Back
Bava Batra
Daf 86bתָּא שְׁמַע: הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ, מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד – קָנֵי; וְהָא פֵּירוֹת דִּבְנֵי הַגְבָּהָה נִינְהוּ, וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה!
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the mishna (84b) that even items that are usually lifted can be acquired by means of pulling: With regard to one who sells produce to another, if the buyer pulled the produce but did not measure it, he has acquired it. The Gemara explains the proof: But produce can be lifted, and yet the mishna teaches that it is acquired by means of pulling.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ – לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר; אַטּוּ פִּשְׁתָּן בִּשְׁלִיפֵי רַבְרְבֵי מִי לָא עָבְדִי? שָׁאנֵי פִּשְׁתָּן, דְּמִשְׁתַּמֵּיט.
The Gemara rejects this proof: With what are we dealing here? We are dealing with large bundles
TOSAFOT
אטו פשתן בשליפי רברבי מי לא עבדי ליה בשלמא אי מוקמינן רישא בשליפי זוטרי וכן פשתן בשליפי זוטרי ובעינן ביה בהגבהה משום שאין דרכו במשיכה כלל אבל שאר דברים אע״פ שדרכן בהגבהה נקנית נמי במשיכה אבל השתא דמוקמינן בשליפי רברבי אמאי פשתן אינו נקנה אלא עד שיטלטלנו דהיינו בהגבהה והא אורחיה במשיכה כיון שהוא בשליפי רברבי:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי, תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה, וְהַדַּקָּה – בְּהַגְבָּהָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֵמָה דַּקָּה – בִּמְשִׁיכָה; וְהָא בְּהֵמָה דַּקָּה דְּבַר הַגְבָּהָה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָנֵי בִּמְשִׁיכָה! שָׁאנֵי בְּהֵמָה, דְּסָרְכָא.
Ravina said to Rav Ashi: Come and hear a proof from a mishna (Kiddushin 25b): Large domesticated animals are acquired
רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לְךָ״ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּסְּאָה הָאַחֲרוֹנָה; ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים, סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לְךָ״ – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה.
§ The Gemara cites another case with regard to sales. Rav and Shmuel both say: If a seller said to a buyer: I am selling you one kor, a measure equivalent to thirty se’a, of grain for the price of thirty sela, the seller can renege on the sale as long as the measuring vessel is not filled, even when only the last se’a
TOSAFOT
ראשון ראשון קנה פ״ה דלא מצי למיפרך מסיפא דקתני ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה דאיכא לאוקומי כשנתמלאה המדה ואין נראה לר״י דלא מצי למימר דאיירי כשנתמלאה המדה דא״כ ליתני בהדי׳ בבא דסרסור ולתני ברה״ר ובחצר שאינו של שניהן וברשות לוקח כו׳ ומיהו לא ניחא ליה למיפרך מסיפא כיון דמצי פריך מרישא:
תָּא שְׁמַע: אִם הָיְתָה מִדָּה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה!
The Gemara raises a difficulty from the baraita cited on 85a. Come and hear: If the measuring vessel belonged to one of them,
כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ: ״הִין בִּשְׁנֵים עָשָׂר סְלָעִים, לוֹג בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לְךָ״, וְכִדְאָמַר רַב כָּהֲנָא: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין, הָכָא נַמִי שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּמִּדּוֹת.
The Gemara answers: The baraita is referring to a case where the seller said to him: I am selling you one hin, a liquid measure equivalent to twelve log, for twelve sela, each log
TOSAFOT
כדאמר רב כהנא שנתות היו בהין תימה לרבינו חיים והלא לא רב כהנא אמרה אלא משנה היא בפ׳ ב׳ מדות (מנחות דף פז:) ואר״י דבפ׳ המוציא יין (שבת דף עח:) תנן סיד כדי לעשות אנדיפי ומפרש רב כהנא (שם פ:) מאי אנדיפי שנתות כדתנן שנתות היו בהין כו׳ הלכך מביא הכא רב כהנא דאשמעי׳ דאפילו במדות של חול עושין ולכך מיחייב המוציא סיד כשיעור לעשות בו שנתות אבל ממתניתין דמנחות לא חזינן שיש שנתות אלא במדות של קודש:
תָּא שְׁמַע: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ לַגּוֹרֶן הַיּוֹם בְּדִינָר,
The Gemara raises another difficulty. Come and hear: One who hires a laborer
TOSAFOT
דינר ליום כו׳ נראה לרשב״א דהא דתנן באיזהו נשך (ב״מ דף סה.) מרבין על השכר ואין מרבין על המכר האי דשרי להרבות על השכר כגון שנכנס מיד לתוך הבית דבענין אחר לא שרי להרבות דמיחזי כאגר נטר כדאמרינן הכא: