Back
Bava Batra
Daf 20bדְּלֵית בָּהּ שִׁיעוּרָא, כְּדִתְנַן: חֶרֶס – כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פָּצִים לַחֲבֵירוֹ.
The Gemara answers: This is referring to a case where the shard does not have the sufficient measure
RASHI
דלית בה שיעורא והוי כמאן דליתא:
חרס לענין הוצאת שבת:
כדי ליתן בין פצים לחבירו פצימי חלונות שבכותל מרחיקין זה מזה ברוחב החלון ליכנס האורה בין כל אחד ואחד ונותן בחומה למטה ולמעלה חרס רחב בין זה לזה וטח בטיט והחרס עב והוי שם כאבן:
TOSAFOT
דלית בה שיעורא פירוש דאין שיעור לחספא למעט מפותח טפח ולא גרסינן כדתנן דמה ענין זה לשיעורי שבת אלא וכדתנן בוי"ו וה"פ ואמאי מלח ממעט הא כי שקיל חספא כשיצטרך לו יסיר גם המלח כדי שלא יזיק את הכותל ואהא מייתי וכדתנן כלומר דמיירי נמי דלית ביה כדי ליתן בין פצים לחבירו דאין ראוי לכלום ולא שקיל ליה ואית ספרים דלא גרסי חספא גופיה תיחוץ אלא גרסינן ותיפוק ליה משום חספא כלומר ותיפוק ליה שיסיר המלח כשיסיר חספא ומשני דלית בה שיעורא כדתנן כו' ולא שקיל ליה:
״כְּלִי חֶרֶס״, חֲזִי לֵיהּ! דְּמִיטַּנַּף. חֲזִי לְאוּמָּנָא! דְּמִנְקַב.
The baraita teaches: An earthenware vessel reduces the dimensions of a window. The Gemara challenges: But it is fit for one to use; therefore, it is likely to be removed from the window. The Gemara answers: This is referring to a case where the earthenware is dirty. The Gemara challenges: Even so, it is fit for a bloodletter to collect the blood. It would not matter to him if the earthenware were dirty. The Gemara answers: It is referring to a case where it is perforated and therefore unfit for that use.
״סֵפֶר תּוֹרָה״, חֲזִי לְמִקְרָא! בְּבָלוּי. וְהָא בָּעֵי גְּנִיזָה! שָׁם תְּהֵא גְּנִיזָתָהּ.
The baraita teaches: A Torah scroll reduces the dimensions of a window. The Gemara challenges: But it is fit for reading; therefore, it might be removed. The Gemara answers: This is referring to a Torah scroll that is worn out and unfit for reading. The Gemara challenges: But one is required to place the Torah scroll in a repository for unusable sacred books;
RASHI
והא בעי גניזה ומסלקו לגנזו:
וְאָמַר רַב: בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִיצָה, חוּץ מִמֶּלַח וּרְבָב; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מֶלַח. אֲמַר רַב פַּפָּא: וְלָא פְּלִיגִי, הָא בְּמֶלַח סְדוֹמִית, הָא בְּמֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית.
§ With regard to the halakha of the baraita referring to salt, the Gemara cites that which Rav says: One can construct a barrier to delineate a private domain on Shabbat or to block the spreading of ritual impurity with anything
RASHI
חוץ ממלח ורבב מפני שהמלח מתפזר והרבב ניתך כשמתחמם:
מלח סדומית עבה וקשה כאבן:
וְהָשְׁתָּא דְּאֲמַר רַבָּה: עוֹשֶׂה אָדָם שְׁנֵי צִבּוּרֵי מֶלַח וּמַנִּיחַ עֲלֵיהֶם קוֹרָה, שֶׁהַמֶּלַח מַעֲמֶדֶת אֶת הַקּוֹרָה וְהַקּוֹרָה מַעֲמֶדֶת אֶת הַמֶּלַח – אֲפִילּוּ מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית, וְלָא פְּלִיגִי: הָא דְּאִיכָּא קוֹרָה, הָא דְּלֵיכָּא קוֹרָה.
The Gemara adds: And now that Rabba said: If a person makes two piles of salt at the opening to an alleyway and places a cross beam on top of them,
RASHI
שני צבורי מלח גבוהים עשרה אצל כותלי מבוי ומניח שני ראשי קורות המבוי עליהן שכובד הקורה מעמיד את המלח:
״מַרְחִיקִין אֶת הָרֵיחַיִם שְׁלֹֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב״ וכו׳. מַאי טַעֲמָא? מִשּׁוּם טִירְיָא. וְהָא תַּנְיָא: וְשֶׁל חֲמוֹר – שְׁלֹֹשָׁה מִן הָאִיסְטְרוֹבִּיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת; הָתָם מַאי טִירְיָא אִיכָּא? אֶלָּא מִשּׁוּם קָלָא.
§ The mishna teaches that one must distance a mill
RASHI
ושל חמור ריחים של חמור:
איצטרובלא הוא מושב הריחים שבתוך קליפת העץ שקורין צרק"א:
קלת היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר:
מאי טיריא איכא ריחים קטנים וקלים הן ואין הקרקע מרעיד בגילגולו:
משום קלא י"מ קול הנהגת החמור וי"מ קול הריחים:
TOSAFOT
ושל חמור שלש מן האיצטרובלא פי' רבינו חננאל דבשל חמור ליכא טיריא דאין חמור טוחן בה אלא חמור קורא לבנין העצים הנושאים את הריחים כמו שמצינו דעצים הנושאים נקראים חמור כמו העץ שהמטה מוטלת עליו כדתנן (כלים פי"ח מ"ג) נקליטי המטה וחמור טהורים וכן העץ הסובל שידה תיבה ומגדל נקרא חמור דתנן חמור שתחת המלבן וספסלים שתחת הרגלים טהור וכן עץ שהנפח סומך עליו נקרא חמור דתנן (שם פי"ד מ"ג) חמור של נפחים טמאים וכן הריחים הבנין עשוי כמין כסא ועליה ריחים וזהו איצטרובל ואדם יושב כנגד' במקום גבוה ורגליו מרווחת למטה ומסבב הגלגל ברגליו וטוחן ולית ביה טיריא אלא קול בעלמא אבל בריחים שאדם טוחן בידיו או בגופו אית ביה נדנוד והיא טיריא ולר"י נראה דשל חמור נמי טוחן ביד אלא כשהוא על גבי בנין כדתנן במס' זבים בפרק רביעי חמור של ריחים ושל יד והא דתניא בתוספת' בפ' קמא דמכילתין מרחיקין הריחים של יד שלשה מן השכב שהן ארבע מן הרכב ושל חמור שלשה מן האיצטרובל שהן ארבע מן הקלת לא משום דבשל חמור אין טוחנין ביד אלא סתם של יד אין בהן חמור אלא ע"ג קרקע ולכך קתני בתר הכי ושל חמור אבל תרוייהו טוחנין ביד:
״וְאֶת הַתַּנּוּר – שְׁלֹֹשָׁה מִן הַכָּלְיָא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה״. אֲמַר אַבַּיֵי, שְׁמַע מִינָּהּ: כָּלְיָא דְּתַנּוּר – טֶפַח. נָפְקָא מִינָּהּ – לְמִקָּח וּמִמְכָּר.
The mishna teaches: And there must be a distance of three handbreadths from the protruding base of an oven until the wall, which is four handbreadths from the narrow upper rim of the oven. Abaye said: Learn from the mishna that the base of an oven is a handbreadth wider than its rim. The practical difference of this observation is with respect to buying and selling, i.e., a buyer should know that this is the proper ratio for the dimensions of an oven.
TOSAFOT
שמע מינה כליא דתנור טפח הא דלא קאמר נמי לעיל ש"מ שכב דריחים נמי טפח לפי שהיה פשוט להם איך היה:
מתני׳ לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת – אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹֹשָׁה טְפָחִים, ובַּכִּירָה – טֶפַח;
A person may not set up an oven
RASHI
מתני' אלא אם כן יש על גביו חלל גובה ארבע אמות מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:
עד שיהא תחתיו מעזיבה אשטרי"ך בלע"ז טיח קרקע ג' טפחי' שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גביו ד' אמות:
ובכירה מעזיבה טפח אף היא כלי חרס ששופתים קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין בתנור:
וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ כָּל הַשִּׁיעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
And if he causes damage in any case, he pays compensation for that which he damaged. Rabbi Shimon says: They said all of these measurements to teach only that if he causes damage he is exempt from paying, as he took all reasonable precautions.
RASHI
ואם הזיק אחר שיהא שם כל השיעורין הללו משלם מה שהזיק ואעפ"כ מעכבין עליו השכנים להרחיק בכל השיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם:
לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר; בֶּאֱמֶת, בַּיַּיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר.
The mishna continues: A person may not open a bakery
RASHI
ביין התירו אם היה אוצר של יין התירו לפתוח תחתיו חנות של נחתומין וצבעין שאין העשן קשה ליין:
אבל לא רפת בקר שהריח קשה ליין:
גמ׳ וְהָתַנְיָא: בְּתַנּוּר – אַרְבָּעָה, וּבַּכִּירָה – שְׁלֹֹשָׁה! אֲמַר אַבַּיֵי: כִּי תַּנְיָא הַהִיא – בִּדְנַחְתּוֹמִין, דְּתַנּוּר דִּידָן כִּי כִּירָה דְּנַחְתּוֹמִין.
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that in the case of an oven the plaster floor must be four handbreadths thick, and with regard to a stove it must be three? By contrast, the mishna says that the plaster floor beneath and oven and a stove must be three handbreadths and one handbreadth thick, respectively. Abaye said: When that baraita is taught it is with regard to ovens and stoves of bakers.
RASHI
גמ' והתניא לענין מעמידה בעלייה בתנור ארבעה מעזיבה מתחתיו ובכירה שלשה:
בדנחתומין שמסיקין אותו תמיד וכן הכירה בכירת נחתומין:
תנור דידן דיהב ביה תנא דמתני' שיעור ג"ט ככירה דנחתומין דמי:
TOSAFOT
תנור דידן ככירה דנחתומין דמי כל אחד היה עושה תנור שלו כפי מה שהיה רוצה גדול או קטן אבל כירות של נחתומין היו כולן שוות והיו בקיאין בהן ונפקא מינה למקח וממכר:
״לֹא יִפְתַּח חֲנוּת״ וכו׳. תָּנָא: אִם הָיְתָה רֶפֶת קוֹדֶמֶת לָאוֹצָר – מוּתָּר. בָּעֵי אַבַּיֵי: כִּיבֵּד וְרִיבֵּץ לָאוֹצָר, מַהוּ?
The mishna teaches that one may not open a bakery or a dye shop beneath the storeroom of another, and he may not establish a cattle barn there. A Sage taught: If the cattle barn preceded
RASHI
כיבד וריבץ גגו לצורך האוצר ולא הספיק להכניס לו תבואה עד שפתח זה חנות תחתיו מי הוי כקודם לאוצר או דילמא דכיון דכיבד וריבץ הוי כקידם האוצר:
רִיבָּה בְּחַלּוֹנוֹת, מַהוּ? אַכְסָדְרָה תַּחַת הָאוֹצָר, מַהוּ? בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ, מַהוּ? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי, מַאי? תֵּיקוּ.
Similarly, if he added windows
RASHI
ריבה בחלונות בעלייתו דגלי דעתיה שלאוצר הוא עשוי שיכנס לו אויר שלא ירקב התבואה:
בנה עלייה על גבי ביתו על גגו ורגילין היו לבנות שם לאוצר מהו את"ל ריבה בחלונות לאו הקדמה הוא היכי דכולי בניינא להכי עביד מאי:
תמרי ורמוני הכניס שם תמרים ורמונים מי הויא התחלת אוצר או דילמא אין אוצר אלא בתבואה ויין ושמן:
״בֶּאֱמֶת, בַּיַּיִן הִתִּירוּ״ וכו׳. תָּנָא: בַּיַּיִן הִתִּירוּ מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר מִפְּנֵי שֶׁמַּסְרִיחוֹ. אֲמַר רַב יוֹסֵף: הַאי דִּידָן, אֲפִילּוּ קוּטְרָא דִּשְׁרָגָא נַמִי קַשְׁיָא לֵיהּ. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְאַסְפַּסְתָּא – כְּרֶפֶת בָּקָר דָּמְיָא.
§ The mishna teaches that in truth, it is permitted in the case of wine but not in the case of a cattle barn. The Gemara states that a Sage taught: They permitted it in the case of wine
RASHI
והאי דידן יין שלנו אפילו עשן העולה מן הנר קשה לו:
אספסתא שחת של תבואה:
כרפת בקר דמיא מחמת שהוא לח ומתחמם ומעלה סרחון:
מתני׳ חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר – יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין; אֲבָל עוֹשֶׂה כֵּלִים, יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק; וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישֹׁן, לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵיחַיִם וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת.
If a resident wants to open a store in his courtyard,
RASHI
מתני' ולא מקול התינוקות קא סלקא דעתך תינוקות הבאים לקנות יין ושמן וכל דבר הנמכר בחנות:
גמ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אֲמַר אַבַּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְחָצֵר אַחֶרֶת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִיתְנֵי: חָצֵר אַחֶרֶת – מוּתָּר! אֶלָּא אֲמַר רָבָא:
The Gemara asks: What is different in the first clause of the mishna, which states that one can prevent his neighbor from opening a store in the courtyard because the noise keeps him awake, and what is different in the latter clause, which states that one cannot protest when his neighbor performs labor that is noisy? Abaye said: In the latter clause we arrive at the case of one who operates in another courtyard, i.e., one cannot prevent activity in a separate courtyard that is connected to the alleyway in which he lives. Rava said to him: If so, let it teach that in a different courtyard it is permitted. Why does the mishna not specify that it is referring to a different courtyard? Rather, Rava said:
RASHI
גמ' מאי שנא רישא דקתני יכול לומר איני יכול לישן מקול הנכנסין והיוצאין וסיפא קתני אינו יכול לומר לו איני יכול לישן מקול התינוקות:
TOSAFOT
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא השתא ס"ד דתינוקות דסיפא היינו שבאין לקנות בחנות ומשום הכי פריך מ"ש אבל מפטיש וריחים לא פריך דאין שם נכנסין ויוצאין דמי שיש לו חטין לטחון נותן לבעל הריחים וכן פטיש: