Back
Bava Batra
Daf 99bמִשּׁוּם חֲשַׁד אִשְׁתּוֹ.
He does so due to a suspicion that the owner of the cistern might enter the house at a time when the owner of the house is not present, and thereby be secluded together in the house with the homeowner’s wife.
מתני׳ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּינָּה לִפְנִים מִגִּינָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין, וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת, וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ.
One who has ownership of a garden located beyond the garden of another,
נָתְנוּ לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן – נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה, וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין, וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת. זֶה וְזֶה אֵינָן רַשָּׁאִים לְזוֹרְעָהּ.
If the court gave him an access path from the side of the outer garden, with the agreement of both of them,
גמ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אַמָּה בֵּית הַשְּׁלָחִין אֲנִי מוֹכֵר לְךָ״ – נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת לְתוֹכָהּ, וְאַמָּה מִכָּאן וְאַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ; ״אַמָּה בֵּית הַקִּילוֹן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ״ – נוֹתֵן לוֹ אַמָּה אַחַת לְתוֹכָהּ, וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן וַחֲצִי אַמָּה מִכָּאן לַאֲגַפֶּיהָ.
Rav Yehuda says that Shmuel says: If a field owner says to another: I am selling you from my land a water channel fit for bringing water to an irrigated field,
TOSAFOT
נותן לו שתי אמות לתוכה לפי ספרים דגרסי ואמה יש לפרש ב' אמות לתוכה היינו להרחיב אמת המים שתהא רחבה שתי אמות ומה שהיא קרויה אמה משום דעומקה אמה:
ואמה מכאן ואמה מכאן כו' אמה לאו היינו ניגרא דבניגרא משמע בהמקבל (ב"מ דף קז:) דבעינן ד' אמות ועוד דהכא קאמר דלמ"ד נוטען ולמ"ד זורען והתם פ"ה דאין זורעין אותן אלא ניגרא היינו יאור כדפ"ה לעיל בפרק קמא (בבא בתרא דף יג. ושם) וגדול יותר שכל בני הבקעה משקין ממנו שדות וצריך ארבע אמות:
וְאוֹתָן אֲגַפַּיִים מִי זוֹרְעָם? רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל הַשָּׂדֶה זוֹרְעָם; רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל הַשָּׂדֶה נוֹטְעָם. מַאן דְּאָמַר זוֹרְעָם – כָּל שֶׁכֵּן נוֹטְעָם; וּמַאן דְּאָמַר נוֹטְעָם, אֲבָל זוֹרְעָם – לָא, חַלְחוּלֵי מְחַלְחוּלֵי.
The Gemara asks: And with regard to those banks, who has permission to sow them?
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁכָּלוּ אֲגַפֶּיהָ – מְתַקְּנָהּ מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא כָּלוּ אֲגַפֶּיהָ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה.
§ And Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a water channel whose banks collapsed,
מַתְקִיף לָהּ רַב פַּפָּא, וְלֵימָא לֵיהּ: מַיָּיךְ אַשְׁפְּלוּהָ לְאַרְעֵיךְ! אֶלָּא אֲמַר רַב פַּפָּא: שֶׁעַל מְנָת כֵּן קִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַשָּׂדֶה.
Rav Pappa objects to this: But let the field owner say to the owner of the channel: Your water in your channel carried away
מתני׳ מִי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד – מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ.
In the case of one who had a public thoroughfare passing through his field,
דֶּרֶךְ הַיָּחִיד – אַרְבַּע אַמּוֹת, דֶּרֶךְ הָרַבִּים – שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ – אֵין לָהּ שִׁיעוּר, דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר – אֵין לָהּ שִׁיעוּר. הַמַּעֲמָד – דַּיָּינֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ: בֵּית אַרְבָּעָה קַבִּין.
The standard width of a private path is four cubits. If a field owner sells the right to pass through his field to an individual, without specifying the width of the path, he must provide him with a path four cubits wide. The standard width of a public thoroughfare
גמ׳ אַמַּאי שֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ? לִינְקוֹט פַּזְרָא וְלֵיתֵיב! שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ: לָא עָבֵיד אִינִישׁ דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם פְּסֵידָא?
The Gemara asks: Why does the mishna rule that the public thoroughfare that the landowner took for himself has not reached him?
TOSAFOT
שמע מינה דלא עביד איניש דינא לנפשיה לפי זה בחנם נקט במתני' שהיתה עוברת דרך הרבים תוך שדהו ונתן להם כו' דאפילו נטלו לו בחנם נמי כיון דלא עביד אינש דינא לנפשיה:
אֲמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתֵּן לָהֶן דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן. רַב מְשָׁרְשִׁיָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אֲמַר: בְּנוֹתֵן לָהֶם דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן.
Rav Zevid said in the name of Rava: Although generally one may do so, in this case the Sages issued a decree prohibiting it, lest he give them a circuitous route that will lengthen the distance the public will have to travel. Rav Mesharshiyya said in the name of Rava that the ruling of the mishna applies only where he actually gives them a circuitous route instead of the original straight thoroughfare. But one may exchange a public thoroughfare for an equally straight thoroughfare, appropriating the original for his personal use.