Back
Bava Batra
Daf 89aאָמַר רַב פַּפָּא: דִּיגְרוּמֵי.
Rav Pappa says: It is a balance scale for blacksmiths,
אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ לְעִנְיַן אִיסּוּרָן, כָּךְ אָמְרוּ לְעִנְיַן טוּמְאָתָן.
Rabbi Mani Bar Pattish says: Just as the Sages said with regard to the prohibition of the scales that one may not use a scale that does not meet the criteria listed in the baraita, so too they said that this applies with regard to their ritual impurity.
TOSAFOT
כדרך שאמרו לענין איסור כך אמרו לענין טומאה מפרש ר״י בר מרדכי דלענין ידות קתני לה נטמא החוט נטמאו המאזנים אבל כף המשקלות וקנה שיש להן בית קיבול הרי אלו טמאים אפילו הן בפני עצמן ופריך מאי קמ״ל ומשני קנה ומיתנא דידיה איצטריכו ליה דלא תנן אע״פ שהחוט עשוי כתיקון אינו חשוב יד אא״כ קנה ומיתנא עשויין כתיקונן:
מַאי קָא מַשְׁמַע לָן? תָּנֵינָא: חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁל חֶנְוָנִי וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים – טֶפַח! קָנֶה וּמִתְנָא שֶׁלָּהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּלָא תְּנַן.
The Gemara asks: What is this statement teaching us? We learned in a mishna (Kelim 29:5): With regard to the rope from which the scales are suspended,
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁל בַּעַץ וְלֹא שֶׁל אֲבָר, וְלֹא שֶׁל גִּיסְטְרוֹן וְלֹא שֶׁל שְׁאָר מִינֵּי מַתָּכוֹת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שֶׁל צוּנְמָא וְשֶׁל זְכוּכִית.
§ The Sages taught: One may not prepare weights of tin [ba’atz],
TOSAFOT
ולא בשל בעץ אומר ר״ת דוקא משקולת ששוקלים בשר ושומן שהלחלוחית מדבק בהן ומתייבש ולא מטעם שחיקה כדפ״ה אבל משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב מותר לעשותן של מתכת אלא שצריך לחפותו עור מדאמר בהמוציא יין (שבת דף עט.) שלש עורות הן מצה חיפה ודיפתרא ומפרש כדי לצור בה משקולת קטנה ואי בשל צונמא וזכוכית אמאי צריך עור אלא בשל מתכת מיירי וטעמא דהני לפי שהן חלוקין ואין מדבק בהן ויכול להדיחן או לקנחן ועוד דאמרינן בהזהב (ב״מ דף נב. ושם) תנן התם סלע שנפסלה התקינו שיהא שוקל בה אלמא עושין משקל מסלע של מתכת ודוקא משקולת קטנה ששוקלין בה כסף וזהב צריך לחפות עור שבשחיקה מועטת יבא לידי הפסד גדול אבל שאר משקלות גדולות ששוקלין בהן נחושת וברזל ועופרת שאין בא לידי הפסד גדול אא״כ ישחקו יותר מדאי אין צריך לחופן וכן משמע בפ׳ ד׳ מיתות (סנהדרין דף סח.) שלא היו מכסין אלא משקולת קטנה דאמר הכדור והאימום והקמיע ומשקולת קטנה מהו [וע״ע תוספות ב״מ נב: ד״ה שיהא]:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹשִׂין הַמַּחַק שֶׁל דְּלַעַת – מִפְּנֵי שֶׁהוּא קַל, וְלֹא שֶׁל מַתֶּכֶת – מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד, אֲבָל עוֹשֵׂהוּ שֶׁל זַיִת וְשֶׁל אֱגוֹז, שֶׁל שִׁקְמָה וְשֶׁל אֶשְׁבְּרוֹעַ.
The Sages further taught: One may not prepare the leveler, used to remove the excess from the mouth of a vessel, from a gourd, because it is a light material and does not level effectively, thereby causing a loss for the seller. And it may not be made of metal,
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמַּחַק צִדּוֹ אֶחָד עָב וְצִדּוֹ אֶחָד קָצָר; לֹא יִמְחוֹק בְּבַת אַחַת, שֶׁהַמּוֹחֵק בְּבַת אַחַת – רַע לַמּוֹכֵר וְיָפֶה לַלּוֹקֵחַ, וְלֹא יִמְחוֹק מְעַט מְעַט – שֶׁרַע לַלּוֹקֵחַ וְיָפֶה לַמּוֹכֵר;
The Sages taught: One may not prepare the leveler in such a manner that one of its sides is thick
עַל כּוּלָּן אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אוֹי לִי אִם אוֹמַר, אוֹי לִי אִם לֹא אוֹמַר; אִם אוֹמַר – שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִין, וְאִם לֹא אוֹמַר – שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִין: אֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: אֲמָרָהּ אוֹ לֹא אֲמָרָהּ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲמָרָהּ, וּמֵהַאי קְרָא אֲמָרָהּ: ״כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״.
Rabban Yoḥanan ben Zakkai said with regard to all these halakhot: Woe to me if I say them, and woe unto me if I do not say them. If I say them, perhaps swindlers will learn new methods of cheating of which they were previously unaware. And if I do not say them, perhaps swindlers will say:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה״, ״בַּמִּדָּה״ – זוֹ מְדִידַת קַרְקַע, שֶׁלֹּא יִמְדוֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים; ״בַּמִּשְׁקָל״ – שֶׁלֹּא יַטְמִין מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח; ״בַּמְּשׂוּרָה״ – שֶׁלֹּא יַרְתִּיחַ;
§ The Gemara further discusses weights and measures. The Sages taught: “You shall do no unrighteousness in judgment, in measure [bammidda], in weight, or in measure [uvamesura]” (Leviticus 19:35). The baraita defines these terms: “In measure [bammidda],” this is referring to measuring land,
TOSAFOT
שלא יטמין משקלותיו במלח פ״ה מפני שהוא מכביד ואין נראה לר״ת דמשמע דבמוכר איירי דומיא דבמשורה שלא ירתיח ומפרש רבינו תם לפי שהמלח מיקל המשקלות ושואב כדאמרינן בירושלמי דמלח שואב את המשקלות:
ובמשורה שלא ירתיח וא״ת פשיטא דגזל גמור הוא תיפוק ליה משום לא תגזול וי״ל דאתא קרא להתחייב משעת הרתחה ואע״פ שעדיין לא מדד וכי האי גוונא אמרינן בריש איזהו נשך (ב״מ דף סא:) דלאו דכתיב במשקלות ל״ל לטומן משקלותיו במלח האי גזילה מעלייתא היא לעבור עליו משעת עשייה:
וְקַל וָחוֹמֶר: וּמַה מְּשׂוּרָה שֶׁהִיא אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּלוֹג – הִקְפִּידָה עָלָיו תּוֹרָה, קַל וָחוֹמֶר לְהִין וַחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג וַחֲצִי לוֹג וּרְבִיעִית, וַחֲצִי תּוֹמֶן, וְעוּכְּלָא.
The Gemara notes: And it can be inferred by means of an a fortiori inference that if in the case of a mesura, which is a measure equivalent to merely one thirty-sixth of a log, the Torah was particular that one must measure honestly, so too, a fortiori, one must be careful in the case of one hin,
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִילּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם. אֲמַר רַב פַּפָּא: לָא אֲמָרַן אֶלָּא בְּאַתְרָא דְּלָא חֲתִימִי, אֲבָל בְּאַתְרָא דַּחֲתִימִי – אִי לָא חָזֵי חֲתִימָה לָא שָׁקֵיל. וּבְאַתְרָא דְּלָא חֲתִימִי נַמִי – לָא אֲמָרַן אֶלָּא דְּלָא מְהַנְדְסִי, אֲבָל מְהַנְדְסִי לֵית לָן בָּהּ.
Rav Yehuda says that Rav says: It is prohibited for a person to keep in his house a measure that is too small or too large
וְלָא הִיא, זִימְנִין דְּמִיקְרִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וּמִיקְרִי וְשָׁקֵיל. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: לֹא יַשְׁהֶה אָדָם מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וַאֲפִילּוּ הִיא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם; אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא סְאָה, תַּרְקַב, וַחֲצִי תַּרְקַב, וְקַב וַחֲצִי קַב וְרוֹבַע, וְתוֹמֶן וַחֲצִי תּוֹמֶן,
The Gemara comments: And that is not so; one is never permitted to keep incorrect measures in his house, as sometimes it happens that one measures at twilight, when people are hurried, and consequently it happens that the buyer takes the merchandise despite the fact that it was measured with an incorrect measure. This is also taught in a baraita: A person may not keep in his house a measure that is too small or too large, even if it is used as a chamber pot for urine. But he may prepare measures in accordance with the established format: Measurements of a se’a;