Back
Bava Batra
Daf 2aנִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה וְלֹא גְּדָרָהּ – הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ וְחַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָהּ;
If the owner of the vineyard neglected
RASHI
קידש התבואה אם הוסיף מאתים לישנא דקרא נקט פן תוקדש (דברים כב):
TOSAFOT
נתיאש הימנה ולא גדרה דוקא נתיאש אבל לא נתיאש ועוסק כל שעה לגדור אע"פ שהוסיף מאתים מותר כדתנן במסכת כלאים (פ"ה מ"ו) הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לשם אלקטנו הוסיף מאתים מותר לכשאחזור אלקטנו הוסיף מאתים אסור אלמא כשהוא מחזר אחר לקיטתו אפילו הוסיף מאתים מותר והטעם יש לפרש משום דכתיב (דברים כ״ב:ט׳) לא תזרע כרמך כלאים דומיא דזריעה דניחא ליה:
וחייב באחריותו אע"ג דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק (גיטין נג.) נראה לר"י דהאי חשיב היזק ניכר שהרי ניכר הוא שהוא כלאים כשרואה הגפנים בשדה ומטמא אע"פ שרואין השרץ על הטהרות לא חשיב היזק ניכר דמי יודע אם הוכשרו אבל אין לומר דה"נ הוי היזק שאינו ניכר וקנסוהו כמו במטמא (שם) שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרותיו של חבירו דהכא ליכא למיחש להכי שבעל הכרם נמי מפסיד ועוד אי קנס הוא במזיד דוקא היה לו להתחייב:
טַעֲמָא דְּרָצוּ, הָא לֹא רָצוּ – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ, אַלְמָא: הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק.
According to the understanding that the term meḥitza means a partition, one can infer: The reason that they build a wall is that they both wished to make a partition in their jointly owned courtyard. But if they did not both wish to do so, the court does not obligate the reluctant partner to build such a wall, although his neighbor objects to the fact that the partner can see what he is doing in his courtyard. Apparently, it may be concluded that damage caused by sight, that is, the discomfort suffered by someone because he is exposed to the gaze of others while he is in his own private domain, is not called damage.
RASHI
וטעמא דרצו לבנות כותל דמדעת שניהן הוא דחייביה חכמים שיבנו בין שניהן ולקמן פריך כשרצו מאי הוי ליהדרי בהו אבל לא רצו שניהן שהיה אחד אומר דייה לחלקה במסיפס של יתדות עצים תקועים בארץ נמוכים לא כייפינן ליה ואין זה יכול לומר לו איני חפץ שתראה עסקי:
וְאֵימָא: מְחִיצָּה – פְּלוּגְתָּא, כְּדִכְתִיב: ״וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה״, וְכֵיוָן דְּרָצוּ – בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּעַל כָּרְחוֹ, אַלְמָא: הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק!
The Gemara objects to this conclusion: But say that the term meḥitza used in the mishna means a division, as it is written: “And the division of [ meḥetzat ] the congregation was” (Numbers 31:43), referring to the half of the spoil that belonged to the entire congregation. According to this interpretation the mishna means: Since they wished to divide the jointly owned courtyard, they build a proper wall in the center even against the will of one of the partners. Apparently, it may be concluded that damage caused by sight is called damage.
RASHI
פלוגתא חלוקת חצר שהושוו דעתם לחולקה וכגון שלא היה בה ח' אמות כדי לזה וכדי לזה שאין האחד יכול לכוף את חבירו לחולקה ולהכי תני שרצו שכיון שרצו לחולקה בונין כותל אבנים על כרחם ואם בא האחד לומר אי איפשי ביציאה זו אלא מסיפס בעלמא אין שומעין לו משום היזק הראיה:
TOSAFOT
ואימא מאי מחיצה פלוגתא מפרש ר"י משום דעל לשון גודא יש כמה קושיות כדפריך בסמוך לפיכך דוחק לפרש מחיצה פלוגתא אע"ג דבכל מקום הוי מחיצה גודא:
וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כרחו לקמן מוקי לה כשאין בה דין חלוקה ותימה לר"י דאמאי נקט תנא דמתני' באין בה דין חלוקה וקתני רצו לא ליתני רצו ולאיירי בשיש בה דין חלוקה ותי' דקמ"ל דס"ד בשאין בה דין חלוקה דמצי למימר כי איתרצאי לך לחלוק ע"מ שלא לעשות גודא אבל על מנת לעשות גודא לא איתרצי לך ויש ספרים דמקשין ומתרץ כן להדיא בשילהי שמעתין:
אִי הָכִי, הַאי ״שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָּה״, ״שֶׁרָצוּ לַחֲצוֹת״ מִבָּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא מַאי, גּוּדָא? ״בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל״, ״בּוֹנִין אוֹתוֹ״ מִבָּעֵי לֵיהּ! אִי תְּנָא ״אוֹתוֹ״, הֲוָה אָמִינָא בִּמְסֵיפָס בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לָן: כּוֹתֶל.
The Gemara rejects this line of reasoning: If it is so that the term meḥitza means a division, the words: Who wished to make a division, are imprecise, as the tanna should have said: Who wished to divide. Rather, what is the meaning of the term meḥitza ? A partition. The Gemara retorts: If so, the words: They build the wall, are imprecise, as the tanna should have said: They build it, since the wall and the partition are one and the same. The Gemara responds: Had the tanna taught: They build it, I would say that a mere partition of pegs [ bimseifas ]
RASHI
הוה אמינא במסיפס בעלמא מיירי מתני' דאיהו נמי מחיצה איקרו ורצו דקתני אחלוקה קאי וכשאין בה דין חלוקה קמ"ל כותל ורצו דקתני משום כותל דאי לא רצו פלגי לה במסיפס:
TOSAFOT
הוה אמינא במסיפס בעלמא פי' ורצו דקתני אמסיפס ואע"ג דבלאו רצו נמי עושין מסיפס בעל כרחם כדמוכח בסמוך דקאמר מאי לאו בכותל לא במסיפס היינו מסיפס גרוע אבל כי רצו עושין מסיפס מגויל וגזית כמנהג המדינה ומקרי מסיפס לפי שהוא מלא חלונות כדפי' בערוך ואינו מגין מהיזק ראיה א"נ לפי שאינו גבוה י' כדמוכח לקמן גבי גג הסמוך לחצר דאמר ר"נ עושה לו מעקה גבוה י' ופריך למאי אי להיזק ראיה ד"א בעינן ואי לנתפס כגנב במסיפס סגי ובקונטרס פי' דרצו דקתני אחלוקה קאי ותימה דהא אסיק דמחיצה היינו גודא דאי פלוגתא לחצות מיבעי ליה ועוד היכי מצי למימר דה"א במסיפס בעלמא הא שמעינן ליה מסיפא דקתני אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכאן יחלוקו והיינו לכל הפחות במסיפס ועוד היכא המ"ל במסיפס בעלמא הא בהדיא קתני במתני' גזית וגויל:
״בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע״ וכו׳. פְּשִׁיטָא!
The mishna teaches: Partners who wished to make a partition in a jointly owned courtyard build the wall for the partition in the middle of the courtyard. The Gemara asks: Isn’t it obvious that if they agree to build a wall it should be built in the middle? Why should one of them contribute more than the other?
TOSAFOT
בונין את הכותל באמצע פשיטא למ"ד גודא פריך כמו כל הנך פירכי דלקמן דכשהקנו לעשות גודא כך הקנה זה כמו זה ופשיטא דבאמצע אבל למ"ד פלוגתא איצטריך למימר סד"א דמשום היזק ראיה יש לו לסייע בבנין הכותל אבל אין לו לבנות בחלקו בשביל כך:
לָא צְרִיכָא, דְּקָדֵים חַד וְרַצְּיֵיהּ לְחַבְרֵיהּ; מַהוּ דְּתֵימָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: כִּי אִיתְרַצַּאי לָךְ – בַּאֲוִירָא, בְּתַשְׁמִישְׁתָּא לָא אִיתְרַצַּאי לָךְ, קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara answers: No, it is necessary to state this halakha in a case where one of the partners went ahead
RASHI
דרצייה חד מינייהו לחבריה ביקש ממנו לחולקה במחיצה:
מהו דתימא א"ל כשנתרציתי לך במחיצה מחיצה דקה נתרציתי ולמעוטי באוירא כגון של נסרים שהיא דקה והיזק ראיה אין בה או תמשוך עובי הכותל בחלקך חוץ מדבר מועט אבל לבנות כותל אבנים עב למעוטי נמי תשמישתי לא נתרציתי:
וְהֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק? (סִימָן: גִּינָּה כּוֹתֶל כּוֹפִין וְחוֹלְקִין חַלּוֹנוֹת דְּרַב נַחְמָן).
§ After having determined that the wording of the mishna is unproblematic only if the term meḥitza means a wall, it follows that damage caused by sight is not called damage. The Gemara asks: And is damage caused by sight in fact not called damage? The Gemara provides a mnemonic
תָּא שְׁמַע: וְכֵן בַּגִּינָּה!
The Gemara suggests: Come and hear that which the mishna teaches: And similarly with regard to a garden,
TOSAFOT
תא שמע וכן בגינה לקמן מסקינן דה"ק וכן בגינה סתם כמקום שנהגו לגדור דמי הלכך דייק שפיר דהיזק ראיה שמיה היזק:
גִּינָּה שָׁאנֵי, כִּדְרַבִּי אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם לַעֲמוֹד בִּשְׂדֵה חֲבֵירוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ.
The Gemara answers: A garden is different
RASHI
אסור לאדם שיעמוד כו' שלא יזיקנו בעין רעה:
TOSAFOT
גינה שאני כדרבי אבא וכו' וא"ת ומהאי טעמא יתחייב נמי לגדור בבקעה ויש לומר דשאני גינה שמגדלין בה ירק לאכילה וכל שעה היא עומדת בקמותיה אבל בקעה אינה עומדת בקמותיה אלא חדש אחד בשנה ולא. מיחייב לגדור אבל אסור לעמוד בשעה שעומדת בקמותיה וא"ת ולמ"ד פלוגתא כיון דאשמועינן דאפילו בחצר שמיה היזק כל שכן בגינה ואמאי איצטריך תו למיתני וכן בגינה וי"ל דאיצטריך וכן בגינה למיתני משום גויל וגזית:
וְהָא ״וְכֵן״ קָתָנֵי! אַגְּוִיל וְגָזִית.
The Gemara objects: But the mishna teaches: And similarly with regard to a garden, which suggests that a garden and a courtyard are governed by the same rationale. The Gemara answers: The term: And similarly, is stated not with regard to the reason for the obligation to construct a wall, but with regard to the halakha concerning non-chiseled and chiseled stones. A partition in a garden is built with the same materials used for the building of a wall in a courtyard, in accordance with regional custom.
RASHI
והא וכן קתני דמשמע תרוייהו חד טעמא הוא גינה וחצר:
תָּא שְׁמַע: כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת! נָפַל שָׁאנֵי.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from a mishna (5a): In the case of a dividing wall in a jointly owned courtyard that fell,
RASHI
מחייבין אותו והכא לא קתני רצו אלא על כרחו:
נפל שאני שכבר נתרצו הראשונים בכותל:
TOSAFOT
נפל שאני שהורגלו לעשות דבר הצנע בחצר ולא למדו ליזהר זה מזה:
וּדְקָאָרֵי לָהּ מַאי קָאָרֵי לָהּ? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ.
The Gemara expresses its astonishment: And he who asked the question,
RASHI
ודקארי לה מאי קארי לה וכי לא ידע דנפל שאני:
סיפא איצטריך ליה כלומר הוא הדין נמי מעיקרא והאי דקתני נפל משום סיפא לאשמועינן דיותר מד' אמות אין מחייבין ואע"פ שהראשון היה גבוה יותר לא מחייבין ליה:
TOSAFOT
ודקארי לה מאי קארי לה כלומר פשיטא דנפל שאני ואדרבה היה לו להוכיח מדקתני ונפל מכלל דבעלמא לא שמיה היזק:
תָּא שְׁמַע: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר; שְׁמַע מִינָּהּ: הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק! הֶזֵּיקָא דְּרַבִּים שָׁאנֵי.
The Gemara suggests: Come and hear an additional proof that damage caused by sight is called damage, from what is taught in a mishna (7b): The residents of a courtyard can compel each inhabitant of that courtyard to financially participate in the building of a gatehouse and a door to the jointly owned courtyard, so that the courtyard not be open to the eyes of those standing in the public domain. Learn from it that damage caused by sight is called damage. The Gemara answers: This is not a proof to the halakha in the case of two neighbors, as the damage of being exposed to the gaze of the general public, which has unimpeded sight of what is happening in the courtyard, is different and certainly called damage.
RASHI
כופין אותו כל אחד מבני החצר לתת חלקו בבנין:
בית השער שבונים כותל נגד השער עגול סביב ועושין באותו היקף פתח קטן מן הצד משום היזק ראיות בני רה"ר שלא יראו תוך החצר:
הזיקא דרבים שכל בני רה"ר מסתכלין שם:
TOSAFOT
הזיקא דרבים שאני ואע"ג דלקמן משמע דאיירי בחצר שאינה סמוכה לרה"ר מ"מ איכא היזקא דרבים דזימנין דדחקי רבים ועיילי להתם כדאמרי' לקמן ורשב"ג אע"ג דלית ליה האי טעמא דזימנין דדחקי רבים מ"מ מרחוק יכולין לראות לפנים ולכך לא פליג אלא אבית שער אבל בדלת מודה דכופין אותו לבנות:
וּדְיָחִיד לָא? תָּא שְׁמַע: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה; הָא יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – חוֹלְקִין, מַאי לָאו בְּכוֹתֶל? לָא, בִּמְסֵיפָס בְּעָלְמָא.
The Gemara asks: And is exposure to the sight of an individual not considered damage? Come and hear a proof that it is called damage from what is taught in a mishna (11a): One divides a courtyard at the request of one of the co-owners only if its area is sufficient so that there will be in it four by four cubits for this one and four by four cubits for that one, that is, the same minimal dimensions for each of the co-owners. This means that if there is enough for this one and enough for that one, they do divide the courtyard at the request of one of the owners. What, is it not so that the courtyard must be divided with a wall that will prevent one neighbor from seeing the other? The Gemara answers: No, perhaps it is divided with a mere partition of pegs through which one can still see.
RASHI
אין חולקין אין האחד כופה את חבירו לחלוק:
TOSAFOT
מאי לאו בכותל תימה ויהא בכותל דילמא הכי פי' אין חולקין את החצר אפי' האחד רוצה לבנות את הכותל בתוך שלו עד שיהא בה ד' אמות לכל אחד הא אם יש בה ד' אמות לכל אחד חולקין אם רצה לכנוס ולבנות בתוך שלו וי"ל דחולקין משמע באמצע דאי אשמועינן כדפי' הוה ליה למיתני אין עושין כותל בחצר עד שיהא כו':
תָּא שְׁמַע: הַחַלּוֹנוֹת, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה וּבֵין מִכְּנֶגְדָּן – אַרְבַּע אַמּוֹת; וְתָנֵי עֲלָהּ: מִלְמַעְלָן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יָצִיץ וְיִרְאֶה, מִלְּמַטָּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד וְיִרְאֶה, מִכְּנֶגְדָּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל!
The Gemara further suggests: Come and hear another proof that damage caused by sight is called damage from what is taught in a mishna (22a): One who desires to build a wall opposite the windows of a neighbor’s house must distance the wall four cubits from the windows, whether above, below, or opposite. And a baraita is taught with regard to that mishna: Concerning the requirement of a distance above, the wall must be high enough so that one cannot peer into the window and see into the window; concerning the requirement of a distance below, the wall must be low so that he will not be able to stand on top of it and see into the window; and concerning the requirement of a distance opposite, one must distance the wall from the windows so that it will not darken his neighbor’s house by blocking the light that enters the house through the window. This indicates that there is a concern about the damage caused by exposure to the gaze of others.
RASHI
החלונות אחד מבני השותפין הבונה כותל בחצר כנגד חלונותיו של חבירו בין מלמעלה וכו' אם הכותל גבוה יותר מן החלונות צריך להגביה למעלה מהן ד"א כדמפרש ואזיל כדי שלא יסמוך על כותלו וישחה ויראה בחלונותיו של חבירו:
בין מלמטה אם הכותל נמוך מן החלונות צריך להשפילו מהן ד"א כדי שלא יעמוד על עובי כותלו ויראה:
ומכנגדן צריך להרחיק את הכותל מן החלונות ד' אמות כדי שלא יאפיל:
הֶזֵּיקָא דְּבַיִת שָׁאנֵי.
The Gemara rejects this argument: The damage of being exposed to the sight of others while in one’s own house is different,
RASHI
הזיקא דבית שאני שאדם עושה בביתו דברי הצנע:
תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: גַּג הַסָּמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵירוֹ – עוֹשִׂין לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לֵיהּ בַּעַל הֶחָצֵר לְבַעַל הַגַּג: לְדִידִי קְבִיעָה לִי תַּשְׁמִישִׁי, לְדִידָךְ לָא קְבִיעָה לָךְ תַּשְׁמִישְׁתָּךְ, וְלָא יָדַעְנָא בְּהֵי עִידָּנָא סְלִיקָא וְאָתֵית
The Gemara challenges this distinction: Come and hear a proof, as Rav Naḥman says that Shmuel says: If one’s roof is adjacent to another’s courtyard,
RASHI
מעקה גבוה ארבע אמות כדי שלא יראה בחצר חבירו כשהוא משתמש בגגו:
ולא ידענא בהי עידנא דקא אתית להשתמש בגגך:
TOSAFOT
שאני התם דאמר ליה בעל החצר לבעל הגג כו' תימה אמאי לא מייתי מדתניא לקמן (בבא בתרא דף ו:) שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה אלמא שמיה היזק: