Back
Bava Batra
Daf 76aעַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ!
until he pulls it, or until he rents its place.
לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כָּאן בְּסִימְטָא.
The Gemara answers: This is not difficult; here, where Rabbi Yehuda HaNasi states that a ship is acquired through passing, he is referring to a ship situated in the public domain. Since a ship in the public domain cannot be acquired through pulling, which must be performed in a domain that is in one’s possession, it is acquired through passing. By contrast, there, in the first baraita , the ship is situated in an alleyway [ simta ],
בְּמַאי אוֹקִימְתָּא לְהָא בַּתְרַיְיתָא? בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; אֵימָא סֵיפָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה; וְאִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מִמַּאן אוֹגִיר? וְתוּ, מְשִׁיכָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִי קָנְיָא? וְהָא אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מְסִירָה קוֹנָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם, מְשִׁיכָה קוֹנָה בְּסִימְטָא וּבְחָצֵר שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכָל מָקוֹם!
The Gemara asks: To what case did you interpret that last baraita to be referring? It was interpreted as referring to the public domain. If so, say the latter clause of the baraita : And the Rabbis say that the buyer does not acquire it until he pulls it or until he rents its place. The Gemara asks: But if the ship is situated in the public domain,
TOSAFOT
במאי אוקימתא ברה"ר אימא סיפא וא"ת דמשמע דאי מיירי בסימטא ניחא ואמאי כיון דידע מילתא דאביי ורבא תקשי ליה היכי מהניא מסירה בסימטא לפירוש ר"י וי"ל דאי מיירי בסימטא ניחא דפליגי רבי ורבנן אי מהניא מסירה בסימטא או לא ואביי ורבא כרבנן אבל אי מיירי ברשות הרבים לא הוו לא כרבי ולא כרבנן דאפילו רבי מודה דמשיכה קניא:
ואי ברה"ר ממאן אוגיר תימה לרשב"א ואי בסימטא נמי ממאן אגרה וי"ל דאפשר לאוקמה ברשות של שניהם:
מַאי ״עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה״ נַמִי דְּקָאָמַר, וּמַאי ״עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ״ דְּקָאָמַר – הָכִי קָאָמַר: עַד שֶׁיִּמְשְׁכֶנָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְסִימְטָא, וְאִם רְשׁוּת בְּעָלִים הִיא – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּשְׂכּוֹר אֶת מְקוֹמָהּ.
The Gemara answers: What does the baraita mean when it says: Until he pulls it, and what does it mean when it says: Until he rents its place? This is what it is saying: The buyer does not acquire the ship until he pulls it from the public domain into an alleyway.
TOSAFOT
ה"ק [כו'] אי ברשות בעלים היא לא קני עד שישכור מה שפירש בקונטרס דרשות בעלים היינו רשות מוכר אין נראה לרשב"א דהא משמע לא קנה במסירה עד שישכור את מקומה מכלל דלרבי קני במסירה וברשות מוכר פשיטא דלא קנה במסירה דדוקא בחצר שאינה של שניהם קאמרי אביי ורבא דקניא מסירה ונראה לרשב"א לפרש דרשות בעלים לאו רשות מוכר קאמר אלא כלומר אי רשות שיש לה בעלים היא כמו חצר שאינה של שניהם וכן לר"י:
לֵימָא, אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי כְּרַבִּי?
The Gemara asks: Shall we say that Abaye and Rava state their opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi,
אֲמַר רַב אַשִׁי: אִי דְּאָמַר לֵיהּ ״לֵךְ חֲזַק וּקְנֵי״ הָכִי נַמִי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאָמַר לֵיהּ ״לֵךְ מְשׁוֹךְ וּקְנֵי״,
Rav Ashi said: The Rabbis agree that it is possible to effect acquisition in the public domain through the act of passing. Therefore, if it is a case where the seller says to him: Go take possession and thereby effect acquisition,
מָר סָבַר: קְפֵידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ.
Rav Ashi elaborates: One Sage, the Rabbis, holds that the seller is particular
TOSAFOT
ומר סבר מראה מקום הוא לו וא"ת אביי דחשיב לקמן בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסה.) רבן שמעון בן גמליאל (ורשב"א) כולהו סבירי להו מראה מקום הוא לו אמאי לא חשיב רבי בהדייהו וי"ל דלא חשיב אלא השנויין במשנה ולרשב"א נראה משום דאיכא למידחי דפליגי במסירה אי קניא בסימטא או לא:
אָמַר רַב פַּפָּא: הַאי מַאן דִּמְזַבֵּין לֵיהּ שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ, צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ: ״קְנֵי הוּא וְכָל שִׁעְבּוּדָא דְּבֵיהּ״. אֲמַר רַב אַשִׁי: אֲמַרִיתַהּ לִשְׁמַעֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וַאֲמָרִית לֵיהּ: טַעֲמָא דְּכָתַב לֵיהּ הָכִי, הָא לָא כָּתַב לֵיהּ הָכִי – לָא קָנֵי;
§ The Gemara returns to the issues of acquiring promissory notes. Rav Pappa says: One who sells a promissory note to another must write to him: Acquire it and all liens on property that are contained within it.
TOSAFOT
אמר רב פפא האי מאן דמזבין שטרא כו' אומר רשב"א דאין להביא ראיה דסבר רב פפא דאין אותיות נקנות במסירה דדלמא סבר רב פפא דצריך להביא ראיה ולהכי צריך לכתוב שיהיה לו לראיה ולא משום דאין נקנה במסירה ומיהו אי רב פפא אמר דצריך לכ"ע דלרבי נמי דאותיות נקנות במסירה צ"ל לו קני וכל שעבודא דאית ביה יש להביא ראיה שאין הלכה כרבי דתניא בפרק האיש מקדש (קדושין דף מז: ושם) התקדשי לי בשטר חוב ר"מ אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת ומפרש דפליגי בדרבי דר"מ אית ליה דרבי דאותיות נקנות במסירה ורבנן לית להו דרבי ואבע"א דכ"ע לית להו דרבי והכא בדרב פפא קא מיפלגי דאמר רב פפא האי מאן דזבין מידי לחבריה צריך למכתב ליה כו' ומדלא קאמר דכ"ע אית להו דרבי ש"מ דאין הלכה כרבי אבל אי לא אמר למילתיה אלא אליבא דחכמים דאמרי עד שיכתוב וימסור אבל לרבי דאמר במסירה לחודה קני כיון שמיקל בקנין קני נמי אע"ג דלא אמר ליה קני לך וכל שעבודיה אין ראיה משם דלא מצי למימר דכולי עלמא אית להו דרבי דתו לא הוה מצי למימר דקמיפלגי בדרב פפא ומיהו אכתי נראה לרשב"א שיש לדקדק מדקאמר בתר הכי דכולי עלמא אית להו דרב פפא והכא בדשמואל קא מיפלגי ואי הלכה כרבי הו"ל למימר דכ"ע לית להו דרב פפא דכיון דרב פפא לא איירי אלא לרבנן ואין הלכה כמותן אלא ודאי הלכה כרבנן דאין אותיות נקנות במסירה ומיהו גם זה נראה לרשב"א לדחות דאי הוה אמר דכ"ע לית להו דרב פפא הוה משמע דדברי רב פפא אינם אמת ודברי רב פפא הן אמת אליבא דרבנן:
קני לך איהו וכל שעבודיה בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמז: ושם) משמע דמכירת שטר לא הוי אלא מדרבנן דקאמר התם אמר רבא אמר רב נחמן מתנת שכיב מרע אינה אלא מדרבנן ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן אע"ג דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאין יכול למחול אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דאין יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן אמאי אין יכול למחול אלמא מוכר שטר מדיכול למחול הוי מדרבנן והאי דאיצטריך בפרק הזהב (ב"מ דף נו:) למעט שטרות מאונאה היינו שמצא שטר לאחר יאוש ומוכרו לבעליו ביוקר או לווה וקנה בלא שטר ונותן לו דמים על מנת שיכתוב לו שטר ואם תאמר אמאי לא קני מדאורייתא גם שעבוד הקרקע הכתובה בו דהא קרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה ואפילו בלא מסירת שטר חוב יקנה ויש לומר דכמו שאינו יכול להקדישו כדמוכח בפרק כל שעה (פסחים דף לא.) כיון שהקרקעות אינם ברשותו כך אינו יכול להקנותן מן התורה והא דלא תקינו רבנן שיוכל להקדישן כמו שתקנו שיכול להקנותן לפי שאין הקדש כל כך צורך ומיהו אור"ת דיש לדחות ההיא דמי שמת דהכי פריך אא"ב דאורייתא משום הכי אין יכול למחול שאין כאן יורש אחר דמקבל מתנה הוא היורש דמתנת שכיב מרע דריש ביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קמז.) מקראי דירושה מוהעברתם יש לך העברה אחרת שהיא כזו ולעולם מכירת שטר איכא למימר דהוי מדאורייתא ומכל מקום צריך טעם שפיר דאמאי לא הוי קנין גמור ויכול לומר לו הלוה לאו בעל דברים דידי את ויקנה לגמרי שלא יוכל עוד למחול כיון דאקני ליה שעבוד הקרקעות בשטר:
וְכִי לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ? אֲמַר לִי: אִין, לָצוּר וְלָצוּר.
Rav Ashi asks: Why, then, did he purchase the promissory note? But does he require it to tie around the mouth of his flask