Back
Bava Metzia
Daf 85bאָמְרוּ חֲכָמִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ. אָמְרוּ נְבִיאִים וְלֹא פֵּירְשׁוּהוּ, עַד שֶׁפֵּירְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ בַּתּוֹרָה תְּחִילָּה.
was stated by the Sages, i.e., the wise man mentioned in the verse, and yet they could not explain it. It was stated by the prophets, i.e., those to whom the mouth of the Lord has spoken, and yet they could not explain it, until the Holy One, Blessed be He, Himself explained it, as it is stated in the next verse: “And the Lord says: Because they have forsaken My Torah which I set before them” (Jeremiah 9:12). Rav Yehuda says that Rav says: This does not mean that the Jewish people ceased Torah study altogether; rather, they did not recite a blessing on the Torah prior to its study,
RASHI
אמרו חכמים מי האיש החכם:
אמרו הנביאים אשר דבר פי ה׳ אליו:
שלא ברכו בתורה תחילה כשהיו עוסקין בתורה לא היו מברכין לפניה קרא יתירא דאשר נתתי לפניהם קא דרש ברכת אשר (נתן לנו תורת אמת) שהיא לפניה של דברי תורה וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם:
אָמַר רַב חָמָא: מַאי דִּכְתִיב: ״בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדַע״? ״בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה״ – זֶה תַּלְמִיד חָכָם בֶּן תַּלְמִיד חָכָם. ״וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדַע״ – זֶה תַּלְמִיד חָכָם בֶּן עַם הָאָרֶץ. אֲמַר עוּלָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי: אַסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא.
Rav Ḥama says: What is the meaning of that which is written: “In the heart of him that has discernment wisdom rests; but in the inward part of fools it makes itself known” (Proverbs 14:33)? “In the heart of him who has discernment wisdom rests”; this is a Torah scholar, son of a Torah scholar. “But in the inward part of fools it makes itself known”; this is a Torah scholar, son of an ignoramus, as his wisdom stands out in contrast to the foolishness of the rest of his family. Ulla said: This explains the adage that people say: A small coin in an empty barrel
RASHI
תודע מודיע לכל ומתפאר בכתרה:
בן עם הארץ היינו בקרב כסילים משפחת כסילים:
איסתירא בלגינא סלע אחד בלגינא:
קיש קיש קריא מתקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול:
TOSAFOT
אסתירא בלגינא קיש קיש קריא מפרש ריב״א לפי שאין דרך זוז להניח בלגין הוא מקשקש ואם היה מניחו בארנקי כדרכו להיות שם לא היה מקשקש:
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: מַאי דִּכְתִיב: ״קָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו״? אַטוּ לָא יָדְעִינַן דְּקָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא? אֶלָּא, כָּל הַמַּקְטִין עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – נַעֲשֶׂה גָּדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא, וְכָל הַמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעֶבֶד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – נַעֲשֶׂה חָפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא.
Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zeira: What is the meaning of that which is written with regard to the World-to-Come: “The humble and great are there; and the servant is free from his master” (Job 3:19)? Is that to say that we do not know that the humble and the great are there in the World-to-Come? Rather, this is the meaning of the verse: Anyone who humbles himself over matters of Torah in this world becomes great in the World-to-Come; and anyone who establishes himself as a servant over matters of Torah in this world becomes free in the World-to-Come.
רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה מְצַיֵּין מְעָרָתָא דְּרַבָּנַן. כִּי מְטָא לִמְעָרְתֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִיעַלְמָא מִינֵּיהּ. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ. אֲמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא פִּלְפַּלְתִּי תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ פִּלְפַּלְתָּ, תּוֹרָה כְּמוֹתוֹ לֹא רִיבַּצְתָּ.
§ The Gemara continues discussing the greatness of the Sages. Reish Lakish was demarcating burial caves
RASHI
מציין מערתא דרבנן שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים:
איעלמא מיניה לא יכול למצוא מקומה:
ריבצת לאחרים לשון (מ״ק דף ו:) המרביץ שדהו משקה:
כִּי הָווּ מִינְצוּ רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי חִיָּיא: בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְצֵית? חַס וְחָלִילָה, אִי מִשְׁתַּכְּחָא תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל מְהַדַּרְנָא לָהּ מִפִּילְפּוּלִי! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי חֲנִינָא: בַּהֲדֵי דִּידִי קָא מִינְצֵית, דַּעֲבַדִי לַתּוֹרָה דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל?
The Gemara relates: When Rabbi Ḥanina
RASHI
רבי חנינא בר׳ חמא:
מַאי עָבֵידְנָא? אָזְלִינָא וְשָׁדֵינָא כִּיתָּנָא, וְגָּדְלֵינָא נִישְׁבֵּי, וְצָיִידְנָא טָבֵי וּמַאֲכִילְנָא בִּשְׂרַיְיהוּ לְיַתְמֵי, וַאֲרִיכְנָא מְגִילָתָא וּכְתַבְנָא חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי, וְסָלֵיקְנָא לְמָתָא וּמַקְרֵינָא חֲמִשָּׁה יָנוּקֵי בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי, וּמַתְנֵינָא שִׁיתָּא יָנוּקֵי שִׁיתָּא סִדְרֵי, וַאֲמַרְנָא לְהוּ: עַד דְּהָדַרְנָא וְאָתֵינָא – אַקְרוּ אַהֲדָדֵי וְאַתְנוּ אַהֲדָדֵי, וַעֲבַדִי לָהּ לַתּוֹרָה דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל.
Rabbi Ḥiyya elaborated: What do I do to this end? I go and sow flax
RASHI
שדינא כיתנא זורע אני זרעוני פשתן:
שדינא משליך:
וגדילנא נישבי וקולע אני ממנו רשתות ומכמורות:
וציידנא טבי ואני צד צביים:
ואריכנא מגילתא ומתקן אני מעורותיהן קלפים:
וסליקנא למתא למקום שאין מלמדי תינוקות:
לחמשה ינוקי לכל אחד ספרו:
ומתנינא על פה שיתא סדרי משנה לשיתא ינוקי:
אקרו אהדדי לימדו זה את זה מקראות:
ואתנו אהדדי לימדו זה את זה סדרו:
הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי: כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי חִיָּיא! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲפִילּוּ מִמָּר? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ מֵאַבָּא? אֲמַר לֵיהּ: חַס וְחָלִילָה, לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל.
The Gemara notes that this is what Rabbi Yehuda HaNasi said: How great are the deeds of Rabbi Ḥiyya! Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Rabbi Yehuda HaNasi: Are his deeds even greater than the Master’s, i.e., yours? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: Yes. Rabbi Yishmael persisted: Are they even greater than those of my father,
RASHI
לא תהא כזאת בישראל לא תאמר זאת בישראל:
אֲמַר רַבִּי זֵירָא: אֶמֶשׁ נִרְאָה לִי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. אָמַרְתִּי לוֹ: אֵצֶל מִי אַתָּה תָּקוּעַ? אָמַר לִי: אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל מִי? אֵצֶל רַבִּי יַנַּאי. וְרַבִּי יַנַּאי אֵצֶל מִי? אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא. וְרַבִּי חֲנִינָא אֵצֶל מִי? אֵצֶל רַבִּי חִיָּיא. אָמַרְתִּי לוֹ: וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל רַבִּי חִיָּיא לֹא? אֲמַר לִי: בַּאֲתַר דְּזִקּוּקִין דְּנוּרָא וּבְעוּרִין דְּאֶשָּׁא – מַאן מְעַיֵּיל בַּר נַפָּחָא לְתַמָּן?
The Gemara continues discussing the greatness of Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira said: Last night, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, appeared to me in a dream. I said to him: Near whom are you placed in the upper realms? He said to me: Near Rabbi Yoḥanan. I asked: And Rabbi Yoḥanan is near whom? He replied: Near Rabbi Yannai. And Rabbi Yannai is near whom? Near Rabbi Ḥanina. And Rabbi Ḥanina is near whom? Near Rabbi Ḥiyya. Rabbi Zeira added: I said to Rabbi Yosei: But isn’t Rabbi Yoḥanan worthy of being placed near Rabbi Ḥiyya? He said to me: In a place of fiery sparks and burning fires, who can bring Rabbi Yoḥanan, son of Nappaḥa, there?
RASHI
אמש נראה לי בחלום:
תקוע ויושב בישיבה של מעלה:
ור׳ יוחנן אצל ר׳ חייא לא אמרתי אני וכי אין ר׳ יוחנן ראוי לישב אצל ר׳ חייא:
ובעורין תרגום דלפידין:
אֲמַר רַב חֲבִיבָא: אִשְׁתָּעֵי לִי רַב חֲבִיבָא בַּר סוּרְמָקֵי: חֲזִי לֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנַן דַּהֲוָה שְׁכִיחַ אֵלִיָּהוּ גַּבֵּיהּ, דִּלְצַפְרָא הָווּ שַׁפִּירָן עֵינֵיהּ, וּלְאוֹרְתָא דַּמְיָין כִּדְמִיקְלִין בְּנוּרָא. אֲמַרִי לֵיהּ: מַאי הַאי? וַאֲמַר לִי: דַּאֲמַרִי לֵיהּ לְאֵלִיָּהוּ: אַחֲוֵי לִי רַבָּנַן כִּי סָלְקִי לִמְתִיבְתָּא דְּרָקִיעַ. אֲמַר לִי: בְּכוּלְּהוּ מָצֵית אִסְתַּכּוּלֵי בְּהוּ, לְבַר מִגּוּהַרְקָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּלָא תִּסְתַּכֵּל בֵּיהּ. מַאי סִימַנְיַיהוּ? בְּכוּלְּהוּ אָזְלִי מַלְאֲכֵי כִּי סָלְקִי וְנָחְתִי, לְבַר מִגּוּהַרְקָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּמִנַּפְשֵׁיהּ סָלֵיק וְנָחֵית.
Rav Ḥaviva said: Rav Ḥaviva bar Surmakei told me: I once saw one of the Sages whom Elijah the prophet would visit, and his eyes looked beautiful and healthy in the morning, but appeared to be charred by fire in the evening. I said to him: What is this phenomenon? And he said to me: I said to Elijah: Show me the Sages upon their ascension to the heavenly academy. Elijah said to me: You may gaze at all of them except for those in the chariot [miguharka]
RASHI
דמצפרא הוו שפירין עיניה בבקר ראיתי את עיניו יפות ולערב ראיתיו דומות כאילו נשרפו באור:
אמרי ליה אמרתי לו:
דאמרי אמרתי לאליהו:
גוהרקא קתדרא:
לָא מְצַאי לְאוֹקְמָא אַנַּפְשַׁאי, אִסְתַּכַּלִי בָּהּ. אָתוּ תְּרֵי בּוּטִיטֵי דְּנוּרָא וּמַחְיוּהוּ לְהַהוּא גַּבְרָא וְסַמֵינְהוּ לְעֵינֵיהּ. לִמְחַר אֲזַלִי אִשְׁתַּטְחִי אַמְּעָרְתֵיהּ. אָמִינָא: מַתְנִיָּיתָא דְּמָר מַתְנֵינָא, וְאִתַּסַּאי.
The Sage relating this story continued: I was unable to restrain myself, and I gazed upon Rabbi Ḥiyya’s chariot. Two fiery flames came and struck that man, i.e., me, and blinded his eyes. The next day, I went and prostrated on Rabbi Ḥiyya’s burial cave in supplication. I said: I study the baraitot of the Master, Rabbi Ḥiyya; please pray on my behalf. And my vision was healed, but my eyes remained scorched.
RASHI
בוטיטי ניצוצות אישטנצילוי״ש בלע״ז:
מתני׳ דמר קמתנינא תוספתא של אדוני שסידרה לששה סדרים אני שונה תמיד דר׳ חייא סדרה לתוספתא כדאמרי׳ בעלמא רבי לא שנאה ר׳ חייא מנא ליה ואמרי׳ כל מתניתא דלא מיתנייא בי רבי חייא ורבי אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא:
אֵלִיָּהוּ הֲוָה שְׁכִיחַ בִּמְתִיבְתָּא דְּרַבִּי. יוֹמָא חַד רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה, נְגַהּ לֵיהּ וְלָא אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא נְגַהּ לֵיהּ לְמָר? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּאוֹקִימְנָא לְאַבְרָהָם וּמָשִׁינָא יְדֵיהּ וּמְצַלֵּי, וּמַגְנִינָא לֵיהּ. וְכֵן לְיִצְחָק, וְכֵן לְיַעֲקֹב. וְלוֹקְמִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי! סָבְרִי: תָּקְפִי בְּרַחֲמֵי, וּמַיְיתִי לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בְּלָא זִמְנֵיהּ.
The Gemara relates another incident involving Elijah the prophet. Elijah was often found in the academy of Rabbi Yehuda HaNasi. One day it was a New Moon,
RASHI
תקפי ברחמי מרבין בתפלה:
ומייתי למשיח בלא זמניה לכך אין ניתן לי רשות להעמידן יחד:
TOSAFOT
אוקמינהו לפני התיבה שלשתן כדדריש במדרש דבתענית צבור יורדין לפני התיבה שלשה כדכתיב (שמות י״זי״ב) וידי משה כבדים ואהרן וחור וגו׳:
אֲמַר לֵיהּ: וְיֵשׁ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה? אֲמַר לֵיהּ: אִיכָּא, רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו. גָּזַר רַבִּי תַּעֲנִיתָא. אַחְתִינְהוּ לְרַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו. אֲמַר ״מַשִּׁיב הָרוּחַ״ – וְנָשְׁבָה זִיקָא. אֲמַר ״מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם״ – וַאֲתָא מִיטְרָא. כִּי מְטָא לְמֵימַר ״מְחַיֶּה הַמֵּתִים״ – רָגַשׁ עָלְמָא.
Rabbi Yehuda HaNasi said to Elijah: And is there anyone alive in this world who is comparable to them and can produce such efficacious prayers? Elijah said to him: There are Rabbi Ḥiyya and his sons. Rabbi Yehuda HaNasi decreed a fast, and the Sages brought Rabbi Ḥiyya and his sons down
RASHI
יש דוגמתן שתהא תפלתן נשמעת:
TOSAFOT
אחתינהו לרבי חייא ובניו ואע״ג דתני במגילה (דף כד: ושם ד״ה כשאתה) אין מורידין לפני התיבה לא מאנשי חיפא ולא מאנשי בית שאן שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין ור׳ חייא לא היה יכול לומר וחכיתי כדאמר התם ה״מ היכא דאפשר באחר הכא לא הוה אפשר באחר.:
כי מטא [למימר] מחיה המתים רגש עלמא אע״ג דאיכא נמי מחיה המתים מקמי משיב הרוח אומר ר״ת משום דתחיית המתים לא הוי אלא ע״י טל ועי״ל דבמשיב הרוח ומוריד הגשם נשב זיקא ואתא מיטרא משום שזהו עיקר תפלת הרוח והגשם שבברכה זו אבל תחיית המתים עיקרה היא בחתימתה:
אָמְרִי בִּרְקִיעָא: מַאן גַּלֵּי רַזְיָא בְּעָלְמָא? אָמְרִי: אֵלִיָּהוּ. אַתְיוּהוּ לְאֵלִיָּהוּ, מַחְיוּהוּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא. אֲתָא אִידְמִי לְהוּ כְּדוּבָּא דְּנוּרָא, עַל בֵּינַיְיהוּ וּטְרַדִינְהוּ.
They said in heaven: Who is the revealer of secrets in the world? They said in response: It is Elijah. Elijah was brought to heaven, whereupon he was beaten with sixty fiery lashes. Elijah came back down to earth disguised as a bear of fire. He came among the congregation and distracted them from their prayers, preventing Rabbi Ḥiyya from reciting the phrase: Who revives the dead.
RASHI
פולסי חבטת מלקות:
שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה אָסָיֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה, חֲלַשׁ רַבִּי בְּעֵינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִימְלִי לָךְ סַמָּא. אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא. אִשְׁטַר לָךְ מִשְׁטַר? אֲמַר לֵיהּ: לָא יָכֵילְנָא. הֲוָה מוֹתִיב לֵיהּ בְּגוּבְתָא דְּסַמָּנֵי תּוּתֵי בֵי סַדְיֵיהּ, וְאִיתַּסֵּי.
§ The Gemara relates: Shmuel Yarḥina’a
RASHI
שמואל ירחינאה הוא שמואל בר אבא חבירו של רב ועל שהיה בקי בסוד העיבור כדאמרי׳ במס׳ ר״ה (דף כ:) אמר שמואל יכילנא לתקוני כולה גלותא קרי ליה ירחינאה:
אימלי לך סמא בתוך העין:
אשטר לך משטר אמשח לך ע״ג העין משטר מטפח מוליו״ר בלע״ז כדאמרי׳ גבי כותח הבבלי (חומץ האדומי) בפסחים (דף מד.) משטר קשטר מטבל פתו:
גובתא קנה חלול:
תותי בי סדיא תחת מראשותיו ובוקע כח חוזק הסם והולך דרך עצם גולגלתו ומוחו עד עיניו:
TOSAFOT
ואיתסי והא דחזינהו לעיניה דהוו מחרכן לפי שעדיין היה ניכר אי נמי לאחר זמן סיפר לו כך:
הֲוָה קָא מִצְטַעֵר רַבִּי לְמִסְמְכֵיהּ, וְלָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא לִצְטַעֵר מָר. לְדִידִי חֲזִי לִי סִיפְרָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: שְׁמוּאֵל יַרְחִינָאָה,
Rabbi Yehuda HaNasi made efforts to ordain Shmuel Yarḥina’a as a rabbi but was unsuccessful, as Shmuel always demurred. Shmuel Yarḥina’a said to him: The Master should not be upset about my refusal, as I know that I am not destined to be ordained as a rabbi. I myself saw the book of Adam the first man,
RASHI
הוה מצטער רבי למיסמכיה טרח ומתעסק לסומכו לפי שחכם בקי היה כל כך:
ולא הוה מסתייעא מילתא שהיתה השעה נטרפת או לא היו החכמים נאספים: