Back
Bava Batra
Daf 6aבְּבִירָה גְּדוֹלָה, מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזִיזֶיהָ וּבִכְתָלֶיהָ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, וּבְעוֹבִי הַכּוֹתֶל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, אֲבָל בְּתַרְבַּץ אַפְּדָנֵי לָא; וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אֲמַר: אֲפִילּוּ בְּתַרְבַּץ אַפְּדָנֵי, אֲבָל רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים לָא; וְרָבָא אֲמַר: אֲפִילּוּ רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים.
in a large building with many residences, the renter may make use of the building’s projections
RASHI
בירה גדולה בית ארוך מאד וחלוק מתוכו להרבה חדרים קטנות והשכיר לזה אחד מהן הרי זה משתמש בכתליה בחורי הכתלים על פני ארכה מבחוץ עד ד' אמות אף שלא כנגד ביתו ובזיזים היוצאים מכתלים:
ובעובי הכותל בראשו כגון אם השכיר לו בה עלייה:
אבל בתרבץ אפדני לא דרך בוני בירה חשובה להניח לה כנגד פתח הטרקלין החשוב שבה כעין גינה קטנה לאויר ועולין בה דשאים ויפה המראה לעינים ושם אין רשות לזה לתלות בכתלים כלום שאינו עשוי ליכנס לתוכו:
אבל רחבה שאחורי הבתים כל היקף שאחורי הבתים קרוי רחבה ושלפני הבתים קרוי חצר אין הרחבה מושכרת לו להשתמש:
אָמַר רָבִינָא: הַאי כְּשׁוּרָא דִּמְטַלַּלְתָא – עַד תְּלָתִין יוֹמִין לָא הָוֵי חֲזָקָה, בָּתַר תְּלָתִין יוֹמִין הָוֵי חֲזָקָה; וְאִי סוּכָּה דְּמִצְוָה הִיא – עַד שִׁבְעָה יוֹמִין לָא הָוֵי חֲזָקָה, בָּתַר שִׁבְעָה יוֹמִין הָוֵי חֲזָקָה; וְאִי חַבְּרֵיהּ בְּטִינָא – לְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה.
Apropos the use of a wall between neighbors, Ravina says: If one’s beam supporting a covering for shade
RASHI
לא הויא חזקה אם סמכה על כותל חבירו ולא מיחה בתוך שלשים [יום] לא הויא חזקה לטעון ולומר פייסתיך במעות עד עולם דכל תלתין יומין לא קפיד איניש ולא מחי סבור חברי זה צריך לצל ולימים מועטים יטלנו משם:
ואי סוכה דמצוה היא לבתר ז' הויא חזקה דכיון דשבקוה עלה יותר מן הצורך הוה ליה למחויי:
תוס' ומדלא מיחה איכא למימר דזה פייסו במעות עד עולם שכן היה דרכם לקבוע סוכתן לצורך כל השנים והלכך מיד לאחר ז' הויא חזקה דלא דמי לסוכה דמטללתא דלא הוי חזקה עד תלתין יומין דההיא לצל בעלמא הוא דעבדה אבל סוכה זו לצורך כל ימות החג שבכל שנה עשאה. ע"כ:
TOSAFOT
האי כשורא דמטללתא אומר ר"ת דאמתני' קאי דעד שלשים יום לא הוי חזקה והוי בחזקת שלא נתן מכאן ואילך הוי בחזקת שנתן ואתי שפיר דנקטיה הכא ולא בחזקת הבתים:
עד שבעה יומי לאו דוקא שבעה דבשמיני עצרת לא יוכל לסתור:
ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה ואומר רבינו שמואל דחזקות דלעיל לאו דשלש שנים אלא לאלתר כדאמרינן הכא:
אָמַר אַבַּיֵי: שְׁנֵי בָתִּים בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים – זֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ וְזֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ, זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, וּמַעֲדִיף.
§ Abaye says: If there were two houses
RASHI
זה שלא כנגד זה זה סותם גגו לצד צפון וזה לצד דרום:
ומעדיף מושך המעקה יותר מחצי הגג כדי שיהיה במקצת כנגד סתימתו של זה ומתוך כך לא יראה בהדיא לגגו של חבירו:
TOSAFOT
בשני צדי רשות הרבים אומר ר"י דוקא בשני צדי רשות הרבים שאין האחד מרגיש בחבירו כשעולה בגגו שיזהר ממנו מדאמרינן בסמוך אבל בין גג לגג לא:
מַאי אִירְיָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? אֲפִילּוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד נַמִי! רְשׁוּת הָרַבִּים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; מַהוּ דְּתֵימָא נֵימָא לֵיהּ: סוֹף סוֹף הָא בָּעֵית לְאִצְטַנּוּעֵי מִבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים,
The Gemara asks: Why discuss specifically the case of two houses on opposite sides of a public domain, considering that the same halakha should apply even if the two houses are separated by a private domain? The Gemara answers: It was necessary for Abaye to mention a public domain, lest you say that one neighbor can say to the other: Ultimately, you need to conceal yourself from people in the public domain. Since in any event you have to build a fence across your entire roof, you cannot compel me to build a fence on my roof.
קָא מַשְׁמַע לָן דְּאָמַר לֵיהּ: רַבִּים – בִּימָמָא חָזוּ לִי, בְּלֵילְיָא לָא חָזוּ לִי, אַתְּ – בֵּין בִּימָמָא בֵּין בְּלֵילְיָא חָזֵית לִי; אִי נַמִי, רַבִּים – כִּי קָאֵימְנָא חָזוּ לִי, כִּי יָתֵיבְנָא לָא חָזוּ לִי, אַתְּ חָזֵית לִי בֵּין כִּי קָאֵימְנָא בֵּין כִּי יָתֵיבְנָא; רַבִּים – כִּי מְעַיְּינוּ חָזוּ לִי, כִּי לָא מְעַיְּינוּ לָא חָזוּ לִי, אַתְּ מִמֵּילָא נַמִי חָזֵית לִי.
To counter this, Abaye teaches us that this is not so, because the second homeowner can say to the first in response: The public can see me only during the day, when pedestrians pass by, but they cannot see me at night. You, by contrast, can see me both during the day and at night. Alternatively, he can say: The public can see me from the street only when I am standing, but they cannot see me when I am sitting. You, by contrast, can see me both when I am standing and when I am sitting. And furthermore, the public can see me only when they look specifically at me, but they cannot see me when they do not look specifically at me, since the average pedestrian does not look up to see what is happening on the roofs. You, by contrast, can see me in any case, because you live opposite me.
אָמַר מָר: זֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ וְזֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַּגּוֹ, זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה וּמַעֲדִיף. פְּשִׁיטָא!
The Master, i.e., Abaye, said above: This one, the owner of one of the houses, must build a fence for half his roof, and that one, the owner of the other house, must build a fence for half his roof. They must position the fences so that one fence is not opposite the other fence, and each one must add to his fence a little beyond the midway point. The Gemara asks: Isn’t it obvious that each one must make a fence for half his roof?
RASHI
פשיטא דהאי פלגא והאי פלגא:
לָא צְרִיכָא, דְּקָדֵים חַד מִנַּיְיהוּ וַעֲבַד; מַהוּ דְּתֵימָא, נֵימָא לֵיהּ אִידָךְ: שְׁקוֹל אוּזִינְקָא וְעַבְדֵיהּ אַתְּ כּוּלֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאָמַר לֵיהּ: אַתְּ מַאי טַעֲמָא לָא עָבְדַתְּ? מִשּׁוּם דְּמִיתְרַע אֲשִׁיתָךְ, אֲנָא נַמִי מִיתְרַע לֵיהּ אֲשִׁיתַאי.
The Gemara answers: No, it is necessary in a case where one of them went ahead on his own and constructed
RASHI
לא צריכא דקדים חד ועביד דידיה מעקה לחצי גגו קודם שבא לב"ד ואח"כ תבע את חבירו לעשות בשלו מהו דתימא הואיל והתחיל לעשות יגמור המעקה בגגו וזה יתן לו חצי הוצאה:
תוס' דאי לא קדים אלא בא לב"ד על עסק המעקה ולא זה רוצה לעשות בגגו פשיטא דב"ד עושה פשרה ביניהם לעשות כל אחד חצי מעקה או האחד יעשה כולו וחבירו יחזיר לו שכר הורעת אשיותא אבל השתא דקדים יכול לטעון אידך אילו לא קדמת אותי הייתי עושה כולו בגגי אבל לחצאין לא עבידנא דטריחא לי לחזר אחר פועלין בשביל דבר מועט. ע"כ:
אוזינקא יציאה:
לא תתרע אשיתאי מכובד הבנין שמכבידין על חומה טיט ממהרת לקלקל למעלה:
TOSAFOT
מהו דתימא מצי א"ל שקול אוזינקא כו' וא"ת והיכי הוי ס"ד דמצי למימר ליה הכי דאטו משום דקדם זה ועשה הורע כחו ויכול לדוחקו זה לעשות כל הכותל ויש לומר דס"ד כיון דאם לא קדם זה ועשה זה הוה מצי למימר שקול אוזינקא וזיל ועשה כל הכותל או הב לי אוזינקא ואעשה אני הכל ונרויח בין שנינו שלא נצטרך להעדיף השתא נמי מצי למימר ליה הכי קמ"ל דלא מצי אמר ליה כיון שכבר עשה זה ולא אמר לו קודם:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: גַּג הַסָּמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵירוֹ – עוֹשֶׂה לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל בֵּין גַּג לְגַג לֹא; וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: אֵינוֹ זָקוּק לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל זָקוּק לִמְחִיצַּת עֲשָׂרָה.
Rav Naḥman says that Shmuel says: If one’s roof is adjacent to his neighbor’s courtyard,
RASHI
גבוה ארבע אמות משום היזק ראיה:
אבל בין גג לגג לא צריך כדאמרינן בשמעתין קמייתא חצר קביעא תשמישיה וגג לא קביעא תשמישיה ולא ידענא בהי עדנא דסלקת דאיצטנע ממך:
אין זקוק לו בין גג לגג לארבע אמות גובה:
לְמַאי? אִי לְהֶיזֵּק רְאִיָּה – אַרְבַּע אַמּוֹת בָּעֵינַן, אִי לְנִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב – בִּמְסֵיפָס בְּעָלְמָא סַגְיָא, אִי לִגְדָיִים וּטְלָאִים – בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּר בְּבַת רֹאשׁ סַגִּי! לְעוֹלָם לְנִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב; בִּמְסֵיפָס מָצֵי מִשְׁתַּמֵּיט לֵיהּ [אָמַר: מַמְצוּרֵי קָמַמְצֵירְנָא], בִּמְחִיצַּת עֲשָׂרָה לָא מָצֵי מִשְׁתַּמֵּיט לֵיהּ.
The Gemara asks: For what purpose, according to Rav Naḥman, does the neighbor have to build such a partition? If it is to prevent damage caused by exposure to the sight of others, we require a partition of four cubits. If it is to catch the neighbor as a thief, i.e., to set a boundary between the two properties so that any trespass will be construed as attempted theft, a mere partition of pegs suffices. And if it is to prevent kid goats and lambs from crossing from one roof to the other, a low partition that is high enough so that the goat or lamb will not be able to leap headlong from one roof to the other suffices. The Gemara answers: Actually, it is built to catch the neighbor as a thief. With a partition of pegs he can give an excuse
RASHI
אם נתפס כגנב שאם יכנס לפנים מן המחיצה לשם גניבה נכנס:
מצי משתמיט ליה ולומר חפץ נפל מידי על גגך ונכנסתי אצלך ליטול:
מֵיתִיבֵי: אִם הָיָה חֲצֵרוֹ לְמַעְלָה מִגַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – אֵין נִזְקָקִין לוֹ; מַאי לָאו אֵין נִזְקָקִין לוֹ כְּלָל? לָא, אֵין נִזְקָקִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל נִזְקָקִין לִמְחִיצַּת עֲשָׂרָה.
The Gemara raises an objection to the opinion of Rav Naḥman from a baraita : If his courtyard was higher than the other’s roof,
RASHI
היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו שהיה קרקע החצר גבוה מקרקע הבית:
אין זקוק לו בעל החצר לעשות לו מחיצה בין חצר לגג דכיון דגג לא קביע תשמישיה נוח ליזהר משכיניו שלא יראוהו:
אִיתְּמַר: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ – אָמַר רַב הוּנָא: תַּחְתּוֹן בּוֹנֶה מִכְּנֶגְדּוֹ וְעוֹלֶה, וְעֶלְיוֹן בּוֹנֶה מִכְּנֶגְדּוֹ וְעוֹלֶה; וְרַב חִסְדָּא אָמַר: עֶלְיוֹן מְסַיֵּיעַ מִלְּמַטָּה וּבוֹנֶה.
It was stated that amora’im disagree about the following case: If there are two adjoining courtyards,
RASHI
זו למעלה מזו קרקעית האחד גבוה מחבירתה:
זה בונה מכנגדו ועולה התחתון בונה משלו מלמטה עד שמגיע לגובה קרקעיתו של חבירו ואחר כך מתחיל זה לסייעו ונותן חלקו מכנגדו ומעלה ולא יהא עליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון:
TOSAFOT
שתי חצרות זו למעלה מזו וא"ת ותחתון למה יסייע לעליון דמכי מטי לארבע אמות ולא יוכל התחתון לראות בחצר העליון יבנה העליון ואומר ר"ת כגון שחצר התחתון אינו נמוך אלא אצל חצרו של עליון (אלא מצד א') ומצד א' הוא גבוה כחצר העליון שיוכל לראות שם ור"י מפרש דהתחתון מזיק לעליון כי קאי עליון כדאמרי' לעיל כי קאימנא חזו לי ולכך צריך לסייע עד ד' אמות בחצר העליון:
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, לֹא יֹאמַר הָעֶלְיוֹן: ״הֲרֵינִי בּוֹנֶה מִכְּנֶגְדִּי וְעוֹלֶה״, אֶלָּא מְסַיֵּיעַ מִלְּמַטָּה וּבוֹנֶה. וְאִם הָיְתָה חֲצֵרוֹ לְמַעְלָה מִגַּגּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – אֵינוֹ זָקוּק לוֹ.
The Gemara notes that it is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Ḥisda: If there were two adjoining courtyards, one higher than the other, the owner of the upper courtyard cannot say: I will build from my level and upward, but rather he assists the owner of the lower courtyard and builds from below. And if his courtyard is higher than the roof of his neighbor, he is not required to attend to it. The owner of the upper courtyard need not build a partition because people do not ordinarily use their roofs.
הָנְהוּ בֵּי תְּרֵי דְּהָווּ דָּיְירִי, חַד הֲוָה דָּיֵיר עִילַּאי וְחַד הֲוָה דָּיֵיר תַּתַּאי. אִיתְּבַר תַּתַּאי, אֲמַר לֵיהּ תַּתַּאי לְעִילַּאי: תָּא וְנִבְנְיֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שַׁפִּיר קָא דָּאֵירְנָא.
§ It is related that two people were living in a two-story building; one was living in the upper story, and one was living in the lower one. The lower story began to collapse, its walls sinking into the ground to the point that it was no longer fit for dwelling. The owner of the lower story said to the owner of the upper story: Come and let us demolish the whole building and rebuild it together. The owner of the upper story said to him: I am living comfortably and am under no obligation to rebuild your residence.
RASHI
דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי כשחלקו האחין נטל זה בית וזה עלייה:
איתבר תתאי נטבעו הכתלים התחתונים בארץ עד ששפלה תקרת העלייה ואין התחתון יכול ליכנס בתוכו אלא אם כן שוחה:
תא ונבנייה בוא ונסתור את כל הבית ונבננו: