Back
Bava Batra
Daf 47bבִּמְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, וְכִדְרַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת – בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.
in a case where there is uncertainty whether she is divorced or whether she is not divorced, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Zeira. As Rabbi Zeira says that Rabbi Yirmeya bar Abba says that Shmuel says: Wherever the Sages said with regard to a woman that there is uncertainty whether she is divorced or whether she is not divorced,
TOSAFOT
מגורשת ואינה מגורשת בעלה חייב במזונותיה וכגון שייחד לה ארעא אחריתי דאי לאו הכי אין לו חזקה דכיון דאית לה מזוני מזוני הוא דקא אכלה כדאמרי' לקמן:
אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: כּוּלָּן שֶׁהֵבִיאוּ רְאָיָה – רְאָיָיתָן רְאָיָה, וּמַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדָן; גַּזְלָן שֶׁהֵבִיא רְאָיָה – אֵין רְאָיָיתוֹ רְאָיָה, וְאֵין מַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדוֹ.
§ Rav Naḥman said: Rav Huna said to me that with regard to all of the types of people who do not have the ability to establish the presumption of ownership, when they bring proof
TOSAFOT
ראייתן ראיה ומעמידין שדה בידן נראה לרשב"א דנקט תרוייהו איידי דבעי למיתני גבי גזלן אין ראייתו ראיה ואין מעמידין שדה בידו דהתם איצטריך תרוייהו דאי לא תנא אלא אין ראייתו ראייה הוה אמינא דאין ראייתו ראיה לגבי הא שאין מעמידין שדה בידו אבל מעות יש לו דלא ה"א טעמא אי לאו דאודי ליה הוה ממטי ליה ולחמריה לשחוור אלא הוה מפרשינן טעמא משום דתליוהו וזבין לא הוו זביניה זביני אפי' מנה לו מעות הלכך קאמרי תרוייהו דאין ראייתו ראיה כלל דאפי' מעות אין לו דטעמא הוא משום דאי לאו דאודי ליה כו' והאי כולן נראה לרשב"א דקאי נמי אבן שלא חלק ואשה שלא נתגרשה ואע"ג דאמר לקמן [גבי אשה בנכסי בעלה] דלגלויי זוזי הוא דבעי כיון דאוקימנא בהודאה לא שייך בה גלויי זוזי ועוד דמשמע לקמן דסבירא להו לרב הונא ולרב נחמן דלא אמר לגלויי זוזי הוא דבעי:
ומעמידין שדה בידן גבי אומן נמי שייך שדה כגון אם הוא בנאי:
מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? תָּנֵינָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל!
The Gemara asks: What is this teaching us? We already learned in a mishna ( Gittin 55b): If one purchased land from a Sicarius [ Sikarikon ],
לְאַפּוּקֵי מִדְּרַב, דְּאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזַק וּקְנֵי״, אֲבָל בִּשְׁטָר קָנָה,
The Gemara answers: Rav Huna’s statement serves to exclude that which Rav says, as Rav says: They taught that the purchase of a field from the prior owner after one purchased it from a Sicarius is void only when the prior owner said to the buyer at the time of the sale: Go take possession and thereby acquire the field, but did not write a document. But if the transaction was performed along with a document being given, the buyer acquired the field.
TOSAFOT
אבל בשטר קנה אלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה נמי קאי כדמוכח במתני' בהניזקין (גיטין דף נח: ושם) וקשה דתניא בסוף מי שהיה נשוי (כתובות דף צה. ושם ד"ה וכתבה) כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו איבדה כתובתה דוקא משום דלא חתמה לראשון אבל אי חתמה לראשון לא איבדה כתובתה כדמוכח התם אע"פ שכתבה שטר ונראה לר"י דהא דקאמר רב בשטר קנה יש להעמיד בשטר הראיה שאחר הקנין דכיון שאחר הקנין עשתה שטר שייפתה כחו כל כך קנה וההיא דכתובות מיירי בשטר מתנה בלא קנין אחר אלא שטר א"נ חתמה דהתם לשון גמר כמו חתמו גבי תורף דגיטין וכמו תורה חתומה ניתנה בהניזקין (גיטין דף ס.) כלומר שגמרה מקח ונתרצתה בעל פה אי נמי חתמה ממש ובשטר של בעל והא דאמר רב בשטר קנה שעשתה שטר מכירה בשמה ומסתבר דטעמא דרב כטעמא דשמואל דאמר בהניזקין (שם דף נח. ושם ד"ה אבל) אף בשטר לא קנה עד שתכתוב לו אחריות ושמואל לטעמיה דאמר בפ"ק דב"מ (דף יד. ושם) אחריות לאו טעות סופר בשטרי מקח וממכר ורב סבר אחריות טעות סופר הוא אבל קצת קשה דלקמן פריך לרב הונא דאמר תליוהו וזבין זביניה זביני מהא דאמר שמואל אף בשטר לא קנה ואי תלוי הדבר באחריות מאי קשה ליה משמואל טפי מרב:
קָא מַשְׁמַע לָן כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נַמִי לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתּוֹב אַחֲרָיוּת נְכָסִים.
Therefore, Rav Huna teaches us that he rules in accordance with the opinion of Shmuel, as Shmuel says: He does not acquire the field even if the transaction was performed along with a document being given, until the owner of the field writes a property guarantee,
וְרַב בֵּיבָי מְסַיֵּים בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, אֲבָל מָעוֹת יֵשׁ לוֹ; בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁאָמְרוּ עֵדִים ״בְּפָנֵינוּ מָנָה לוֹ״, אֲבָל אָמְרוּ עֵדִים ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״ – לָא, כִּדְרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אִי לָאו דְּאוֹדֵי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְלַחֲמָרֵיהּ לְשַׁחֲוָור.
And Rav Beivai
TOSAFOT
ורב ביבי מסיים בה כו' ק"ק הלשון דהא רב ביבי פליג כדאמרי' לקמן ורב הונא לא מיירי בהכי אלא בהודה ולא במנה:
אָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. מַאי טַעֲמָא? כֹּל דִּמְזַבֵּין אִינִישׁ, אִי לָאו דַּאֲנִיס לָא הֲוָה מְזַבֵּין, וַאֲפִילּוּ הָכִי זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְדִילְמָא שָׁאנֵי אוּנְסָא דְּנַפְשֵׁיהּ מֵאוּנְסָא דְּאַחֲרִינֵי! אֶלָּא כִּדְתַנְיָא:
§ Apropos transactions performed under duress, the Gemara cites that which Rav Huna says: If one was suspended, e.g., from a tree, and thereby coerced to sell a certain item, and he sold