Back
Bekhorot
Daf 8bמִי כְּתִיב ״מִכָּל הַחַיָּה וּמִכָּל הַבְּהֵמָה״? ״מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכָּל הַחַיָּה״ כְּתִיב, אָרוּר הוּא מִבְּהֵמָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה מֵחַיָּה.
The Gemara responds: Is it written: Cursed are you from among all beasts, and from among all animals? No, it is written: “From among all animals, and from among all beasts,” meaning that it is cursed from among the domesticated animals, which were cursed from among the undomesticated animals.
RASHI
מי כתיב מכל החיה ומכל הבהמה דנידרוש מכל החיה שנתקללה יותר מבהמה:
[מכל הבהמה כתיב משמע מבהמה המקוללת יותר כך נתקלל ואין לך מקוללת בבהמה גסה יותר מחמור]:
וְאֵימָא: כְּשֵׁם שֶׁנִּתְקַלְּלָה בְּהֵמָה מֵחַיָּה אֶחָד לְשָׁלֹשׁ, וּמַאי נִיהוּ – עֵז מֵחָתוּל, כָּךְ נִתְקַלֵּל הוּא מִבְּהֵמָה אֶחָד לְשָׁלֹשׁ, דַּהֲוָה לֵיהּ חֲמֵיסַר יַרְחֵי!
The Gemara challenges: Why must it mean that the snake was cursed more than the donkey in the same proportion that the donkey was cursed more than the cat? But say instead that just as the domesticated animals were cursed more than the undomesticated animals by a measure of one to three; the Gemara interjects: And in what case is that? It is in the case of a goat, whose gestation period is five months, compared to a cat, whose gestation period is fifty-two days. The Gemara continues its challenge: So too, the snake was cursed more than the domesticated animals, i.e., the goat, by a proportion of one to three, which is fifteen months.
RASHI
כך נתקלל הוא מבהמה אחד לשלש כגון בהמה דקה טהורה דעיבורה לה׳ חדשים ובג׳ זימני (תלתא) הוי ט״ו:
TOSAFOT
אחד לשלש ומאי נינהו עז מחתול הכא ניחא טפי למנקט עז מכלב למ״ד (כלאים פ״ח מ״ו) מין חיה לפי שהחשבון שלהן מכוון טפי אחד לשלש אלא ניחא ליה למיפרך ככולי עלמא:
אִיבָּעֵית אֵימָא: ״מִכָּל הַבְּהֵמָה״ כְּתִיב. אִי בָּעֵית אֵימָא: קְלָלָה הוּא, קְלָלָה שָׁדֵי עִילָּוֵיהּ.
The Gemara answers: If you wish, say that it is written: “Cursed are you from among all animals,” including the most accursed of them, i.e., the donkey. If you wish, say instead that since it is a curse that the snake received here, the verse imposes upon it the most extreme curse that can be derived from the text.
RASHI
אי בעית אימא מכל הבהמה דמשמע מכל הבהמה המקוללת יותר:
ואיבעית אימא לשם קללה נאמר הלכך קללה חמורה שתוכל לדרוש מן הפסוק שדי עילויה. והכי נמי איכא לאקשויי ואימא כשם שנתקללה בהמה מחיה אחד לשנים ומאי ניהו חמור משועל כך נתקלל הוא מחמור אחד לשנים דהוו להו ב׳ שנים אלא איכא לתרוצי קללה שדי עילויה ועוד מכל הבהמה ומכל החיה כתיב דמשמע דמשום בהמה שיתירה קללתה על שום חיה ומצינו חמור מקולל מחתול אחד לשבע:
אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: נָחָשׁ לְכַמָּה מִיעַבַּר וּמוֹלִיד? אֲמַר לֵיהּ: לְשַׁב שְׁנֵי. וְהָא סָבֵי דְבֵי אַתּוּנָא אַרְבְּעִינְהוּ, וְאוֹלִיד לִתְלָת? הָנְהוּ מִיעַבְּרִי הָווּ מֵעִיקָּרָא אַרְבַּע. וְהָא קָמְשַׁמְּשִׁי שָׁמוֹשֵׁי! אִינְהוּ נַמִי מְשַׁמְּשִׁי כְּאָדָם.
§ With regard to the gestation time of a snake, the Gemara relates that the Roman emperor
RASHI
לכמה מיעבר ומוליד כמה שוהה עיבורו במעיו:
דבי אתונא מקום:
והא משמשי שמושי ואי הוו מעברי לא הוו משמשי שדרך חיה ובהמה מאחר שנתעברה אינה מקבלת זכר:
וְהָא חַכִּימֵי אִינְהוּ? אֲנַן חַכִּימִינַן מִינַּיְיהוּ. אִי חֲכִּימַת – זִיל זָכִינְהוּ, וְאַיְתִינְהוּ לִי! אֲמַר לֵיהּ: כַּמָּה הָווּ? שִׁיתִּין גַּבְרֵי.
The emperor said to him: But how can you disagree with the sages of Athens? Aren’t they wise? Rabbi Yehoshua ben Ḥananya responded: We are wiser than they.
RASHI
והא חכימי הנהו סבי וירדו לסוף המעשה:
זיל זכינהו נצחם:
אֲמַר לֵיהּ: עֲבֵיד לִי סְפִינְתָּא דְּאִית בָּהּ שִׁיתִּין בָּתֵּי, וְכָל בֵּיתָא אִית בָּהּ שִׁיתִּין בִּיסְתַּרְקֵי. עֲבַד לֵיהּ. כִּי מְטָא לְהָתָם לְבֵי טַבָּחָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא פָּשֵׁיט חֵיוָתָא. אֲמַר לֵיהּ: רֵישָׁךְ לְזַבּוּנֵי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: בְּכַמָּה? אֲמַר לֵיהּ: בְּפַלְגָּא דְּזוּזָא. יְהַב לֵיהּ.
Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said to him: Construct a ship that has sixty rooms for me, and each room should have sixty mattresses [bistarkei]
RASHI
ביסתרקי כסאות:
כי מטא להתם לכרך שלהם:
עביד חיותא מחתך בהמה:
לְסוֹף אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא רֵישָׁא דְּחֵיוָתָא אֲמַרִי לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִי בָּעֵית דְּאַשְׁבְּקָךְ, סְגֵי אַחֲוֵי לִי פִּיתְחָא דְּבֵי אַתּוּנָא! אֲמַר לֵיהּ: מִסְתַּפֵינָא, דְּכָל דְּמַחֲוֵי קָטְלִי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּרֵי כְּרִיכָא דְּקַנְיָא, וְכִי מָטֵית לְהָתָם זָקְפָהּ כְּמַאן דְּקָא מִתְּפַח.
After Rabbi Yehoshua paid the butcher, he said to him: Did I say to you that I wanted the head of the animal? I was referring to your head, and you must now keep your word and give me your head. Rabbi Yehoshua said to him: If you wish for me to let you be, go and show me the entrance to the school of the sages of Athens. The butcher said to him: I am afraid, as they kill anyone who shows its location to another. Rabbi Yehoshua said to him: Carry a bundle of reeds, and when you arrive there, stand it up like one who is resting, to mark the location. The butcher did this, and Rabbi Yehoshua successfully found the entrance.
RASHI
ואנא רישא דחיותא אמרי לך בתמיה:
סגי צעוד ולך לפני:
דרי כריכא דקני טול חבילה של קנים וכי מטית התם נגד הפתח זקוף החבילה לארץ:
כמאן דמיתפח כאדם העומד לפוש:
אַשְׁכַּח דַּרְבְּנָאֵי מִגַּוַּאי וְדַרְבְּנָאֵי מִבָּרַאי, דְּאִי חֲזוּ כַּרְעָא דְּעָיְילָא – קָטְלִי לְהוּ לְבָרָאֵי, וּדְנַפְקָא – קָטְלִי לְהוּ לְגַוָּאֵי.
Rabbi Yehoshua found guards stationed on the inside and guards stationed on the outside to ensure that no one could enter or exit. They also spread sand on the ground in the entranceway so that they could detect if anyone entered or left. If they saw footsteps that were entering they would kill the outer guards for allowing people to enter, and if they saw footsteps that were exiting they would kill the inner guards for allowing people to leave.
RASHI
אזל ר׳ יהושע:
אשכח דרבנאי אורבים:
מבראי שלא יצא אחד מן הזקנים לחוץ:
מגוואי שלא יניחו אדם ליכנס וכי חזו הנך סבי כרעא דעיילא קטלי להו [לבראי] שהיתה אסקופת החדר עבה ושופכין סובין או עפר עליה וניכרות בה פסיעות האדם וכי חזו כרעא דעיילא קטלי לשומרי [בראי] כי הניחו לבא וכי חזו כרעא דנפקא קטלי להו [לגוואי] שהניחוהו לצאת והשומרים לא היו הורגים שום אדם אא״כ נכנס כולו לפנים על כרחן או אחד יוצא כולו לחוץ:
אַפְּכָהּ לְסַנְדְּלֵיהּ – קָטְלִי לְהוּ לְגַוָּאֵי, אַפְּכָההּ לְסַנְדְּלֵיהּ – קָטְלִי לְהוּ לְכוּלְּהוּ.
Rabbi Yehoshua reversed his sandal so it was facing away from the entrance, walked on the sand, and snuck away, thereby creating the appearance of someone who had left the building. When the authorities saw the footsteps, they killed the inner guards. Rabbi Yehoshua then returned, reversed his sandal, and made footsteps in the sand indicating that someone had entered the building. They then killed all the guards,
RASHI
אפכיה רבי יהושע לסנדליה ועמד על האיסקופה ונראית פסיעה אחת נכנסת ופסיעה אחת יוצאה ודחפוהו השומרים ויצא וכשבאו הזקנים ראו כן ודימו ששני בני אדם הן אחד נכנס ואחד יוצא וקטלינהו לכולהו שומרים ואח״כ נכנס רבי יהושע:
אַשְׁכַּח יָנוּקֵי מִלְּעֵיל, סָבֵי מִלְּתַחַת. אֲמַר: אִי יָהֵיבְנָא שְׁלָמָא לְהָנֵי – קָטְלִי לִי הָנֵי, סָבְרִי: אֲנַן עֲדִיפִינַן, דַּאֲנַן קַשִּׁינַן טְפֵי וְאִינְהוּ דַּרְדְּקֵי.
Rabbi Yehoshua found the younger sages sitting in the upper, more prominent section,
RASHI
ינוקי מלעיל בעלייה. ולהרע נתכוונו שהנותן שלום לעליונים תחלה הורגים אותו התחתונים ואומרים אנו הזקנים ולנו היה לך ליתן שלום תחילה והנותן שלום לזקנים הורגין אותו הבחורים ואומרים הלא אנו חשובים מהם שאנחנו למעלה והם למטה:
אֲמַר: שְׁלָמָא לְכוּ! אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתֵיךְ? אֲמַר לְהוּ: אֲנָא חֲכִימָא דִּיהוּדָאֵי אֲנָא, בָּעֵינָא לְמִיגְמַר חָכְמְתָא מִינַּיְיכוּ. אִי הָכִי, נִיבָּעֵי לָךְ! אֲמַר לְהוּ: לְחַיֵּי! אִי זְכִיתוּ – כָּל דְּבָעֵיתוּ עֲבִידוּ בִּי, וְאִי זָכֵינָא בְּכוּ – אִיכְלוּ גַּבַּאי בִּסְפִינְתָא.
Rabbi Yehoshua said: Greetings to you, but did not directly address either group. They said to him: What are you doing here? Rabbi Yehoshua said to them: I am a Sage of the Jews, and I desire to learn wisdom from you. They said to him: If so, we will ask you questions and see if you are worthy of this privilege. Rabbi Yehoshua said to them: Very well. If you win, you may do to me anything you wish, and if I defeat you, then eat with me on my ship.
RASHI
מאי עבידתיך מאי בעית הכא:
אי הכי דחכימא את ניבעי אנן מינך:
אי זכיתו בי אם תנצחוני:
אֲמַרוּ לֵיהּ: הַהוּא גַּבְרָא דְּאָזֵיל וּבָעֵי אִתְּתָא וְלָא יָהֲבוּ לֵיהּ, מַאי חֲזִי לֵיהּ דְּאָזֵיל הֵיכָא דְּמַדְלוּ מִינֵּיהּ? שְׁקַל סִיכְּתָא, דָּצָהּ לְתַתַּאי – לָא עָאל, לְעִילַּאי – עָאל. אֲמַר: הַאי נַמִי, מִיתְרְמֵי בַּת מַזָּלֵיהּ.
The sages of Athens said to him: In the case of a certain man who goes and asks to marry a woman
RASHI
דמידלו מינה שמיוחסת מן הראשונה ושואל אותה הרי יש לו ללמד הואיל ולא נתנו לו את הראשונה כל שכן זו:
סיכתא קביליי״א:
[דצה] לתתאי דצה השפיל ידו ונעצה בכותל במקום שאין חור ולא על דלי דצה הגביה [ידו] ודצה במקום שיש חור ועל:
גַּבְרָא דְּאוֹזִיף וְטָרֵיף, מַאי חֲזָא דַּהֲדַר אוֹזִיף? אֲמַר לְהוּ: גַּבְרָא אֲזַל לְאַגְמָא, קְטַל קַמָּא טוּנָא וְלָא מָצֵי בֵּיהּ – קָטֵיל וּמַנַּח עִילָּוֵיהּ, עַד דְּאִיתְרְמֵי אִינִישׁ מַדְלֵי לֵיהּ.
The sages of Athens asked him another question: In the case of a man who lends money to an individual and the borrower does not repay the loan, and the lender repossesses the borrower’s property as payment instead,
RASHI
גברא דאוזיף וטריף שהלוה מעות לחבירו ולא נפרע ממנו אלא בקושי שטרף לקוחות:
מאי חזי דהדר אוזיף לאחריני ולא נתייסר מן הראשון:
לאגמא ליער:
קטיל קמא טונא חתך חבילה ראשונה ולא מצי ביה להרימו על שכמו:
הדר קטיל ומנחה עליה הואיל וצריך סיוע אחרים עד דמיתרמי׳ איניש ומדלו ליה. והאי נמי הואיל והפסיד באמנה ראשונה חוזר ומאמין לאחרים עד שמזדווג לו לאדם נאמן ומשתכר בו:
אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לָן מִילֵּי דִבְדִיאִי! אֲמַר לְהוּ: הֲוָה הַהוּא כּוּדַנִיתָא דִּילִידָא, וַהֲוָה תָּלֵי לֵיהּ פִּיתְקָא וְכָתַב בֵּיהּ דְּמָסֵיק בְּבֵי אַבָּא מֵאָה אַלְפָא זוּזֵי. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְכוּדַנִיתָא מִי יָלְדָה? אֲמַר לְהוּ: הֵי נִיהוּ מִילֵּי דִבְדִיאִי.
The sages of Athens said to him: Say to us a matter of nonsense.
RASHI
מילי דכדי דברי רוח. ל״א מילי דכזיב דברי כזב:
כודנתא פרידה:
והוה תלי פיתקא שטר בצוואר הוולד:
הי נינהו מילי דכדי אלו הן דברי רוח:
מִילְחָא כִּי סַרְיָא, בְּמַאי מַלְחִי לָהּ? אֲמַר לְהוּ: בְּסִילְּתָא דְּכוּדַנִיתָא. וּמִי אִיכָּא סִילְּתָא לְכוּדַנְתָא? וּמִילְחָא מִי סָרֵי?
The sages of Athens then asked another question: When salt is spoiling, with what does one salt it to preserve it? Rabbi Yehoshua said to them: With the placenta of a mule. They said to him: But is there a placenta of a mule? Rabbi Yehoshua said to them: And does salt spoil?
RASHI
סיליתא שיליא:
בְּנֵי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְעָלְמָא! אֲמַר שֵׁם, תְּלָא בֵּין רְקִיעָא לְאַרְעָא. אֲמַר לְהוּ: אַסִּיקוּ לִי לִיבְנֵי וְטִינָא. מְצִיעֲתֵיהּ דְּעָלְמָא הֵיכָא? זְקָפָהּ לְאֶצְבַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: הָכָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וּמִי יֵימָר? אַיְיתוּ אַשְׁלֵי וּמְשַׁחוּ!
They said to him: Build us a house in the air
אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְילָא לְמָתָא! אֲמַר לְהוּ: אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי מִפָּארֵי וְאַעַיְילֵיהּ. אִית לָן רֵיחַיָּא דִתְבִירָא, חַיְיטֵיהּ! אֲמַר: כְּרוֹכוּ לִי מִינֵּיהּ גַּרְדֵּי וְאִיחַיְיטֵיהּ.
They said to him: We have a pit in the field; bring it to the city. Rabbi Yehoshua said to them: Braid ropes made of bran for me and I will bring it to the city with them. They then said to him: We have a mill that broke; sew it back together. Rabbi Yehoshua said to them: Pull out threads from the mill for me and I will sew them together.
RASHI
מפארי עשו לי חבלים מסובין ואם אינכם עושין שאילתי אף אני לא אעשה שאילתכם:
חייטיה תפור אותה:
כרוכו לי גרדי מינה הוציאו לי ממנה חוטין כדרך נשים שמוציאין חוטין מן הבגד ותופרין אותו בהן:
גרדי בלע״ז פירנ״ש:
מִשְׁרָא דְסַכִּינֵי בְּמַאי קָטְלִי? בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא. וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא? וּמִי אִיכָּא מִשְׁרָא דְסַכִּינֵי?
They asked him another question: With what does one harvest a field of knives?
RASHI
משרא דסכיני במאי קטלי ליה ערוגה דסכיני במה קוצרין אותה:
אַיְיתוּ לֵיהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אֲמַרוּ לֵיהּ: הֵי דְּזַגְתָּא אוּכַּמְתִּי וְהֵי דְּזַגְתָּא חִיוַּורְתִּי? אַיְיתֵי לְהוּ אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינִי, אֲמַר לְהוּ: הֵי דְּעִיזָּא אוּכַּמְתִּי וְהֵי דְּעִיזָּא חִיוַּורְתִּי?
They brought him two eggs and said to him: Which is the egg of a black hen and which is the egg of a white hen? Rabbi Yehoshua brought them two cheeses, and said to them: Which is the cheese from the black goat and which is from the white goat?
RASHI
זגתא תרנגולת:
וּרְצוּצָא דְּמִית, מֵהֵיכָא נָפֵיק רוּחֵיהּ? מֵהֵיכָא דְּעַל נְפַק. אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוֵי חֲבִילֵיהּ! אַיְיתוּ כָּל חַד וְחַד בּוּדְיָא, פַּשְׁטוּהָ, לָא הֲוָה עָיֵיל בְּתַרְעָא. אֲמַר לְהוּ: אַיְיתוּ מָרֵי סִיתְרוּהּ; הַיְינוּ מָנָא דְּלָא שָׁווּ חֲבִילֵיהּ.
They asked him: And in the case of a chick that dies inside the egg, from where does its spirit exit? Rabbi Yehoshua said to them: From where it enters, it departs. They said to him: Show us a utensil that is not worth the damage that it causes. Rabbi Yehoshua said to them: Each one of you bring a mat and spread it out. When they did so, each mat did not enter the gate due to its size. Rabbi Yehoshua said to them: Bring axes and break the gate so that you can bring it inside. This is a utensil that is not worth its damage.
RASHI
ורצוצא דמית אפרוח שמת בקליפתו:
אחוי לן מנא דלא שוי חבליה הראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד:
בודיא מחצלת:
לא על בתרעא שהיה ארוך ורחב יותר מן הפתח:
אייתו מרי פשויי״ר בלע״ז:
וסיתרו פתח הבנין והכותל עד שיכנס:
אַיְתִינְהוּ, כָּל חַד וְחַד כִּי חֲזִי שִׁיתִּין בִּיסְתַּרְקֵי, אֲמַר: כּוּלְּהוּ חַבְרַאי לְהָכָא אֲתוּ. אֲמַר לֵיהּ לְסַפּוּנָא: שְׁרֵי סְפִינְתָּךְ. בַּהֲדֵי דְּקָאָתוּ שְׁקַל עַפְרָא מֵעַפְרַיְיהוּ,
§ After Rabbi Yehoshua defeated the sages of Athens in debate, he brought them to his ship as they had agreed. He then brought each one to a different room. When each one saw the sixty mattresses in his room, he said to himself: All of my colleagues are coming here, and waited for them without attempting to leave. Rabbi Yehoshua said to the sailor: Release your ship, i.e., begin sailing. While they were coming to the emperor in Rome, he took out some dirt that he had taken from the dirt of Athens.
RASHI
אייתינהו למיעל בספינתא הואיל וזכינהו. היה מביאם אחד אחד בפני עצמו ומכניסו לחדר:
וכי חזייה שיתין ביסתרקי סבר כל חבירי יבואו כאן:
אמר ליה רבי יהושע:
לספונא רב החובל:
שרי ספינתך התר ספינתך ולך: