Back
Bava Metzia
Daf 44bדְּחָרִיף – הָוֵי טִבְעָא, דַּהֲבָא דְּלָא חָרִיף – הָוֵי פֵּירָא, וְקָנֵי לֵיהּ פֵּירָא לְטִבְעָא.
which circulate, in the sense that they are universally accepted by merchants, in contrast to gold coins, which merchants are less willing to accept as payment for inexpensive items, are currency; gold coins, which do not circulate, are a commodity. And the principle is: When one party takes possession of the commodity, the other party acquires the currency.
RASHI
גמ׳ דחריף יוצא בהוצאה ועובר לסוחר:
אֲמַר רַב אַשִׁי: כְּיַלְדוּתֵיהּ מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה אֶת הַכֶּסֶף.
Rav Ashi said: It is reasonable to teach the halakha in accordance with that which he taught in his youth.
RASHI
כילדותיה מסתברא דודאי כן קיבלה מרבו ר״מ שסתם משנה שלו מדאתנייה בהדה הנחשת קונה את הכסף:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כַּסְפָּא לְגַבֵּי דַּהֲבָא פֵּירָא הָוֵי – הַיְינוּ דְּקָא תָּנֵי הַנְּחֹשֶׁת קוֹנָה אֶת הַכֶּסֶף, דְּאַף עַל פִּי דִּלְגַבֵּי דַּהֲבָא פֵּירָא הָוְיָא – לְגַבֵּי נְחֹשֶׁת טִבְעָא הָוֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כַּסְפָּא לְגַבֵּי דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי, הָשְׁתָּא לְגַבֵּי דַּהֲבָא דַּחֲשִׁיב מִינֵּיהּ אָמְרַתְּ טִבְעָא הָוֵי, לְגַבֵּי נְחֹשֶׁת דְּאִיהוּ חֲשִׁיב וְאִיהוּ חָרִיף מִבָּעֲיָא?
Rav Ashi explains: Granted, if you say that the silver coins relative to the gold coins are a commodity, that is the reason that the tanna teaches: When one party takes possession of the copper coins, the other party acquires the silver coins, as, even though relative to the gold coins, the silver coins are a commodity, the tanna teaches that relative to copper coins, they are currency. But if you say that the silver coins relative to the gold coins are currency the subsequent ruling is self-evident, as now, relative to the gold coins, which are more valuable than the silver coins, you say that silver coins are currency, then relative to copper coins, as the silver coins are more valuable than the copper coins and they also circulate more easily, is it necessary for the mishna to state that the silver coins are currency and the copper coins are a commodity?
RASHI
אי אמרת בשלמא הכסף קונה את הזהב אתנייה:
היינו דאצטריך למתנייה הכסף אינו קונה את הנחשת דאע״ג דלגבי דהבא הוי פירא לגבי נחשת דלא חשיב הוי טבעא:
אלא אי אמרת כו׳ והזהב קונה את הכסף אתנייה למה לי לאתנויי תו הנחשת קונה את הכסף:
אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעֲתָךְ אָמִינָא: הָנֵי פְּרִיטֵי, בְּאַתְרָא דְּסָגְיֵי – אִינְהוּ חֲרִיפֵי טְפֵי מִכַּסְפָּא, אֵימָא טִבְעָא הָוֵי, קָא מַשְׁמַע לָן: כֵּיוָן דְּאִיכָּא דוּכְתָא דְּלָא סָגֵי בֵּיהּ – פֵּירָא הָוֵי.
The Gemara rejects this proof. Even if you teach the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi in his old age, it was necessary for the tanna to teach the halakha of silver and copper coins as well. This is because it might enter your mind to say that in a place where these copper perutot circulate, they circulate more easily than silver coins. Therefore, say that they are the currency and the silver coins are the commodity. Therefore, the tanna teaches us that since silver coins are universally accepted as currency and there is a place where copper coins do not circulate, the copper coins are a commodity.
וְאַף רַבִּי חִיָּיא סָבַר דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי. דְּרַב אוֹזִיף דִּינָרֵי מִבְּרַתֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, לְסוֹף אִיַּיקוּר דִּינָרֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לָהּ טָבִין וּתְקִילִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פֵּירָא הָוֵי, הֲוָה לֵיהּ סְאָה בִּסְאָה, וְאָסוּר!
§ The Gemara comments: And Rabbi Ḥiyya, as well, holds that gold coins are currency relative to silver. This is seen from the incident where Rav borrowed gold dinars
RASHI
אוזיף דינרי לוה זהובים:
אתא לקמיה דר׳ חייא חושש היה משום רבית:
אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי ואין היוקר והזול תלוי בהן אלא הזול תלוי במעות דמעות הכסף הם שהוזל להנתן הרבה בדינר וזה מטבע הלוה ומטבע יקבל:
הוה ליה סאה בסאה שהיוקר והזול תלוי בפירות:
ואסור דתנן לקמן (בבא מציעא דף עה.) לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך בגורן שמא יוקרו ויבא לידי רבית:
רַב דִּינָרֵי הֲווּ לֵיהּ, וְכֵיוָן דְּהָווּ לֵיהּ דִּינָרֵי – נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לָהּ הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבֹא בְּנִי אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ.
The Gemara rejects this proof. The dinars that Rav received from the daughter of Rabbi Ḥiyya did not constitute a standard loan, as Rav had dinars elsewhere, but he needed money immediately. And since he had dinars, it is tantamount to saying to her: Lend me money until my son comes or until I find the key. As the mishna on 75a teaches, when the borrower possesses the same item he is borrowing, and merely does not have momentary access to it, this type of borrowing and repayment is permitted.
RASHI
דינרי הוו ליה כשלוה את אלו וגבי סאה בסאה תנן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח שאלו שבידו נקנין למלוה וברשותו הוקרו דרבית סאה בסאה דרבנן ובכי האי גונא לא גזור:
TOSAFOT
נעשה כא״ל עד שאמצא מפתח ורב דבעי מר׳ חייא אע״ג דמתני׳ היא בפרק איזהו נשך (לקמן בבא מציעא דף עה.) משום דשמא הלכה כהלל דפליגי התם אי הלכתא כהלל:
אֲמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא סָבַר דַּהֲבָא טִבְעָא הָוֵי, דְּתַנְיָא: פְּרוּטָה שֶׁאָמְרוּ – אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְּאִיסָּר הָאִיטַלְקִי. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ – לְקִדּוּשֵׁי אִשָּׁה. אִיסָּר – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ – לְמִקָּח וּמִמְכָּר.
Rava said: This following tanna also holds that the gold coins are currency, as it is taught in a baraita: The peruta of which the Sages spoke in all places in the mishna is one-eighth of an Italian issar.
RASHI
לקדושי אשה שאמרו חכמים בפרוטה הודיעך כמה היא פרוטה:
למקח וממכר מכר לו דינר ביותר מעשרים וארבע איסרין כל מה שהעלה יתר על כן נתאנה לוקח ואם יש אונאה שתות יחזיר אונאה:
TOSAFOT
אחד משמונה באיסר וא״ת דהכא משמע דאיסר הוי טבעא טפי מפרוטה מדמצריך פרוטה להיות ח׳ באיסר ובפ״ק דקדושין (דף יב.) קאמר הא דאייקור איסרי הא דזול הא דתניא פרוטה אחד מו׳ באיסר דזול איסרי וקם ל״ב בזוזא ועוד היכי פריך בסמוך משער תנא במידי דאוקיר וזול הא משער הכא תנא באיסר דאוקיר וזול כדאמר בקדושין וגם מדמשערת ליה בדינר של כסף אלמא לא קיץ ליה איסר וי״ל דהכי פירושו פרוטה אחד משמונה באיסר ובאיזה איסר שיש בדינר כסף כ״ד איסר ושיש כ״ה דינר בדינר של זהב והשתא כולהו משער בדינר של זהב לכך פריך מיניה אבל באיסר ודינר כסף לא משער מידי והוה מצי למימר בכולהו נ״מ לקדושי אשה אלא דמזכיר נפקותא בכל חד דה״נ הוי מצי למימר בכולהו נ״מ למקח וממכר:
לקדושי אשה הוה מצי למימר דנ״מ לחמש פרוטות דמתניתין (לקמן בבא מציעא דף נה.) אלא חדא מינייהו נקט:
למקח וממכר פרש״י שאם מכר לו דינר ביותר מכ״ד איסרין נתאנה לוקח ואם יש שתות יחזיר וקשה דהא זימנין דזול איסרי כדאמרי׳ בקדושין (שם) לכן נראה לפרש שאם מכר לו חפץ בכ״ד איסרין כשהיו כ״ד בדינר ואח״כ זול והיה ל״ב בדינר אינו יכול לפטור עצמו בכ״ד איסרין ולומר הדינר הוא דאייקר ואיסרין עמדו במקומן אלא יתן לו דינר כסף או ל״ב איסרין:
דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּדִינָר שֶׁל זָהָב. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ – לְפִדְיוֹן הַבֵּן.
The baraita continues: A silver dinar is one twenty-fifth of a gold dinar. What is the practical difference that emerges from this calculation? The Gemara explains: Its consequences are with regard to redemption of the firstborn son.
RASHI
לפדיון הבן שהוא חמשה שקלים ושקל דאורייתא הוא סלע והסלע ד׳ דינרי כסף שהם כ׳ דינר ואם נתן לו אבי הבן דינר זהב מחזיר לו הכהן חמשה דינרי כסף:
TOSAFOT
אחד מכ״ה בדינר זהב קשה לר״ת איך היה בימיהם שהיה זהב יקר כל כך שדינר זהב היה שוה כ״ה דינר של כסף ועתה בזמן הזה זקוק זהב שוה לכל היותר י״ב זקוקין כסף ואור״ת דדינר זהב היה שוקל ב׳ דינרי כסף לפי שהזהב כבד מכסף וגם דינר זהב היה עב משל כסף דאמר באלו טריפות (חולין דף נה:) נשתייר הימנו כעובי דינר זהב וכן פרק עושין פסין (עירובין דף יט.) ופרק בתרא דחגיגה (דף כז.) מה מזבח שאין בעוביו אלא דינר זהב משמע דדינר זהב לא היה עוביו שוה לשל כסף והיה בעוביו ובמשקלו שוה כ״ה דינר של כסף ואין להאריך כאן יותר בזה:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא טִבְעָא הָוֵי – מְשַׁעֵר תַּנָּא בְּמִידֵי דְּקִיץ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פֵּירָא הָוֵי, מְשַׁעֵר תַּנָּא בְּמִידֵי דְּאוֹקִיר וְזִיל? זִימְנִין דִּמְהַדֵּר לֵיהּ כָּהֲנָא וְזִימְנִין דְּמוֹסִיף לֵיהּ אִיהוּ לְכָהֲנָא. אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ: טִבְעָא הָוֵי, שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara asks: Granted, if you say that the gold coins are currency, the tanna calculates the value of the coins based on an item whose value is fixed. The value of the gold coin is the currency with fixed value, relative to which the silver dinar is a commodity, whose value fluctuates. But if you say that gold is a commodity, would the tanna calculate the value of a silver coin based on an item that appreciates and depreciates? If the value of gold fluctuates, sometimes the priest returns more than five silver dinars to the father who redeemed his son with a gold dinar, and sometimes the father must add to the gold dinar and give this additional sum along with the gold dinar to the priest to complete the sum of five sela. Rather, learn from it that the tanna holds that the gold coins are currency. The Gemara affirms: Learn from it that this is so.
RASHI
אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי ואין היוקר והזול תלוי בו:
משער תנא במידי דקיץ שיער תנא פדיון הבן במטבע הקצוב שאפי׳ בזמן שאינו נמכר יותר מעשרים דינרי כסף יחזיר לו הכהן ה׳ דינרים שהזהב תמיד דמיו קצובין כ״ה דינרים שהוא המטבע והכסף הוי פירא לגביה והמעות הן שהוקרו ואם נמכר בשלשים לא יחזיר לו הכהן אלא חמישית שבדמיו שדמיו לעולם קצובין וארבעה חומשי דמיו הן פדיון הבן:
תְּנַן הָתָם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם סְלָעִין דִּינָרֵי זָהָב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, חַד אֲמַר: מַחֲלוֹקֶת בִּסְלָעִים עַל דִּינָרִין, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: כַּסְפָּא טִבְעָא וְדַהֲבָא פֵּירָא, וְטִבְעָא אַפֵּירָא לָא מְחַלְּלִינַן, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: כַּסְפָּא פֵּירָא, וְדַהֲבָא טִבְעָא, וּפֵירָא אַטִּבְעָא מְחַלְּלִינַן. אֲבָל פֵּירוֹת עַל דִּינָרִין – דִּבְרֵי הַכֹּל מְחַלְּלִינַן.
§ We learned in a mishna there (Ma’aser Sheni 2:7): Beit Shammai say: A person may not transfer silver sela coins of tithe money or other consecrated coins into gold dinars
RASHI
תנן התם במסכת מעשר שני:
לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב מי שיש לו סלעין כסף מעשר שני לא יחליפם בדינר זהב להקל המשוי מעליו:
טבעא אפירא לא מחללינן דרחמנא אמר וצרת הכסף:
אבל פירות ראשונים של מעשר שני:
דברי הכל מחללינן על דינרי זהב דאפילו לב״ש דאמרי פירא הוא לגבי כספא מודו דלגבי פירא טבעא הוא:
TOSAFOT
וטבעא אפירי לא מחללינן אע״ג דבהגוזל קמא (ב״ק דף צז:) גבי מעות של בבל והם בבבל פריך אי מלכות מקפדת היכי ממטי להו דזבין בהו בהמה אלמא מחללינן טבעא אפירי התם שאני שהפירות הם כבדים להוליך ולקנות מעות ירושלים מלכיות מקפידות ולא אפשר אלא לקנות בהמה:
מַאי טַעְמָא – מִידֵּי דַּהֲוָה אַכֶּסֶף לְבֵית הִלֵּל. כֶּסֶף לְבֵית הִלֵּל, אַף עַל גַּב דְּכַסְפָּא לְגַבֵּי דַּהֲבָא פֵּירָא הָוֵי, לְגַבֵּי פֵירָא – טִבְעָא הָוֵי, זָהָב נַמִי לְבֵית שַׁמַּאי, אַף עַל גַּב דְּדַהֲבָא לְגַבֵּי כַסְפָּא פֵּירָא הָוֵי, לְגַבֵּי פֵירָא טִבְעָא הָוֵי. וְחַד אֲמַר: אַף בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין מַחֲלוֹקֶת.
What is the reason for the difference between sela coins and produce? The reason is just as it is with regard to silver coins according to Beit Hillel. With regard to silver coins according to Beit Hillel, although silver coins relative to gold coins are a commodity, relative to produce they are currency. So too is the status of gold coins according to Beit Shammai: Although gold coins are a commodity relative to silver coins, relative to produce they are currency. Therefore, one may desacralize produce with gold dinars. And one said: Even with regard to the exchange of produce for dinars there is a dispute between Beit Shammai and Beit Hillel.
RASHI
מידי דהוה אכסף לב״ה זהב לב״ש אנו למדין מכסף לב״ה כדמפרש ואזיל:
לגבי פירא טבעא הוי כדקתני סלעין אלמא תחילת הפירות נתחללו על הכסף ומודו ב״ה דקדשו במעשר:
אף בפירות על דינרין מחלוקת שמאי והלל דלב״ש פירא הוא ואין מחללין:
וּלְמַאן דְּאָמַר אַף בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין מַחֲלוֹקֶת, אַדְּמִיפַּלְגֵי בִּסְלָעִין עַל דִּינָרִין – לִפְלוֹג בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין! אִי אִיפְלוּג בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין – הֲוָה אָמִינָא: הָנֵי מִילֵּי – בְּפֵירוֹת עַל דִּינָרִין, אֲבָל בִּסְלָעִין עַל דִּינָרִין – מוֹדוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי דְּדַהֲבָא לְגַבֵּי כַסְפָּא פֵּירָא הָוֵי, וְלָא מְחַלְּלִינַן, קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara asks: And according to the one who says: There is a dispute even with regard to the exchange of produce for dinars, then rather than disagreeing with regard to the exchange of sela coins for dinars let them disagree with regard to the fundamental case of desacralizing, the exchange of produce for dinars. The Gemara answers: Had they disagreed with regard to the exchange of produce for dinars, I would say: This matter applies only with regard to the exchange of produce for dinars. But with regard to the exchange of sela coins for dinars, Beit Hillel concede to Beit Shammai that gold coins relative to silver coins are a commodity, and we do not desacralize currency with a commodity. Therefore, the tanna teaches us that they disagree in that case as well.
RASHI
לפלגו בפירות על דינרין ולימרו ב״ש אין מחללין ואנא ידענא דכל שכן סלעין על דינרין וכו׳ דכיון דדהבא לגבי פירא פירא הוא כ״ש לגבי כספא:
הוה אמינא דלא איפלוג ב״ה עלייהו אלא בפירות אבל בסלעין אימא מודי להו דאין מחללין על דינרים:
תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דַּאֲמַר ״אֵין מְחַלְּלִין״, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
The Gemara suggests: Conclude that in this dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish it is Rabbi Yoḥanan who said: One does not desacralize produce with gold dinars, as Rabbi Yoḥanan said:
RASHI
תסתיים דרבי יוחנן [הוא] דאמר לב״ש אין מחללין אפילו פירות על דינרין דשמעינן לרבי יוחנן דאיכא למ״ד דהבא פירא הוי ואפילו לגבי נפשיה: