Back
Bekhorot
Daf 29aוְרַב יְהוּדָה בַּר אַמִי מִשְּׁמֵיהּ דְרַב יְהוּדָה אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ – טָהוֹר.
And Rav Yehuda bar Ami says in the name of Rav Yehuda: A beit haperas that has been trodden underfoot,
TOSAFOT
ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור בפרק בתרא דחגיגה (דף כה.) גרס רב חייא ברבי אמי משמיה דעולא:
אִי נַמִי: בִּשְׁאָר טוּמְאוֹת, דְּלָא מַזְהַר עֲלַיְיהוּ.
Alternatively, the Gemara suggests that the mishna is referring to a case where the priest becomes impure with other forms of impurity,
״אִם הָיָה זָקֵן מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר״. תָּנָא: כְּפוֹעֵל בָּטֵל. אָמַר אַבַּיֵי: כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה.
§ The mishna teaches: If the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who required his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who required his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day. The Sages taught (Tosefta, Bava Metzia 4:11): The owner gives him his wage as if he were an idle laborer. Abaye says: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor
TOSAFOT
כפועל בטל של אותה מלאכה פירש בקונטרס מאותה מלאכה דבטל מינה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה ואם אומרים לו טול כך וכך ובטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואם מלאכה קשה היא כגון נגר אם אומרים לו אתה נוטל עכשיו ג׳ זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה ניחא לו להבטל ליטול זוז עד כאן לשון הקונטרס ולא היה לו לפרש שיטול שכר בטלה מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה כזו דא״כ היה נוטל [שכר] לדון ולהעיד להזות ולקדש אלא היה לו לפרש שנותנין לו שכר בטלה מאותה מלאכה ובטל לגמרי ואינו עושה בשום מלאכה וכענין זה צריך לפרש בסוף אלו מציאות (ב״מ לא:) גבי השבת אבידה דתנן היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל מאותה מלאכה וגם שם פירש בקונטרס כענין שפירש כאן וא״א לומר כן דא״כ היה נוטל שכר על השבת אבידה ואפי׳ לרבנן דאמרי טעינה בשכר לא אמרי אלא משום דא״כ לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה ובריש הכונס (ב״ק נו:) אמרינן שומר אבידה כשומר חנם דמאי הנאה אית ליה אלא צריך נמי שם לפרש ליושב ובטל לגמרי ורבינו חננאל פירש שם כמו שבשאר ימות השנה אין נותנין בתפירת בגד אלא חצי סלע והוא עתה בשעת הרגל ותופר בגד בסלע [אין] אומרים לו קבל שכר כמה שתנוח למלאכה זו שאתה מקבל עליה סלע [אלא] כאותו שכר שאתה היית נוטל כמותה בשאר ימות השנה שלא היית נוטל עליה אלא חצי מפני השבת אבידה ופירושו תמוה דאין הלשון משמע כן וגם אין כאן שום הכירא ליטול בשעת הרגל כשאר ימות השנה והוי כהלכתא בלא טעמא ועוד תניא בריש השוכר את האומנין (ב״מ עו:) השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית כו׳ אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה הלכו פועלים ומצאו שדה שהיא לחה נותן להם שכרם משלם אבל אינו דומה הבא טעון להבא ריקם עושה מלאכה ליושב ובטל וקאמר התם תני תנא קמיה דרב נותן שכרו משלם א״ל חביבי אמר אי הואי התם הוה יהיבנא ליה כפועל בטל אלמא קרי ליה פועל בטל ומשמע לגמרי כמו שפירש ולא כמו שפירש [רש״י] ור״ח כלל ומיהו קשיא מהא דתנן בפרק איזהו נשך (בבא מציעא סח.) אמושיבין חנווני למחצית שכר אלא א״כ נותן לו שכרו כפועל בטל ומפרש בגמרא כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה וצריכא דאי אשמעינן רישא חנווני משום דלית ליה טרחא אבל סיפא דאית ליה טרחא אימר לא סגי ליה כפועל בטל ואמאי ס״ד דלא תסגי ליה כפועל בטל והלא כל זה כדינו שנותנין לו יותר לפי מה שהוא טורח ועוד דבברייתא פליגי התם כמה הוא שכרו בין מרובה בין מועט דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר אפילו לא טבל עמו אלא בציר כו׳ ר׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם והשתא מתני׳ ר׳ שמעון שזהו שכרו משלם ובתוספתא משמע דמתני׳ כר׳ מאיר דקתני המושיב חבירו בחנות למחצית שכר נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר׳ מאיר ועוד קתני סיפא ר׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל יושב בחמה ליושב בצל ולפירוש הקונטרס דשמעתין ודבבא מציעא קשיא אבל לפי מה שפירשתי דכפועל בטל היינו ביושב ובטל לגמרי ניחא ולא קשה מידי הא דקאמר צריכא ובין מרובה בין מועט דקאמר ר׳ מאיר היינו בין היה עוסק במלאכה מרובה בין היה עוסק במלאכה מועטת ור׳ שמעון אומר נותן לו שכרו משלם שאומדים כמה היה רוצה ליטול ולבטול ממלאכה כבידה שהיה עוסק בה ויעסוק במלאכה כזו דהיינו טפי מדרבי מאיר ויושב ובטל דתוספתא לאו בטל לגמרי אלא מאותה מלאכה החמורה ורבינו חננאל פירש שם כפועל בטל כגון אדם בטל שאינו מוצא מי ישכירנו והולך ובטל והיה משתכר בקל ולא יתן לו כמו שפועלים הולכים עכשיו שהם ביוקר הרבה משכירין כגון שהיה נשכר עכשיו בשתי סלעים ובאותה שעה היה בטל לא יהיה נוטל אלא סלע:
מתני׳ הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת – אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ בְּשַׂר צְבָאִים, וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה. וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים.
In the case of one who is suspect with regard to firstborn
גמ׳ ״בְּשַׂר צְבָאִים״. דְּמִיחַלַּף בִּדְעִגְלָה.
The mishna teaches that one may not purchase from him even deer meat. The Gemara explains that the reason is that it could be confused with meat of a calf, as they are similar in appearance.
״וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים״. הָא עֲבוּדִים זָבְנִינַן; אִם אִיתָא דִּבְכוֹר הֲוָה – לָא הֲוָה טָרַח בֵּיהּ, סָבַר: אִי שָׁמְעוּ בֵּיהּ רַבָּנַן, מַפְסְדוּ לִי מִינַּאי.
The mishna teaches: Nor may one purchase from him hides that are not tanned. The Gemara infers from here that we may purchase tanned hides from one who is suspect with regard to firstborn animals. The reason is that if it is so that it is a hide of a firstborn, he would not make such an effort with it to tan it. This is because he would think: If the Sages hear that this hide is from a firstborn, they will cause me a loss by confiscating it from me.
״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה״. מַאי טַעֲמָא? מֵידַע יְדִיעַ.
The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. The Gemara asks: What is the reason? People know the difference between the hide of a male animal and the hide of a female animal, due to the differences in anatomy.
וְתַנָּא קַמָּא: אִם כֵּן, זָכָר נַמִי – חָיֵיק לְזַכְרוּתֵיהּ, וְאָמַר: עַכְבָּרִים אֲכַלוּהּ! וְאִידָךְ: בֵּי עַכְבָּרִים מֵידַע יְדִיעַ.
The Gemara asks: But if so, according to the first tanna, why is it prohibited to purchase hides of female animals from one who is suspect with regard to firstborn animals? The Gemara answers that the first tanna claims as follows: If so, i.e., if it is permitted to purchase hides of female animals, one might also come to sell hides of male animals, as he will sever the male reproductive organ and say that mice ate this part of the hide. The Gemara asks: And the other, Rabbi Eliezer, why is he not concerned that one might cut off that part of the hide and sell it as the hide of a female? The Gemara answers that Rabbi Eliezer maintains that the place of the mice is known, i.e., one can tell by looking at the hide whether it was eaten by mice or cut with a knife.
״וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי״. הָשְׁתָּא צֶמֶר מְלוּבָּן לָא זָבְנִינַן – צוֹאִי מִיבַּעְיָא? אֶלָא חֲדָא קָתָנֵי: צֶמֶר מְלוּבָּן מִצּוֹאָתוֹ.
§ The mishna teaches: And one may not purchase bleached or dirty wool from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may not purchase bleached wool from him, despite the fact he has expended effort in bleaching it, which indicates that it is not from a firstborn, is it necessary to teach that one may not purchase dirty wool from him? The Gemara answers: Rather, the tanna is teaching one case here, that of wool that was bleached and cleaned from its dirt.
״אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים״. הָשְׁתָא טְוִי זָבְנִינַן, בְּגָדִים מִיבָּעְיָא? מַאי בְּגָדִים – נַמְטֵי.
The mishna teaches: But one may purchase spun thread from him, and all the more so one may purchase garments from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to firstborn, is it necessary to teach that one may purchase garments? The Gemara answers: What does the mishna mean which it says: Garments? It is referring to felt [namtei]
מתני׳ הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית – אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִּשְׁתָּן, וַאֲפִילּוּ סֶרֶק, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶם טְוִי וְאָרִיג.
In the case of one who is suspect with regard to the Sabbatical Year,
גמ׳ הָשְׁתָא טְוִי זָבְנִינַן, אָרִיג מִיבָּעְיָא? מַאי אָרִיג – תִּיכֵּי.
The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, is it necessary to teach the case of woven fabric? The Gemara answers: What does the mishna mean when it says: Woven? It means wool woven into chains, which is not spun.
מתני׳ הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשׁוּם חוּלִּין – אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ מַיִם וּמֶלַח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִיקַת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ.
In the case of one who is suspect with regard to selling teruma
גמ׳ לַאֲתוּיֵי מַאי? לַאֲתוּיֵי קִרְבֵי דָגִים, דִּמְעַרְבִי בְּהוּ שֶׁמֶן זַיִת.
The Gemara asks: What is added by Rabbi Shimon’s statement that one may not purchase any item that has relevance to teruma and tithes from one who is suspect with regard to selling teruma? The Gemara answers: Rabbi Shimon’s statement serves to add fish innards to this prohibition, as people mix olive oil with them, and it might be oil of teruma.
הַהוּא טַבָּחָא דַּהֲוָה חָשׁוּד לְזַבּוּנֵי
The Gemara relates: There was a certain butcher who was suspected of selling