Back
Bava Batra
Daf 156bאָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְאָמְרָה: תְּנוּ כְּבֵינָתִי לְבִתִּי, וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וּמֵתָה, וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרֶיהָ! אָמַר לָהֶן: בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן.
The Rabbis said to Rabbi Elazar: There was an incident involving the mother of the sons of Rokhel, who was sick, and who said: My brooch shall be given to my daughter, and it is valued at twelve hundred dinars. And this woman subsequently died, and the Sages upheld her statement.
TOSAFOT
כבינתי לבתי פי' רבינו שמואל נושק"א בלע"ז שחוגרת בה צוארה ואין נראה לר"י מדאמר בשבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף סב.) ולא תצא בכוליאר וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר אמר רב מכבנתא היינו כבינתי דהכא ופי' רש"י התם נושקא ולמה אסור לצאת בו בשבת והלא אינו עשוי אלא דרך מלבוש ושלפא ומחוי נמי לא שייך ביה כיון שתגלה בשרה ועוד אמרי' ביומא פרק אמר להם הממונה (דף כה.) גבי כהנים תנא היו עומדים בכוליאר פירוש עומדין בעיגול ע"כ נראה לר"י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה ומ"מ יש בה שום דבר חד כדאמרי' בשילהי דשבת (דף קנו:) דשקלה למכבנא ויהבא בעיני דחיויא וכבינתי דהכא אין לפרש נושקא אפילו תחלק בין מכבנתא דשבת לכבינתי דהכא דהא כתיב בישעי' (ג) ובתי הנפש והלחשים ופי' רש"י שם בתי הנפש נושקא שהיא כנגד שהנפש נתון שם וכתוב נמי והרדידים ומתרגמינן כבינתי ועוד תנן במס' כלים (פכ"ט מ"א) והסגוס והרדיד כו' ופירש בערוך דהיינו רדידים וקרוי בלשון ישמעאל ריד"א והוא צעיף דק שהאשה מתכסה בה ראשה ותכס בצעיף ותתעלף מתרגם בתרגום ירושלמי רדידא (בראשית לח):
גמ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים: מַעֲשֶׂה בְּמָרוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֶה עַל גַּב קַרְקַע.
It is taught in a baraita : Rabbi Eliezer said to the Rabbis: There was an incident involving a certain man of Meron
הָלַךְ וְלָקַח בֵּית סֶלַע אֶחָד סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: צְפוֹנוֹ לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת, וּדְרוֹמוֹ לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת. וּמֵת, וְקִיְּימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרָיו! אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? מָרוֹנִי בָּרִיא הָיָה.
He went and acquired one plot of rocky land adjacent to Jerusalem, and he said: I give the north part of this area to so-and-so, and with it one hundred sheep and one hundred barrels. And I give the south part of the area to so-and-so, and with it one hundred sheep and one hundred barrels. And he died, and the Sages upheld his statement. This indicates that a person on his deathbed cannot transfer property without an act of acquisition. The Rabbis said to Rabbi Eliezer: Do you bring proof from there? The man of Meron was healthy at the time. This was not the gift of a person on his deathbed, and it could not be acquired by verbal instruction.
״אָמַר לָהֶן: בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן״ וכו׳. מַאי טַעֲמָא קָא לָיֵיט לְהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקַיְּימֵי קוֹצִים בְּכֶרֶם הָיוּ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דִּתְנַן: הַמְקַיֵּים קוֹצִים בְּכֶרֶם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קִדֵּשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּימִין.
§ The mishna teaches: Rabbi Elazar said to them: That case was different; the sons of Rokhel should be buried by their mother. The Gemara asks: What is the reason that he was cursing them? Rav Yehuda says that Shmuel says: They were maintaining thorns in a vineyard
בִּשְׁלָמָא כַּרְכּוֹם חֲזִי, אֶלָּא קוֹצִים לְמַאי חֲזִי? אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? שֶׁכֵּן בַּעֲרַבִּיָּא מְקַיְּימִין קוֹצִים בַּשָּׂדוֹת לִגְמַלֵּיהֶן.
The Gemara asks: Granted, if it were saffron that grew in the vineyard, it is useful for seasoning and other uses, and therefore it proscribes the vineyard. But with regard to thorns, for what are they useful? Rabbi Ḥanina said: What is the reasoning of Rabbi Eliezer? It is because in Arabia
אָמַר רַבִּי לֵוִי: קוֹנִין קִנְיָן מִשְּׁכִיב מְרַע אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, וְלֹא לָחוּשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא שֶׁמָּא תִּטְרוֹף דַּעְתּוֹ עָלָיו.
Rabbi Levi says: An act of acquisition may be performed in order to effect acquisition of property from a person on his deathbed even on Shabbat,
TOSAFOT
קונין מש"מ ואפי' בשבת במצוה מחמת מיתה או בכותב כל נכסיו אתי שפיר דשייך התם טירוף דעת כי אע"פ שהקנין אינו מעלה ומוריד מ"מ מצטער על הדבר וה"ה נמי בכותב מקצת אע"פ שסבור הוא עדיין לחיות שהרי אינו יכול לחזור בו ומשייר לנפשו מ"מ שייך ביה טירוף דעת כדפי' רבינו שמואל ואפי' בשבת נמי מותר להקנות כדאמר בהזורק (גיטין עז: ושם) ההוא ש"מ דכתב לה גיטא לדביתהו למחר תקיף ליה עלמא טובא אמר רבא מי איכא דוכתא דלינסבא גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח כו' והיכי קא קניא ליה הא אקנייה רשותא בשבת אסור אלא ש"מ בש"מ הקילו וא"כ מותר להקנות גם הכא ותדע דבש"מ הקילו דהא תקשה היכי הוה מצי לגרש בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מגרשין בשבת אלא בש"מ הקילו:
מתני׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּשַׁבָּת – דְּבָרָיו קַיָּימִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָכוֹל לִכְתּוֹב, אֲבָל לֹא בַּחוֹל; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשַׁבָּת אָמְרוּ, קַל וָחוֹמֶר בַּחוֹל.
Rabbi Eliezer says: On Shabbat, the verbal statement of a person on his deathbed stands, as he cannot write, and the Sages instituted that he can effect the transaction verbally lest the inability to do so exacerbate his condition. But a verbal instruction does not stand if stated on a weekday. Rabbi Yehoshua says: With regard to Shabbat, the Sages stated that his verbal instruction is sufficient, even though writing is prohibited. One can infer a fortiori that the same applies with regard to a weekday, when writing is permitted.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, זָכִין לְקָטָן וְאֵין זָכִין לְגָדוֹל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְקָטָן אָמְרוּ, קַל וָחוֹמֶר לְגָדוֹל.
Similarly, one can acquire property on behalf of a minor,
גמ׳ מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא; דְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּחוֹל – דְּבָרָיו קַיָּימִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִכְתּוֹב, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת;
The Gemara asks: Whose opinion is ex-pressed in the mishna? The Gemara answers: This is the opinion of Rabbi Yehuda. This is as it is taught in a baraita : Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: With regard to a person on his deathbed who distributes his property by verbal instruction, on a weekday, his statements stand, because he can write, but his statement does not stand on Shabbat, because he cannot write.
רַבִּי יְהוֹשֻׁע
Rabbi Yehoshua