Back
Bava Batra
Daf 46b״רָאָה״ תַּנְיָא.
as it is taught in the earlier baraita that the owner has a valid claim only when he, and witnesses, saw his cloak in the possession of the launderer and can definitively identify it. He cannot state a claim based on the mere possibility that it is his. This validates the claim of the craftsmen of Pumbedita.
אֲמַר רַב אַשִׁי: וְאִי חַכִּים – מְשַׁוֵּי לֵיהּ רָאָה, דְּאָמַר לֵיהּ: אַמַּאי תְּפִיסַת לֵיהּ, לָאו מִשּׁוּם דְּאִית לָךְ גַּבַּאי? הָשְׁתָּא אַפְּקִינְהוּ וְשַׁיְמִינְהוּ, שְׁקוֹל אַתְּ דִּידָךְ וְאֶשְׁקוֹל אֲנָא דִּידִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָוְיָא לְרַב אַשִׁי, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכְנָא לְשׁוּמָא דִּידָךְ, כְּבָר שָׁמוּהּ קַמָּאֵי דְּקַמָּךְ.
Rav Ashi said: And if the owner is clever, he will render the situation into one of his having seen his cloak, as the owner can say to the craftsman: Why are you holding it? Is it not due to the fact that there is money of yours with me, and you are using the cloak as a means of collecting the debt that I owe you? Now bring out my cloak before the appraisers and they will appraise its value, and then you take what is rightfully yours, and I will take what is rightfully mine. When the craftsman presents the cloak, the ruling will change, as the owner will have seen the cloak. Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: If the craftsman is clever, he can say to the owner: I do not need your appraisal, as the earlier ones who preceded you already appraised it and determined that its value does not exceed that of your debt to me.
״אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה״. אַמַּאי? עַד הָאִידָנָא פַּלְגָּא וְהָשְׁתָּא כּוּלָּהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּאֲרִיסֵי בָּתֵּי אָבוֹת.
§ The Gemara discusses a ruling that it paraphrases from the mishna: A sharecropper does not have the ability to establish the presumption of ownership
אָמַר רַב נַחְמָן: אָרִיס שֶׁהוֹרִיד אֲרִיסִין תַּחְתָּיו – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה; מַאי טַעֲמָא? דְּלָא עֲבִיד אֱינָשׁ דְּנָחְתִי אֲרִיסֵי לְאַרְעֵיהּ וְשָׁתֵיק.
Rav Naḥman says: A sharecropper who installed other sharecroppers
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָרִיס שֶׁחִלֵּק לָאֲרִיסִין – אֵין לוֹ חֲזָקָה; מַאי טַעֲמָא? אֵימוּר הַרְמַנְיָא בְּעָלְמָא שַׁוְּיוּהּ.
Rabbi Yoḥanan says: A sharecropper who divided among different sharecroppers
שְׁלַח לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: אָרִיס מֵעִיד אוֹ אֵינוֹ מֵעִיד? הֲוָה יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אֲמַר שְׁמוּאֵל: אָרִיס מֵעִיד. וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ מֵעִיד!
The Gemara relates: Rav Naḥman bar Rav Ḥisda sent this message to Rav Naḥman bar Yaakov: Our teacher, instruct us. Can a sharecropper testify with regard to the ownership of a field of which he is a sharecropper, or can he not testify, as he is biased in his testimony? Rav Yosef
TOSAFOT
שלח ליה ר״נ בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב ר״נ סתם שבכל גמרא הוא ר״נ בר יעקב תדע דבכל הגמ׳ לא תמצא ר״נ בר יעקב נזכר שמו ושם אביו אא״כ יש ר״נ אחר אצלו כי הכא ובירושל׳ פליגי בכל מקום רב נחמן בר יעקב ורב ששת משמע דהוא ר״נ סתם דהוא בר פלוגתיה דרב ששת בגמ׳ שלנו ולא כמו שמשמע מתוך פירוש הקונטרס בסוף פרק כל הגט (גיטין דף לא: ושם ד״ה אנא) דרב נחמן בר יצחק הוה חתניה דבי נשיאה דהיינו רב נחמן סתם כדמוכח בהעור והרוטב (חולין דף קכד:) ועוד דאמרינן בהשולח (גיטין דף לט:) אמר ר״נ בר יצחק אנא אמינא [אין] הלכה ורבנן דאתו ממחוזא אמרי משמיה דר״נ הלכה אלמא ר״נ סתם לאו היינו ר״נ בר יצחק ובפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג: ושם ד״ה יתיב) אמר יתיב ר״נ בר יצחק אחורי דרבא ויתיב רבא קמיה דר״נ וכן בכמה מקומות אמר רבא אמר רב נחמן ורב נחמן בר יצחק הוה תלמידיה דרבא כדמשמע בלא יחפור (לעיל בבא בתרא דף כב.) ואין להאריך:
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא, וְהָא דְּלֵיכָּא פֵּירָא בְּאַרְעָא.
Rav Yosef answered: It is not difficult. This baraita, which states that he cannot testify, is referring to a case where there is produce
TOSAFOT
הא דאית ליה פירא בארעא לא יעיד דנוגע בעדות הוא לפי שהיה נותן לו למחצה לשליש ולרביע ואם יזכה המערער הרי שלא ברשותו ירד וידו על התחתונה אבל לית ליה פירא בארעא לא חייש אם יסלקוהו דכמה שדות ימצא באריסות:
(עמלק סימן)
§ The Gemara presents the word Amalek as a mnemonic for the cases discussed in the baraita. It stands for: Ayin, guarantor [arev]; mem, creditor [malve]; lamed, buyer [loke’aḥ]; kuf, unconditional guarantor [kablan].
תָּנוּ רַבָּנַן: עָרֵב מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי; מַלְוֶה מֵעִיד לַלֹּוֶה, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי;
The Sages taught: A guarantor can testify for the benefit of the debtor
לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי, וְהוּא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי;
Similarly, if two people purchase land from one seller, the first buyer
TOSAFOT
לוקח ראשון מעיד ללוקח שני והוא דאית ליה ארעא אחריתי אבל לית ליה ארעא אחריתי לא יעיד פ״ה משום דחייש שמא יבא בע״ח ויטרוף ממנו ולא יהא לו ממה לגבות מן המוכר וקשה לר״י דא״כ אפילו אית ליה ארעא אחריתי נמי דכי היכי דחייש לבע״ח קטן ה״נ ניחוש לבעל חוב גדול שיהא חובו כנגד שני קרקעות אלא נראה לר״י דאע״ג דלעיל (בבא בתרא דף מד.) גבי מוכר שדה שלא באחריות אמרינן שאין מעיד לו עליה מפני שמעמידה בפני בעל חובו התם ודאי חיישינן לבעל חוב לפי שאדם יודע אם יש לו בעלי חובים אם לאו וכשאנו רואים שבא להעיד אנו חוששים שלכך מעיד לפי שרוצה להעמידה בפני בע״ח והתם אפילו אית ליה ארעא אחריתי לא יעיד דחיישינן שמא יש לו בעל חוב גדול וכן אומר רשב״א דמשמע לעיל כי פריך וכי קנו מידו מאי הוי הרי מעמידה בפני בע״ח ולא משני כגון דאית ליה ארעא אחריתי והא דקאמר לעיל אי דאית ליה ארעא אחריתי עליה הדר לא תקשי היאך הדר עליה שמא יש לו בעל חוב גדול דה״פ אי אית ליה ארעא אחריתי כדי כל החוב עליה הדר ואי לית ליה ארעא אחריתי כדי כל החוב מאי נפקא מינה אבל אין לחוש שהלוקח מעיד לפי שיהיה לבע״ח של מוכר ממה לגבות דאין הלוקח יודע אם יש למוכר שום בע״ח אלא היינו טעמא דאין הלוקח ראשון מעיד ללוקח שני אע״ג דלא חייש לבע״ח מיהו חייש שמא קרקע גזולה היא והיום או למחר יבא הנגזל ויקחנה ולא יהיה לו ממה לחזור על המוכר היכא דלית ליה ארעא אחריתי למוכר וא״ת ומלוה וערב (והלוקח) אמאי מעידים ללוה אע״ג דאית ליה ארעא אחריתי ניחוש שמא היא גזולה וכשיבא נגזל ויקחנה לא יהיה לו ממה לגבות כדחיישינן לחד נגזל גבי לוקח ה״נ ניחוש גבי ערב ומלוה וי״ל דבשום מקום אין המלוה וערב והלוקח חוששין כל זמן שאחריות שלהן קיים:
לוקח ראשון מעיד ללוקח שני קשה לרשב״א אמאי לא קאמר לוקח מעיד למוכר והוא דאית ליה ארעא אחריתי בין (לפרש״י) בין לפר״י: