Back
Bava Batra
Daf 3aבְּשָׁנִים, וְאִיתָא לְהָא וְאִיתָא לְהָא.
that it will be greater in years, meaning that the Second Temple will stand for a longer period of time than the First Temple. And the Gemara comments that this is true and that is true, meaning that the Second Temple was taller than the First Temple and also stood for a longer period of time.
RASHI
בשנים בית ראשון עמד ד׳ מאות ועשר ובית שני ד׳ מאות ועשרים:
וְנִיעַבְדוּ תְּלָתִין אַמִּין בְּבִנְיָן, וְאִידָךְ נִיעֲבֵיד פָּרוֹכֶת! כִּי קָאֵי תְּלָתִין אַמָּהָתָא נַמִי – אַגַּב תִּקְרָה וּמַעֲזִיבָה הֲוָה קָאֵי, בְּלָא תִּקְרָה וּמַעֲזִיבָה לָא הֲוָה קָאֵי.
The Gemara asks: If so, if the Second Temple building was taller, then to separate between the Holy of Holies and the Sanctuary in the Second Temple they should have made a wall thirty cubits high and then made a curtain for the rest of the height, the seventy-cubit difference in height between the First and Second Temples. The Gemara answers: This would have been impossible, as even when a thirty-cubit wall that is six handbreadths thick stands, it is due to the ceiling and plaster which attaches it to the ceiling that it stands. But without a ceiling and plaster holding it in place, it does not stand.
RASHI
אגב תקרה ומעזיבה שהעלייה היתה נתונה עליו ומעזיבה של טיט טרכס על גבה וכובד המשא מעמיד הכותל שלא יטה לצדדין הלכך במקדש שני שלא היה כותל ל׳ מגיע לעלייה לא יוכל לעמוד:
וְלִיעֲבִיד מַה דְּאֶפְשָׁר בְּבִנְיָן, וְלִיעֲבִיד אִידָךְ פָּרוֹכֶת! אֲמַר אַבַּיֵי, גְּמִירִי: אִי כּוּלְּהוּ בְּבִנְיָן אִי כּוּלְּהוּ בְּפָרוֹכֶת; אִי כּוּלְּהוּ בְּבִנְיָן – מִמִּקְדָּשׁ, אִי כּוּלְּהוּ בְּפָרוֹכֶת – מִמִּשְׁכָּן.
The Gemara continues: But they should have made a wall as high as can possibly stand by itself, and then should have made a curtain for the rest of the height. Abaye said: The Sages learned as a tradition that the partition separating the Holy of Holies from the Sanctuary should be built either entirely as a wall or entirely as a curtain. It should be built either entirely as a wall, as is learned from the First Temple, or it should be built entirely as a curtain, as is learned from the Tabernacle. At no time, however, was there a partition that combined a wall and a curtain.
TOSAFOT
אמר אביי גמירי השתא לא צריך לשנויא קמא:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: הֵן וְסִידָן, אוֹ דִּילְמָא הֵן בְּלֹא סִידָן? אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא הֵן וְסִידָן, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הֵן בְּלֹא סִידָן, לִיתְנְיֵיהּ לְשִׁיעוּרֵיהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ: הֵן וְסִידָן. לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: הֵן בְּלֹא סִידָן, וְכֵיוָן דְּלָא הָוֵי טֶפַח לָא תָּנֵי.
§ A dilemma was raised before the Sages: Do the measurements given in the mishna apply to them, the thickness of the materials themselves, and the plaster
RASHI
הן וסידן או הן בלא סידן הני שיעורי דמתני׳ עם עובי הטיח קא חשיב להן או דילמא מקום האבנים הוי בפותיא לבד טיח הסיד:
וְהָא קָתָנֵי: בִּלְבֵינִין – זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה! הָתָם חֲזִי לְאִיצְטָרוּפֵי.
The Gemara asks: But doesn’t the tanna teach with regard to bricks that this one provides one and a half handbreadths, and that one provides one and a half handbreadths? Evidently, the tanna lists even an amount less than one handbreadth. The Gemara answers: There mention is made of half-handbreadths because they are fit to be combined into a full handbreadth.
RASHI
והא קתני טפחיים ומחצה אלמא חצי טפח נמי חשיב:
חזי לאיצטרופי של זה ושל זה מצטרפין לטפח:
תָּא שְׁמַע: הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ – רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, וְהָאָרִיחַ – חֲצִי לְבֵינָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים!
The Gemara suggests: Come and hear a solution to the question, from a mishna (Eiruvin 13b) in which it is taught: The cross beam,
RASHI
הקורה שאמרו לענין הכשר מבוי:
ג׳ טפחים אלמא ג׳ טפחים דקתני לגבי מתני׳ גבי לבינין כדקתני זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה הן בלא סידן קאמר דהא לבינה לחודה שלשה טפחים:
הָתָם בְּרַבְרְבָתָא. דַּיְקָא נַמִי, דְּקָתָנֵי: שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, מִכְּלָל דְּאִיכָּא זוּטְרָא, שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara answers: There, the mishna in Eiruvin is referring to large bricks that measure three full handbreadths, whereas here the mishna is referring to bricks that measure slightly less than three handbreadths, and the measurement of three handbreadths includes the plaster with which they are coated. The Gemara comments: The language of the mishna there is also precise, as it teaches about a brick of three handbreadths, from which one can conclude by inference that there exists also a smaller- sized brick. The Gemara affirms: Learn from here that the mishna there is referring to large bricks.
RASHI
התם ברברבתא ומתני׳ בזוטרתא דעם סידן לא הוו אלא ג׳ טפחים:
TOSAFOT
מכלל דאיכא זוטרתי וא״ת ודילמא מכלל דאיכא רברבתא ומה דיקא הוא זה ותירץ ר״י דאם אין פחות משלשה אבל גדולות יש א״כ בכדי נקט חצי לבינה של ג׳ טפחים דלא הוה צריך למתני אלא והאריח חצי לבינה ותו לא וממילא הייתי משער בקטנה הואיל ולא מפרש שיעורא:
אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא לִיסְתּוֹר אִינִישׁ בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִשּׁוּם צַלּוּיֵי.
§ Rav Ḥisda says: A person may not demolish
RASHI
משום פשיעותא דילמא מתרמי אונס ופשעי ולא בנו אחריתי:
משום צלויי כל זמן הבנין:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיכָּא בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי. מָרֵימָר וּמָר זוּטְרָא סָתְרִי וּבָנוּ בֵּי קַיְיטָא בְּסִיתְוָוא, וּבָנוּ בֵּי סִיתְוָוא בְּקַיְיטָא.
The Gemara asks: What is the practical difference between these two explanations? The Gemara answers that there is a difference between them in a situation where there is another synagogue. Even though the community has an alternative place to pray there is still a concern that the new synagogue will never get built. It is related that Mareimar and Mar Zutra
RASHI
בי קייטא בסיתווא בית הכנסת היה להם לימות החורף נמוך בכתלים רחבים וחלונות מועטין מפני הצינה ובימות החמה בית הכנסת אחר שאויר שולט בו:
TOSAFOT
הג״ה בי קייטא ובי סיתווא הוי כמו איכא תיוהא ושרי ואם שתי בתי כנסיות היו בב׳ מקומות של קייטא ושל סיתווא איירי כגון דחזו בה תיוהא ועוד נראה כיון דיש שם בהכ״נ אחר אין לחוש אם לא יבנו זאת והא דקאמר דאיכא דוכתא לצלויי היינו שאין בהכ״נ ועוד מחמת קור וחום אין לחוש שמא יפשעו או בזמן גדול כל כך אין לחוש ע״כ הגה״ה:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: גְּבוּ זוּזֵי וּמַחְתִּי, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא מִיתְרַמֵּי לְהוּ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים וְיָהֲבִי לְהוּ.
Ravina said to Rav Ashi: What is the halakha if money for the construction of a new synagogue has already been collected and it rests before us for that purpose? Is it then permitted to demolish the old synagogue before building the new one? Rav Ashi said to him: Even if the money has been collected there is still concern that perhaps an opportunity for redeeming captives
RASHI
זוזי לצורך בית הכנסת החדש ומונחים ביד הגבאי מי איכא למיחש לפשיעות או לא:
שְׁרִיגִי לִיבְנֵי וְהָדְרִי הוּדְרֵי וּמַחְתִּי כָּשׁוּרֵי, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: זִמְנִין דְּמִתְרַמֵּי לְהוּ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, מְזַבְּנִי וְיָהֲבִי לְהוּ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בָּנוּ נַמִי! אֲמַר לֵיהּ: דִּירָתֵיהּ דֶּאֱינָשֵׁי לָא מְזַבְּנִי.
Ravina continues: What is the halakha if the bricks to be used for the construction of the new synagogue are piled up, the boards are prepared, and the beams are ready? Is it permitted to demolish the old synagogue before building the new one? Rav Ashi said to him: Even so, sometimes an opportunity for redeeming captives will present itself, and they will sell the building materials and hand over the proceeds for this purpose. Ravina raises an objection: If so, that is, if you are concerned that they will sell the materials to redeem captives, then even in a case where they already built
RASHI
שריגי ליבני מסודרים הלבינים זה על גב זה ומזומנין לתתן בבנין:
הדרי הודרי משופין ומתוקנין רהיטי הגג קיברונ״ש:
כי בנו נמי בי כנישתא חדתא לא נסתרוה לעתיקא דדילמא מתרמי פדיון שבויין ומזבני ליה:
TOSAFOT
אי הכי כי בנייה נמי פירוש עד שיתפללו בה:
וְלָא אֲמָרַן אֶלָּא דְּלָא חָזֵי בָּהּ תִּיּוּהָא, אֲבָל חָזֵי בָּהּ תִּיּוּהָא – סָתְרִי וּבָנֵי; כִּי הָא דְּרַב אַשִׁי חֲזָא בָּהּ תִּיּוּהָא בִּכְנִישְׁתָּא דְּמָתָא מְחַסְיָא, סַתְרֵיהּ וַעֲיַיל לְפוּרְיֵיהּ לְהָתָם, וְלָא אַפְּקֵיהּ עַד דְּמַתְקִין לֵיהּ שְׁפִיכֵי.
The Gemara comments: And we said that an old synagogue must not be razed before its replacement is built only in a case where cracks are not seen in the old synagogue. But if cracks are seen
RASHI
ולא אמרן דלא ליסתרוה לעתיקא:
אלא דלא חזו ביה תיוהא ביקוע שיהא מזומן ליפול:
עייליה לפורייה התם כדי שלא יתייאש בבנינו שהחמה והגשמים מצערין אותו:
שפכי מרזבין:
TOSAFOT
ועייליה לפורייה להתם ותימה והא אמרת בתי כנסיות אין ישנים בהם לא שינת קבע ולא שינת עראי ואין לתרץ משום דבבבל הוי ואמר רב אסי בפ׳ בתרא דמגילה (דף כח: ושם ד״ה בתי) בתי כנסיות של בבל על תנאי הן עשויות ופ״ה התם נפקא מינה לענין הא דקתני לעיל אין אוכלין בהן ואין שותים בהן ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובשל בבל מותר דהא קאמר התם בתר הכי רבינא ורב אדא הוו קיימי ושיילי שמעתא מרבא אתא זילחא דמטרא עלייהו ועיילי לבי כנישתא ולא משום מטרא אלא משום דשמעתא בעי׳ צילותא והשתא והלא בהכ״נ של בבל היה והיו יכולין ליכנס בה מפני המטר וי״ל דלאו ממש לבהכ״נ עיילה לפוריי׳ אלא בסמוך לבהכ״נ במקום שהאורחין רגילין לישן שם ולאכול כדאמרינן בע״פ (פסחים דף קא. ושם ד״ה דאכלי) ושמואל למה לי׳ לקדושי בבי כנישתא לאפוקי אורחים ידי חובתן דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא והא דאמר דעל תנאי הן עשויין מפרש ר״י לענין שאם יחרבו יעשו מהן מה שירצו לבד מקלות ראש כדאמרי׳ התם:
וּבָבָא בֶּן בּוּטָא הֵיכִי אַסְבֵּיהּ לֵיהּ עֵצָה לְהוֹרְדוּס לְמִיסְתְּרֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: לָא לִיסְתּוֹר אִינִישׁ בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתָא! אִי בָּעֵית אֵימָא: תִּיּוּהָא חֲזָא בֵּיהּ; אִיבָּעֵית אֵימָא: מַלְכוּתָא שָׁאנֵי, דְּלָא הָדְרָא בֵּיהּ. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אִי אָמַר מַלְכוּתָא ״עָקַרְנָא טוּרֵי״ – עָקַר טוּרֵי וְלָא הָדַר בֵּיהּ.
The Gemara asks: How could Bava ben Buta
RASHI
היכי אסביה עצה להורדוס כדאמרי׳ לקמן בשמעתין וכתובה היא ביוסיפון בן גוריון:
הוֹרְדוּס עַבְדָּא דְּבֵית חַשְׁמוֹנַאי הֲוָה, נָתַן עֵינָיו בְּאוֹתָהּ תִּינוֹקֶת. יוֹמָא חַד שְׁמַע הַהוּא גַּבְרָא בַּת קָלָא דְּאֲמַר: כָּל עַבְדָּא דְּמָרֵיד הָשְׁתָּא מַצְלַח, קָם קַטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ מָרְוָתֵיהּ וְשַׁיְירָהּ לְהַהִיא יְנוּקְתָא. כִּי חֲזַת הַהִיא יְנוּקְתָא דְּקָא בָּעֵי לְמִינְסְבָהּ, סְלִיקָא לְאִיגְרָא וּרְמָא קָלָא, אֲמַרָה: כָּל מַאן דְּאָתֵי וְאָמַר מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי קָאָתִינָא – עַבְדָּא הוּא, דְּלָא אִישְׁתַּיְּירָא מִינַּיְיהוּ אֶלָּא הַהִיא יְנוּקְתָא, וְהַהִיא יְנוּקְתָא נָפְלָה מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא.
§ The Gemara elaborates on the episode involving Bava ben Buta. Herod was a slave in the house of the Hasmoneans. He set his eyes upon a certain young girl from the house of the Hasmoneans. One day that man, Herod, heard a Divine Voice
TOSAFOT
כל דאמר מבית חשמונאי אתינא עבדא הוא וכן הוא דהכי נמי אמר שמואל בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף ע:) ומכאן קשה על פ״ה באלו נאמרים (סוטה דף מא.) דאמר אמרו לו לאגריפס אחינו אתה ופ״ה התם שאמרו לו אחינו לפי שהיתה אמו מישראל דא״כ כיון דבני הורדוס נשאו ישראלית אמאי עבדא הוה הא שמואל גופיה אית ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בהחולץ (יבמות דף מה.) וצ״ל שלא נשאו ישראלית וקראוהו אחינו אתה לפי שעבד אחינו [הוא] במצות: [וע״ע תוס׳ יבמות מה: ד״ה כיון דאמו]:
טְמָנָהּ שְׁבַע שְׁנִין בְּדוּבְשָׁא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בָּא עָלֶיהָ, אִיכָּא דְּאָמְרִי: לֹא בָּא עָלֶיהָ. דְּאָמְרִי לָהּ בָּא עָלֶיהָ, הָא דִּטְמָנָהּ – לְיַתּוּבֵיהּ לְיִצְרֵיהּ; וּדְאָמְרִי לָהּ לֹא בָּא עָלֶיהָ, הַאי דִּטְמָנָהּ – כִּי הֵיכִי דְּנֶאמְרוּ: בַּת מֶלֶךְ נְסַב.
It is related that Herod preserved the girl’s body in honey for seven years to prevent it from decaying. There are those who say that he engaged in necrophilia with her corpse and there are those who say he did not engage in necrophilia with her corpse. According to those who say he engaged in necrophilia with her corpse, the reason that he preserved her body was to gratify his carnal desires. And according to those who say he did not engage in necrophilia with her corpse, the reason that he preserved her body was so that people would say he married a king’s daughter.
אֲמַר: מַאן דָּרֵישׁ ״מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״? רַבָּנַן, קָם קַטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ רַבָּנַן, שַׁבְקֵיהּ לְבָבָא בֶּן בּוּטָא לְמִשְׁקַל עֵצָה מִנֵּיהּ.
Herod said to himself: Who expounds the verse: “One from among your brothers you shall set as king over you” (Deuteronomy 17:15)
TOSAFOT
מאן דריש מקרב אחיך רבנן דפשטי׳ דקרא לא משמע למעוטי עבד שהוא אחיך במצות אלא עובד כוכבים ורבנן דרשו (ב״ק פח.) ממובחר שבאחיך:
קטלינהו לכולהו רבנן לאו דוקא לכולהו דהא הוו בני בתירא שהיו נשיאים כשעלה הלל מבבל כדאמרינן בפסחים בפרק אלו דברים (פסחים דף סו.) והלל היה בפני הבית מאה שנה כדאמרינן בפרק קמא דשבת (דף טו.) ומלכות הורדוס היה בפני הבית ק״ג שנה כדאמרינן בפרק קמא דע״ז (דף ט.):