Back
Bava Batra
Daf 25bלְאַכְסַדְרָה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית אֵינָהּ מְסוּבֶּבֶת, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעָה חַמָּה אֵצֶל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית – נִכְפֶּפֶת וְעוֹלָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ; וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם לְקוּבָּה הוּא דּוֹמֶה, וְרוּחַ צְפוֹנִית מְסוּבֶּבֶת, וְכֵיוָן שֶׁחַמָּה מַגַּעַת לְקֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית – מַקֶּפֶת וְחוֹזֶרֶת אֲחוֹרֵי כִּיפָּה,
is similar to a partially enclosed veranda [le’akhsadra],
RASHI
לאכסדרה שאין לה דופן רביעית:
אינה מסובבת במחיצה:
למעלה מן הרקיע ומהלכת את רוח צפון בגגו של רקיע:
לקובה אהל שכולו מוקף:
לקרן מערבית צפונית בלילה שהחמה לעולם מהלכת רוח צפונית בלילה ומן המערב היא פונה לצפון שכך הילוכה מן המזרח לדרום מן הדרום למערב וממערב לצפון:
ומחזרת אחורי כיפה דרך חלון:
שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״ וגו׳, ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם״ – בַּיּוֹם, ״וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״ – בַּלַּיְלָה, ״סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ״ – אֵלּוּ פְּנֵי מִזְרָח וּפְנֵי מַעֲרָב, שֶׁפְּעָמִים מְסַבַּבְתָּן וּפְעָמִים מְהַלַּכְתָּן.
As it is stated: “The sun also rises and the sun goes down, and hastens to its place, where it rises again. It goes toward the south,
RASHI
הולך אל דרום היקף היום קרוי הילוך שהוא בתוך החלל ואת היקף הלילה קרוי סיבוב שהוא מקיף בחוץ וביום לעולם מהלכת בדרום אפילו ביום קצר אינו מהלך פחות מרוח דרומית:
וסובב אל צפון בלילה אף בלילה קצרה של תקופת תמוז אינו סובב פחות מרוח צפונית:
פעמים מהלכתן ביום ארוך של תקופת תמוז שהיא יוצאה בקרן צפונית מזרחית ושוקעת בקרן מערבית צפונית:
פעמים סובבתן ביום קצר שהיא יוצאה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית ומהלכת בלילה ג׳ רוחות:
הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֲתָאן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״מִן הַחֶדֶר תָּבֹא סוּפָה״ – זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, ״וּמִמְּזָרִים קָרָה״ – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, ״מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח״ – זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית, ״וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק״ – זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית.
The baraita continues: Rabbi Yehoshua would say: With this we arrive at the opinion of Rabbi Eliezer that the world is like a partially enclosed veranda. He cites a verse as proof that the north side is open: “Out of the chamber comes the storm”; this is the southern side
RASHI
אתאן לר׳ אליעזר שאמר לאכסדרה דומה:
וממזרים קרה זו רוח צפונית שהדופן מוזרת ופרוצה:
TOSAFOT
וממזרים פי׳ רוח צפונית שכותל שלה מושלך כלומר שאינה מסובבת לרבי אליעזר:
וְהָאָמַר מָר: רוּחַ דְּרוֹמִית מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאָתְיָא מִטְרָא בְּנִיחוּתָא, הָא בִּשְׁפִיכוּתָא.
The Gemara asks: But doesn’t the Master say that the southern wind raises showers and causes herbs to grow? The Gemara answers that this is not difficult: This is referring to rain that falls gently, which waters plants and brings growth; that is referring to a downpour of rain that causes damage.
RASHI
והאמרת רוח דרומית מעלה רביבים וכאן אתה אומר רוח מזרחית מביאה מים:
הא דאתיא מטרא בניחותא בא מן הדרום וכי אתיא בשפיכותא בא מן המזרח כדכתיב מים במוצק:
אָמַר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״ – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת הַזָּהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס״.
Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: “Out of the north comes gold” (Job 37:22)? This is the northern wind, which devalues gold by causing a drought that raises the price of grain. And, in addition, it says: “You who lavish gold out of the bag” (Isaiah 46:6).
אָמַר רַפְרָם בַּר פַּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – לֹא הוּגְשְׁמָה רוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאל וְלֹא שָׂבֵעוּ״, וּכְתִיב: ״צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם״.
§ Rafram bar Pappa says that Rav Ḥisda says: From the day the Temple was destroyed the southern wind has not brought rain, as it is stated in the description of the destruction of the Temple: “He decrees on the right and there is hunger, and consumes on the left and they are not satisfied” (Isaiah 9:19). This means that God decreed that the southern wind, which is called right, shall bring famine with it. And it is written: “North and right, You have created them” (Psalms 89:13). This proves that the term right means south.
RASHI
לא הוגשמה רוח דרומית שהיתה רגילה להביא רביבים טובים:
וכתיב צפון וימין אלמא ימין הוא דרום וכתיב ביה רעב:
TOSAFOT
וכתיב צפון וימין וכו׳ דויגזור על ימין איכא למימר דבימין ושמאל של אדם מיירי (הג״ה. ועוד נראה שמא מקרא קמא אין להוכיח שבדרום ימין ולא נאמר איפכא. ע״כ הג״ה):
וְאָמַר רַפְרָם בַּר פַּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – אֵין הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם – גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב, בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָם – אֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין מֵאוֹצָר טוֹב.
And Rafram bar Pappa says that Rav Ḥisda says: From the day the Temple was destroyed, the rains no longer descend from the good storehouse, as it is stated: “The Lord will open to you His good storehouse, the skies, to give the rain of your land in its season” (Deuteronomy 28:12). In a time when the Jewish people perform God’s will, and the Jewish people are settled in their land, rain descends from the good storehouse. In a time when the Jewish people are not settled in their land, rain does not descend from the good storehouse.
RASHI
את אוצרו הטוב וסיפא לתת מטר ארצך:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין, וְסִימָנֵיךְ: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם; וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: לְעוֹלָם יַדְרִים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמִּתְחַכֵּם מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד״.
Rabbi Yitzḥak says: One who wishes to become wise should face south,
RASHI
ידרים בתפלתו יחזיר פניו לדרום:
וסימניך שלא תחליף:
וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: שְׁכִינָה בַּמַּעֲרָב! דִּמְצַדֵּד אַצְדּוּדֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַב אַשִׁי: כְּגוֹן אַתּוּן דְּיָתְבִיתוּ בִּצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אַדְרִימוּ אַדְרוּמֵי. וּמְנָא לָן דְּבָבֶל לִצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַיְימָא? דִּכְתִיב ״מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״.
The Gemara asks: But Rabbi Yehoshua ben Levi says that the Divine Presence is in the west. How, then, can one pray facing south? The Gemara explains that one should turn aside slightly, so that he faces southwest. Rabbi Ḥanina said to Rav Ashi: An individual such as you, who lives to the north of Eretz Yisrael, should face south when you pray. And from where do we derive that Babylonia is located to the north
RASHI
דמצדד אצדודי מעט לצד דרום:
אדרימו שתהיו פונים לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם וגו׳ (מלכים א ח׳:מ״ח):
״מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק״ וכו׳. תָּנָא: רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי הַרְחֵק חַרְדָּלֶךָ מִן דְּבוֹרַיי, הַרְחֵק דְּבוֹרֶךָ מִן חַרְדָּלַיי, שֶׁבָּאוֹת וְאוֹכְלוֹת לִגְלוּגֵי חַרְדָּלַיי.
§ The mishna teaches that one must distance from vegetables the water in which flax is steeped, and distance mustard from bees. A Sage taught that Rabbi Yosei permits one not to do so in the case of mustard because he can say to the beekeeper: Before you tell me: Distance your mustard from my bees, I can tell you: Distance your bees from my mustard, as they come and eat my mustard plants. In other words, you are also causing damage to my property. Since they each cause damage to the other, neither can force his neighbor to move.
RASHI
עד שאתה אומר לי שאני מזיק ועלי להרחיק את עצמי אני אומר לך שאתה מזיק:
לגלוגי חרדליי פרחי חרדליי:
מתני׳ מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדְמָה – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים, וְאִם אִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
One must distance a tree twenty-five cubits from a cistern, and in the case of a carob and of a sycamore tree, whose roots extend farther, one must distance the tree fifty cubits. This is the halakha whether the cistern or tree is located above or to the side of the other. If the digging of the cistern preceded the tree, the owner of the tree cuts down the tree
RASHI
מתני׳ חרוב ושקמה שרשיהם מרובים:
בין מלמעלה שאחד מהן מלמעלן בגובה שיפוע הר והשני בשפולו:
בין מן הצד בקרקע שוה:
ונותן דמים דכיון דברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד:
גמ׳ תָּנָא: בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה, בֵּין שֶׁהַבּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה. בִּשְׁלָמָא בּוֹר לְמַטָּה וְאִילָן לְמַעְלָה – קָא אָזְלִין שָׁרָשִׁין מַזְקִי לָהּ לַבּוֹר, אֶלָּא בּוֹר לְמַעְלָה וְאִילָן לְמַטָּה – אַמַּאי? אָמַר רַבִּי חַגָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי: מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲלִידִין אֶת הַקַּרְקַע וּמַלְקִין קַרְקָעִיתָהּ שֶׁל בּוֹר.
The Gemara discusses the mishna’s statement that a tree must be distanced if it is above a cistern. A Sage taught: This is the halakha whether the cistern is below and the tree is above,
RASHI
גמ׳ שמחלידין לשון חלדה דהלכות שחיטה (חולין דף לב.) שמהלכת מתחת לקרקעית הבור:
TOSAFOT
תנא בין שהבור למעלה ואילן למטה כו׳ איצטריך לאיתויי הך אע״ג דבמתני׳ נמי תנן בין מלמעלן בין מלמטן מ״מ דאי ממתני׳ הוה אמינא דאחרוב ושקמה קאי דעלה קאי קמ״ל ברייתא בכל אילן (הגה״ה. ולספרים דלא גרסינן במתני׳ בין מלמטן אתי שפיר דאי ממתני׳ הוה אמינא בין מלמעלן אאילן קאי ולא אבור משום דלא תקשי אלא בור מלמעלה ואילן מלמטה אמאי כדפריך אברייתא. עד כאן הגה״ה):
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֲמַר רַב אַשִׁי, כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּידֵיהּ.
Rabbi Yosei says: Even if the cistern preceded the tree, the owner of the tree need not cut down the tree. This is due to the fact that this one digs in his own property, and that one plants in his own property. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. Rav Ashi said: When we were studying in the study hall of Rav Kahana, we would say that Rabbi Yosei concedes with regard to one’s arrows, i.e., one must distance his activities from his neighbor if his actions will cause immediate damage to his neighbor, even if he is acting on his own property.
RASHI
הלכה כר׳ יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו:
בגירי דיליה היכא דמטי ליה הזיקא מתוך ידיו של מזיק כההיא דאמרי׳ בהבית והעלייה (ב״מ דף קיז.) הנהו בי תרי חד דייר עילאי וחד דייר תתאי איפחית מעזיבה וכל אימת דמשי ידיה נפלי עליה דתתאי דכשנופלין מידו ממש על התחתון קרי ליה גירי דיליה וכי פסקי והדר נפלי לא קרי ליה גירי דיליה:
פָּאפֵּי יוֹנָאָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר הֲוָה, בָּנָה אַפַּדְנָא, הָווּ הָנָךְ עָצוֹרֵי בְּשִׁיבְּבוּתֵיהּ, דְּכִי הָווּ דָּיְיקִי שׁוּמְשְׁמֵי הֲוָה נַיְידָא אַפַּדְנֵיהּ; אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַשִׁי, אֲמַר לֵיהּ, כִּי הֲוָאן בֵּי רַב כָּהֲנָא הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ.
The Gemara relates that a man called Pappei Yona’a was poor and became wealthy.
RASHI
פאפי יונאה כך שמו על שם מקומו:
עצורי עוצרי שומשמין לעשות שמן:
בגירי דיליה והכא נמי מידיהם הוא בא לו שמכח מכותיהם הוא מרעיד:
TOSAFOT
עני והעשיר הוה רבותא נקט שהיה עני ולא איבעי לאסוקי אדעתייהו שיבנה האפדנא אפי׳ הכי הוזקקו להרחיק משום דהוו גירי דידהו אף על גב דסמך בהיתר אין צריך להרחיק אפי׳ בגירי דיליה כדתניא (לעיל בבא בתרא דף כ:) אם היה רפת בקר קודמת לאוצר מותר וה״ה חנות של נחתומים וצבעין ואין חילוק בין דירה לשאר לפי המסקנא אומר ר״ת דהכא היינו טעמא משום דלא קביעא תשמישייהו כל כך כי הנך דלעיל (הג״ה. ועוד דהכא משום דבאיסור סמך דכל מרא דמחי מרפי לארעא. ע״כ הג״ה):
וְכַמָּה?
The Gemara asks: And how much must the mansion shake for the owner to have the right to compel the sesame seed pressers to distance themselves?
RASHI
וכמה תנוד אפדנא דבעי ארחוקי: