Back
Bava Metzia
Daf 48aאֶלָּא קַשְׁיָא לְרֵישׁ לָקִישׁ! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
But this baraita is difficult according to Reish Lakish. The Gemara answers: Reish Lakish could have said to you: In accordance with whose opinion is this baraita? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, not that of the Rabbis.
RASHI
אלא קשיא הך מתני׳ דלוי לריש לקיש:
ר׳ שמעון היא דאמר במתני׳ לוקח לא מצי הדר ביה דקסבר מעות קונות:
״אֲבָל אָמְרוּ מִי שֶׁפָּרַע״ וכו׳. אִיתְּמַר, אַבַּיֵי אֲמַר: אוֹדוּעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ, רָבָא אֲמַר: מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ.
§ The mishna teaches with regard to one who reneges on a transaction after the money was paid: But the Sages said: He Who exacted payment from the people of the generation of the flood, and from the generation of the dispersion, will in the future exact payment from whoever does not stand by his statement. It was stated that there is an amoraic dispute. Abaye said that we inform one who seeks to renege
RASHI
מודעינן ליה דע שאם תחזור סופך להפרע ממך:
אַבַּיֵי אֲמַר אוֹדוּעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ, דִּכְתִיב ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״. רָבָא אֲמַר: מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ, דִּכְתִיב ״בְעַמְּךָ״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ.
The Gemara elaborates: Abaye said that we inform him, as it is written: “Nor curse
RASHI
בעושה מעשה עמך בעמך דרשינן הכי והאי לאו עושה מעשה עמך הוא דכתיב (צפניה ג׳:י״ג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב:
TOSAFOT
בעושה מעשה עמך לא מקרי האי אינו עושה מעשה עמך לענין שיהיה מותר לקללו בחנם כי אם לקללו על המקח הזה במי שפרע:
אֲמַר רָבָא: מְנָא אָמִינָא לָהּ – דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף יָהֲבוּ לֵיהּ זוּזֵי אַמִּלְחָא, לְסוֹף אִיַּיקַר מִלְחָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַב לְהוּ, וְאִי לָא – קַבֵּיל עָלֶיךָ מִי שֶׁפָּרַע. וְאִי אָמְרַתְּ אוֹדוּעֵי מוֹדְעִינַן לֵיהּ, רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף בַּר אוֹדוּעֵי הוּא?! וְאֶלָּא מַאי? מֵילָט לָיְיטִינַן לֵיהּ? רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָתֵי לְקַבּוּלֵי עֲלֵיהּ לְטוּתָא דְּרַבָּנַן?!
Rava said: From where do I say this halakha? I learned it from the incident where buyers gave Rabbi Ḥiyya bar Yosef
RASHI
אייקר מלחא ורצה לחזור:
בר אודועי הוא בתמיה וכי היה צריך להודיעו שהוא נפרע מן השקרנים והלא תלמיד חכם היה:
TOSAFOT
רבי חייא ברבי יוסף בר אודועי הוא דהיה יודע מתניתין אלא היה רוצה לקבל לטותא קודם שיפסיד היוקרא:
אֶלָּא רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף עֵרָבוֹן הוּא דְּיָהֲבֵי לֵיהּ. הוּא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ הוּא קוֹנֶה, וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ הוּא קוֹנֶה.
Rather, the details of the incident were different. It is a down payment that buyers gave Rabbi Ḥiyya bar Yosef. The money was paid merely to bolster the commitment to complete the transaction. Rabbi Ḥiyya bar Yosef held that the down payment effects acquisition of salt commensurate with its value, and therefore he wanted to give them only that portion of the salt. And Rabbi Yoḥanan said to him: The down payment effects acquisition of salt commensurate with the entire amount of the transaction.
RASHI
ערבון מקצת המעות נתן לו על פיסוק מרובה:
הוא סבר כנגדו הוא קונה אי מכירת קרקע הוא שנקנית בכסף קונה קנין גמור ואי מכירת מטלטלין הוא קונה כנגדו להתחייב במי שפרע:
אִתְּמַר: עֵרָבוֹן, רַב אוֹמֵר: כְּנֶגְדּוֹ הוּא קוֹנֶה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר: כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ הוּא קוֹנֶה.
§ It was stated that there is an amoraic dispute with regard to a down payment. Rav says: A down payment effects acquisition of merchandise
RASHI
ור׳ יוחנן אמר כו׳ בקרקע לקנין גמור ובמטלטלין לקבל מי שפרע:
מֵיתִיבֵי: הַנּוֹתֵן עֵרָבוֹן לַחֲבֵירוֹ, וְאָמַר לוֹ: אִם אֲנִי חוֹזֵר בִּי – עֵרְבוֹנִי מָחוּל לְךָ, וְהַלָּה אָמַר לוֹ: אִם אֲנִי אֶחֱזוֹר בִּי – אֶכְפּוֹל לְךָ עֵרְבוֹנְךָ, נִתְקַיְּימוּ הַתְּנָאִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אַסְמַכְתָּא קַנְיָא.
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to one who gives a down payment to another, and says to him: If I renege, my down payment is forfeited to you, and the other person says to him: If I renege, I will double your down payment for you, the conditions are in effect; this is the statement of Rabbi Yosei. The Gemara comments: Rabbi Yosei conforms to his standard line of reasoning,
RASHI
הנותן ערבון לא דמי לההיא דלעיל דזה אינו פריעת מקצת מעות שקורין אייר״ש אלא ערבון ומשכון לקנוס את החוזר בו פרמנינ״ן בלע״ז:
רבי יוסי לטעמיה דאמר בבבא בתרא בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קסח.):
אסמכתא קניא הבטחת גוזמא שאדם מבטיח את חבירו לסמוך עליו שאם לא יקיים תנאו יתן כך וכך:
TOSAFOT
אכפול לך ערבונך אינו אומר שיחזיר לו כפלים במעות דא״כ למה יקנה המקח לר״י כנגד ערבונו אלא אומר אכפול לך במקח שיתן לו כפלים מן המקח כנגד המעות שנתן לו ר״י אומר דיו אם קונה המקח על כרחו של מוכר כנגד מעות שנתן אבל הלוקח אם ירצה לא יקח כי אם מעות כי יאמר איני חפץ במעט מקח:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיּוֹ שֶׁיִּקְנֶה כְּנֶגֶד עֵרְבוֹנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ״עֵרְבוֹנִי יִקּוֹן״. אֲבָל מָכַר לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה בְּאֶלֶף זוּז, וּפָרַע לוֹ מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת זוּז – קָנָה, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת הַשְּׁאָר אֲפִילּוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. מַאי לָאו הוּא הַדִּין לְמִטַּלְטְלִין, בְּדִסְתָמָא קָנֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says: It is sufficient that the down payment effects acquisition of merchandise commensurate with the amount of his down payment. Rabban Shimon ben Gamliel said: In what case is this statement said? It is when the buyer said to the seller: My down payment will effect acquisition of the merchandise.
RASHI
דין שיקנה כו׳ לא זה ימחול ולא זה יכפול אלא לא זה ולא זה יכולין לחזור מלקיים מן המכירה כנגד הערבון וחוזרים על השאר:
בד״א שאינו קונה אלא כנגד ערבונו:
בזמן שאמר לו ערבוני יקון יקנה שלא נתנה לו בתורת תחילת פירעון והשאר עליו מלוה אלא בתורת שערבון זה יקנה את הכל והא לאו מלתא היא:
אבל מוכר לו כו׳ ונותן לו מהן ה׳ מאות זוז לשם פירעון או סתם קנה כו׳ וההיא דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן כי האי גונא הוא שזה הערבון תחילת הדמים הפירעון של פיסוק כי יהב ליה סתם:
מאי לאו כי היכי דאמר רשב״ג בקרקע הקנוי בכסף לגמרי דמכי יהיב ליה מקצת מעות סתם קנה לגמרי והוא הדין למטלטלי הקנוים בכסף לענין מי שפרע בסתמא קני ליה ערבון לכוליה לחייבו במי שפרע:
TOSAFOT
בזמן שא״ל ערבוני יקון רשב״ג מפרש דפליגי ר״י ורבי יוסי שלא נתן לו אותם מעות בתורת פריעה אבל אם נתן לו אותם מעות בתורת תחילת פריעה קנה ומחזיר השאר לכ״ע היינו דלא כרב ופרש״י ערבוני יקון שאמר שיקנה לו ערבונו כנגד כל המקח תימה דהא עדיף מנתן לו בתורת פריעה דקנה הכל כיון שפירש בהדיא שיקנה הכל ואם נפרש ערבוני יקון כנגד ערבונו לבד יקנה לו מן המקח א״כ לר׳ יוסי אמאי כופל לו ערבונו לכן י״ל שלשון ערבוני יקון משמע שערבוני יהיה קנוי לך אם אחזור בי וגם משמע יקון שיהא קונה לו במקח שויו יותר מכדי הערבון אם תחזור בך דהיינו כאילו א״ל בהדיא תכפול לי ערבוני:
לָא, מִטַּלְטְלִין בְּדִסְתָמָא לָא קָנֵי. וּמַאי שְׁנָא? קַרְקַע דִּבְכַסְפָּא קָנֵי לֵיהּ מַמָּשׁ – קָנֵי לֵיהּ לְכוּלָּהּ, מִטַּלְטְלֵי דְּלָא קָנֵי אֶלָּא לְקַבּוּלֵי מִי שֶׁפָּרַע – לָא קָנֵי לֵיהּ כּוּלֵּיהּ.
The Gemara rejects that comparison: No, with regard to movable property in a case where the agreement is unspecified, the buyer does not acquire the entire item. The Gemara asks: And in what way is movable property different from land? The Gemara explains: In the case of land, which with the payment of money one genuinely acquires it in a legal sense, the buyer acquires the entire tract of land with a down payment. In the case of movable property, which with the payment of money one acquires it only in the sense that if he reneges he will have to receive the curse: He Who exacted payment, the buyer does not acquire the entire item with a down payment.
RASHI
ומאי שנא מטלטלין לענין מי שפרע מקרקע לענין קנין גמור ומשנינן קרקע דיפה כח הכסף בקניינה לקנות לגמרי קנין גמור מלחזור יפה נמי כח מקצת פריעתו לקנות הכל אבל מטלטלין שהורע הכסף בהן דאי פרע הכל לא קני אלא לקבל מי שפרע בסתמא נמי לא קני פרעון מקצת לכולו לקבל מי שפרע על השאר אלא כנגד הערבון:
לא קני ליה כוליה לקבל מי שפרע אם נתן לו כנגד ערבונו:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְנִכְנְסָה הַשְּׁמִיטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא פְּלָג – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: אִם הָיָה מַשְׁכּוֹן כְּנֶגֶד הַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם לָאו – מְשַׁמֵּט.
The Gemara suggests: Let us say that this amoraic dispute between Rav and Rabbi Yoḥanan is parallel to a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: With regard to one who lends money to another on the basis of collateral,
RASHI
המלוה על המשכון אין שביעית משמטת דלא קרינא ביה לא יגוש שהרי אינו תובעו כלום:
אלא פלג חצי החוב:
אינו משמט לקמן מפרש לה:
מַאי אֵינוֹ מְשַׁמֵּט דְּקָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? אִילֵימָא כְּנֶגְדּוֹ – מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: לְהָךְ פַּלְגָּא נַמִי מְשַׁמֵּט?!
The Gemara asks: What is the meaning of the statement: The Sabbatical Year does not abrogate the loan, that Rabban Shimon ben Gamliel is saying? If we say it means that the Sabbatical Year does not cancel that part of the loan commensurate with the collateral, but it does cancel the rest, this indicates by inference that Rabbi Yehuda HaNasi holds that the Sabbatical Year also abrogates that half as well. That is difficult, as is there not collateral commensurate with that half?
RASHI
אילימא דאינו משמט כנגד חצי החוב שהוא תופס משכון עליו אינו משמט אבל משמט הוא השאר:
מכלל דר׳ יהודה הנשיא אתא למימר דכיון דאינו משכונו כנגד הלוואתו משמט כל החוב בתמיה: