנות נמוכות שאין מגיעות לתקרה:
TOSAFOT
הכא אפשר דמעייל לגואי ומפרק פרש"י דסתם אכסדרה אין לה דפנות כלל וגרס נמי בסוף פ' כל גגות (עירובין דף צד: ושם. ד"ה בשתי) כי לית ליה לשמואל פי תקרה בד' אבל בג' אית ליה פירוש באכסדרה שאין לה דפנות כלל לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם בכל ארבע מחיצות ולכך קאמר שמואל באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בד' אבל בשלש אית ליה דהיינו אם יש בו דופן אחד אמרי' בג' פי תקרה ולר"י נראה דסתם אכסדרה יש לה שלש מחיצות כדאמר בלא יחפור (לקמן בבא בתרא דף כה:) דעולם הזה לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ובסוף פרק כל גגות (עירובין דף צד:) גרסי' כי לית ליה בג' אבל בארבע אית ליה פי' בשלש כשאין כי אם שלש מחיצות לא אמרי' פי תקרה ברביעית אבל בד' כשיש קצת גם ממחיצה רביעית אמר פי תקרה ואכסדרה דבי רב יש לה נמי שלש מחיצות גמורות והרביעית גבוהה ד' אמות ואכסדרה רומיתא הרביעית אינה גבוהה רק עשרה טפחים אי נמי דבי רב גבוהה רביעית עשרה ורומיתא פחות מעשרה טפחים:
תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת – יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת; הָיוּ חֲמִֹשָּׁה בָּתִּים פְּתוּחִין לְמִרְפֶּסֶת – אֵין לָהֶן אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת בִּלְבַד. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי: לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין, יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת? אֲמַר לֵיהּ: טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם פֵּירוּק מַשָּׂאוֹ, הָכָא מְטַפֵּס וְעוֹלֶה, מְטַפֵּס וְיוֹרֵד.
The Sages taught in a baraita : A gatehouse,
RASHI
בית שער בית קטן שלפני פתח טרקלין וקורין לו פורק"א בלע"ז:
מרפסת אלויי"ר והרבה פתחי עלייה פתוחין לו וכולן עולין דרך סולם אחד שקורין דגרי"ד:
אין להן אלא ארבע אמות בין כולן אצל רגלי הסולם:
לול של תרנגולין בית קטן שמגדלין בו תרנגולין ויש לו פתח לחצר:
יש לו ד' אמות בחצר או לא:
מטפס ועולה התרנגול מטפס וטורח ועולה דרך ראש הכותל לתוך הלול:
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: בַּיִת חֶצְיוֹ מְקוּרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוֹ מְקוּרֶה, יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת? אֲמַר לֵיהּ: אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת; לָא מִבָּעֲיָא קֵירוּיוֹ מִלְּגָיו, דְּאֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרֵק, אֶלָּא אֲפִילּוּ קֵירוּיוֹ כְּלַפֵּי חוּץ, אֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרֵק.
Rava asked Rav Naḥman: If a house is half roofed
RASHI
בית חציו מקורה כו' ופתוח לחצר יש לו ד' אמות בחצר או לא:
לא מבעיא קירויו מלגיו והחצי שאינו מקורה לצד החצר דאין לו ארבע אמות בחצר דהא אפשר דמעייל חמור במשאו ומפרק שם שאין דרך לתת כלים בחצר שאינו מקורה:
אלא אפי' קירויו לצד החוץ וגילוייו לצד פנים נמי אין לו ד' אמות דהא אפשר דמעייל חמור עד הגילוי ומפרק:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא מֵרַבִּי אַמִי: אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר פִּתְחוֹ לְמָבוֹי אַחֵר, בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו אוֹ אֵין מְעַכְּבִין עָלָיו? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו.
§ Rav Huna asked Rabbi Ami: If one of the residents of an alleyway onto which several courtyards open wishes to alter his entrance to a different alleyway, i.e., to make an entrance to his courtyard that will open onto a different alleyway, can the residents of the other alleyway prevent him
RASHI
למבוי אחר כגון בית שבין שני מבואות:
בני מבוי מעכבין אבני מבוי אחר שאינו רגיל אצלם:
TOSAFOT
בעא רב הונא מרב אמי והא דאמר בפרק הניזקין (גיטין דף נט: ושם) גבי רב הונא קרי בכהני שאני רב הונא דאפי' ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דארעא דישראל מיכף כייפי לרב הונא והכא היכי בעא מיניה וי"ל דרבי אמי לחוד ורב אמי לחוד:
אַכְסַנְיָא, לְפִי בְּנֵי אָדָם מִתְחַלֶּקֶת אוֹ לְפִי פְּתָחִים מִתְחַלֶּקֶת? אֲמַר לֵיהּ: לְפִי בְּנֵי אָדָם מִתְחַלֶּקֶת. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: זֶבֶל שֶׁבֶּחָצֵר מִתְחַלֶּקֶת לְפִי פְּתָחִים, אַכְסַנְיָא – לְפִי בְּנֵי אָדָם.
Rav Huna further asked: When a king issues a billeting order to the residents of a courtyard, obligating them to house his soldiers in their homes, is the burden divided according to the number of people
RASHI
אכסניא חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להן אכסניא בבתיהם:
לפי בני אדם הדרים בבית:
מתחלקת לפי פתחים לזבל שדות לפי שדרך הפתחים השליכו שם עד שנעשית אשפה:
TOSAFOT
אכסניא לפי פתחים כו' פירש רבינו חננאל דמיבעיא ליה שיירא שחנתה במקום אחד הזבל איך חולקין:
אָמַר רַב הוּנָא: אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לִסְתּוֹם כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ – בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו, שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ.
Rav Huna says: If one of the residents of an alleyway wishes to close off an area adjacent to his entrance,
RASHI
שבקש לסתום כנגד פתחו להקיף מחיצה סביבות ד"א שיש לו במבוי כנגד פתחו:
שמרבה עליהם הדרך שההולך מראשו עד צד סופו צריך להקיף סביב המחיצה:
TOSAFOT
אחד מבני מבוי שבקש לסתום כנגד פתחו פירש הקונטרס להקיף מחיצות סביבות הארבע אמות שיש לו במבוי כנגד פתחו וקשה לרבינו יצחק דלא מצינו שיהא לו ארבע אמות במבוי אלא בחצר ונראה לרבינו יצחק כפי' רבינו חננאל כגון שיושב בסוף המבוי אצל צד הסתום ורוצה לסתום כנגד פתחו כל רוחב המבוי והשתא קאמר רב הונא שמעכבין עליו בני המבוי אע"פ שהם חיצונים לפי שמרבה עליהם את הדרך פי' רגל בני אדם שיכולין לומר בני המבוי [אף] כשיש רבים במבוי יכולים ליכנס עד סוף המבוי וע"י הסתימה תרבה עלינו את הדרך ע"י בני אדם הדורכים עלינו במבוי ואף לחצרות יצטרכו ליכנס מרוב דוחק ומצינו לשון מרבה עליהם את הדרך בענין זה דתנן לקמן בחזקת הבתים (בבא בתרא דף נט:) לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפים ומפר' טעמא בגמרא (דף ס.) מפני שמרבה עליהם את הדרך דהיינו רגל בני אדם ובתוספתא דפ"ק דמכילתין תניא יש לו חנות ברשות הרבי' ומבקש לפותחו לחצר השותפים יכולים לעכב על ידו מפני שמרבה עליהם את הדרך:
מֵיתִיבֵי: חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת לְמָבוֹי – כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַחִיצוֹנָה, וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ. וְהַשְּׁאָר מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַשְּׁנִיָּה, וְהַשְּׁנִיָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַחִיצוֹנָה.
The Gemara raises an objection from a baraita : If five courtyards open onto an alleyway,
RASHI
חמש חצרות הפתוחות למבוי זו אצל זו לארכו וסתם מבואות סתומין הן בסופן ואחד מקצותיו פתוח לר"ה:
כולם משתמשות במבוי עם החיצונה כנגדה שהרי לכולם יש דרך במבוי לצאת דרך ראשו לרה"ר וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי:
והחיצונה משתמשת לעצמה כנגדה ברוחב המבוי אבל לא כנגד חברותי' שאין לה עליהן דרך:
משתמש' לעצמה לבדה וקשיא לרב הונא דאמר כולן מעכבין ואפי' החצונים מעכבין על הפנימיים:
נִמְצֵאת פְּנִימִית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם כָּל אַחַת וְאַחַת!
The baraita continues: The outcome is that the residents of the innermost courtyard may use that part of the alleyway adjacent to its own entrance, and they may use that part of the alleyway facing each and every other courtyard as well. According to this analysis, it should be permitted for the owner of the innermost courtyard to close off the area in front of his courtyard, since he is the only one who has permission to use it.
TOSAFOT
והפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לעצמה פי' לעצמה שאין אחרונה משתמשת עמה וחיצונה משתמשת לעצמה דלעיל אין פירושו כמו זה אלא לעצמה שאינה משתמשת עם אחרות:
תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר פִּתְחוֹ לְמָבוֹי אַחֵר – בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו. הָיָה סָתוּם וּבִקֵּשׁ לְפוֹתְחוֹ – אֵין בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי – כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּמָּבוֹי זוֹ עִם זוֹ.
The Gemara answers: It is a dispute between tanna’im , as it is taught in a baraita : If one of the residents of an alleyway wishes to alter his entrance to a different alleyway, the residents of the other alleyway can prevent him from doing so. If there had been an entrance there beforehand which is now sealed and he wishes to open it,
RASHI
היה סתום שהיה לו מקודם פתח פתוח לו וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו:
כולם משתמשין במבוי בכל המבוי ואפי' חיצון על הפנימי:
חֲצֵרוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְיהוּ? חַסּוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי – כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַחִיצוֹנָה, וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וכו׳, דִּבְרֵי רַבִּי; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי – כּוּלָּם מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּמָּבוֹי.
The Gemara expresses surprise about this last ruling: Courtyards, who mentioned anything about them? Why are they mentioned, considering that the baraita is not discussing the halakhot of courtyards? The Gemara answers: The baraita is incomplete and this is what it is teaching:
אָמַר מָר: הָיָה סָתוּם וּבִקֵּשׁ לְפוֹתְחוֹ – אֵין בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו, אֲבָל פָּרַץ אֶת פְּצִימָיו – בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרָבָא, תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ.
The Gemara directs the discussion to the details mentioned in the baraita . The Master said: If there had been an entrance there beforehand that is now sealed and he wishes to open it,
RASHI
שלא פרץ פצימיו כשנסתם פתחו לא סלק מזוזתו ומשקוף ומפתן דגלי דעתיה דלא סילק נפשיה וסופו לפותחו לאחר זמן: