Back
Kiddushin
Daf 41bפִּיחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מִגֵּירוּשִׁין – מַה לְּגֵירוּשִׁין שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל! אָמַר קְרָא: ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ.
If the agent subtracted ten from the denominator and separated one-fortieth or added ten to the denominator and separated one-sixtieth, thereby giving more or less than the owner intended, his teruma is teruma . From where do we derive that one can appoint an agent to separate teruma ? And if you would say that it is derived from divorce, one could argue: What is an aspect unique to divorce is that it is considered a non-sacred matter in relation to teruma and will have different halakhot , so one cannot learn from divorce that one can appoint an agent to separate teruma . The Gemara answers: The verse states with regard to teruma : “So you also shall set apart a gift unto the Lord of all your tithes” (Numbers 18:28). Once the verse states “you,” the addition of the word “also” in the term “you also” serves to include an agent.
RASHI
תורם כדעת בעל הבית לפי מה שהוא מכיר בעל הבית אם עינו יפה או עינו רעה עין יפה אחד מארבעים עין רעה אחד מששים שהתרומה לא נאמר בה שיעור מפורש אלא ראשית דגנך (דברים י״ח:ד׳) ואפילו כל שהוא:
TOSAFOT
תורם כדעת בעל הבית פירוש לפי מה שמכיר בבעל הבית עינו יפה או עינו רעה ויש בתרומה שלש מדות לפי שלא נאמר בה שיעור מפורש אלא ראשית דגנך דמשמע כל שהוא ובירושלמי מפרש להו א"ר לוי בינונית א' מן החמשים ונפקא ליה מתרומת מכס דכתיב (במדבר ל״א:ל׳) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל מה שאתה אוחז אחוז א' מחמשים וכמו שמצינו תרומת מכס אחד מחמשים אף כל תרומה תורם אחד מחמשים וזו מדה בינונית ועין רעה אחד מששים ונפקא ליה מקרא דכתיב (יחזקאל מ״ה:י״ג) ששית האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר השעורים וחומר הוי שלשים סאין ואיפה ג' סאין נמצא ששית האיפה עולה חצי סאה וכשתורם ששית האיפה מחומר נמצא דהיינו אחד מששים והיינו עין רעה ועין יפה אחד ממ' נפקא ליה נמי מהאי קרא דכתיב ששית האיפה וכתיב נמי בהאי קרא וששיתם כלומר וששיתם קאי אחומר חטים וחומר שעורים דבכל חד וחד איכא שתות דהיינו סאה לשני חומרים ותן ששית האיפה דכתיב בהאי קרא על וששיתם נמצא דהיינו אחד מארבעים דהויא סאה וחצי לששים סאין דהיינו חומר חטים וחומר שעורים:
וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְנֵיתוּ הָנָךְ וְנִגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּמַחֲשָׁבָה.
The Gemara asks: And let the Merciful One write in the passage concerning teruma that one can appoint an agent, and the halakha that one can appoint an agent to act on his behalf in these other areas matters, i.e., divorce and betrothal, can come and be derived from it. The Gemara answers: Agency in these matters cannot be derived in this manner because the derivation can be refuted: Separating teruma is different, in that it is able to be separated by mere thought.
RASHI
פיחת י' שתרם אחד מארבעים:
תרומתו תרומה דאמר ליה בהכי אמדתיך:
מנלן דשליח תורם:
גם אתם כן תרימו גם אתם והאי גם יתירא הוא:
TOSAFOT
פיחת י' או הוסיף י' תרומתו תרומה פי' בקונטרס פיחת שתרם א' ממ' וקאי פיחת אבעל הבית וי"מ איפכא דפיחת שתרם אחד מששים וקאי פיחת אתרומה מ"מ משמע היכא דתרם השליח ואפי' אתא בעה"ב ואמר לו לא היה בדעתי לכך אפ"ה תרומתו תרומה וקשה דמאי שנא מדהא דאמר (ב"מ דף כב.) האומר לשלוחו צא ותרום והלך ותרם אם א"ל בעה"ב כלך אצל יפות אם נמצאו יפות מהן תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה ומוקי לה התם כגון דשויה בעה"ב שליח ואפ"ה אין תרומתו תרומה כיון שלא פירש לו בהדיא שמתרצה ליפות וי"ל דהתם היינו טעמא לפי שאין דרך בני אדם לברור היפות כדי לתרום אלא הבינונים אבל הכא דיש הרבה בני אדם דדרכן לתרום בעין יפה מצי למימר ליה להכי אמדתיך ובטלת דעתך אצל דעתי למה שאמדתיך:
מה לגירושין שכן ישנן חול אבל לא מצי למימר שכן ישנן בע"כ כי ההיא דלעיל דאיכא למימר קידושין יוכיחו אבל לעיל לא מייתי ליה אלא גבי קידושין:
וְהָא דִּתְנַן: חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ, וְאָמְרוּ לְאֶחָד: צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחוֹט עָלֵינוּ, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵן לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ. אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִמּוֹ.
The Gemara further clarifies the source for agency: Generally, the Paschal offering was brought by a group of people together. But there is that which we learned in a mishna ( Pesaḥim 98b): In the case of a group whose Paschal offering was lost
RASHI
במחשבה נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה דכתיב (במדבר יח) ונחשב:
TOSAFOT
שכן ישנה במחשבה ומיהו קידושין הוו אתו מתרומה ומגירושין דכי פרכת מה לגירושין שכן ישנן בע"כ תרומה תוכיח מה לתרומה שכן ישנה במחשבה גירושין יוכיחו ומיהו מהיקישא דויצאה והיתה לא הוה מצי. מפיק דאיצטריך לשאר דרשות:
מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵהָנַךְ – מַה לְּהָנַךְ שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קָדָשִׁים!
From where do we derive this halakha , that one can appoint an agent to slaughter an offering? And if you would say that it is derived from these other instances of agency, i.e., divorce and teruma , one could refute this derivation by saying: What is unique about these is that they are considered non-sacred matters relative to offerings, and perhaps offerings have their own set of halakhot .
RASHI
ואמרו לאחד מבני חבורתם:
צא ובקש פסח האבוד:
והן אוכלין עמו שהרי עשאוהו שליח לשחוט ושלהן פסול:
נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם״. וְכִי כָּל הַקָּהָל כּוּלָּן שׁוֹחֲטִין? וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
The Gemara answers: He derives it from that which Rabbi Yehoshua ben Korḥa says, as Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: From where is it derived that the legal status of a person’s agent is like that of himself? As it is stated with regard to the Paschal offering: “And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon” (Exodus 12:6). Is it so that the whole assembly slaughters the offering? But only one person from each group slaughters it. Rather, it can be derived from here that the legal status of a person’s agent is like that of himself.
RASHI
מנלן דשלוחו של אדם כמותו לשחיטת קדשים:
אצל קדשים אפי' תרומה חול הוא אצלו:
נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים וְנֵיתֵי הָנָךְ וְנִיגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: מַה לְּקָדָשִׁים – שֶׁכֵּן רוֹב מַעֲשֵׂיהֶן עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.
In light of that exposition, the Gemara asks: Let the Merciful One write in the Torah the halakha of an agent with regard to offerings,
TOSAFOT
נפקא ליה מדר' יהושע בן קרחה וא"ת אמאי לא יליף דשליחות מהני בקדשים משחיטת פרו של אהרן מדאיצטריך לומר שהיה בבעלים כדכתיב (ויקרא ט״ז:י״א) ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דבשאר קדשים לא בעינן בעלים וי"ל דהא דממעטינן מפרו של אהרן היינו חטאת דווקא דומיא דפרו של אהרן וה"ט משום דבחטאת כתיב אותו אפי' בע"כ והלכך כיון דאי איתא לקמן מקריבין אותו בע"כ דין הוא שיעשה שליח אבל שאר קרבנות. דלא מקריבין בע"כ לא הוה ידעינן שיכול לעשות שליח אי לא דנפקא ליה מדר' יהושע בן קרחה:
חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא. תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי! הֵי תֵּיתֵי?
The Gemara continues to ask: For the reasons stated, the halakha of agency cannot be derived for any one of these from any other one of them. Still, derive one of these from the other two. The Gemara clarifies: Which of them will be derived from the others?
RASHI
רוב מעשיהם כל עבודת הקרבתם ע"י כהנים שהם שלוחים:
לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים, וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ – מַה לְּהָנַךְ שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קָדָשִׁים. לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּגֵירוּשִׁין, וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ – מַה לְּהָנַךְ שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּמַחֲשָׁבָה.
If you say: Let the Merciful One not write the halakha of agency with regard to offerings and derive agency with regard to offerings from these, i.e., divorce and teruma , that derivation can be refuted: What is unique about these is that they are considered non-sacred matters relative to offerings, as even teruma is not sacred compared to offerings, and sacred procedures such as offerings may have their own halakhot . If you say: Let the Merciful One not write the halakha of agency with regard to divorce, and derive agency with regard to divorce from these, i.e., teruma and offerings, this too can be refuted: What is unique about these is they can be designated by means of thought, and therefore may be easier to effect than divorce.
RASHI
הי תיתי גרסי':
אֶלָּא: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְתֵיתֵי מֵהָנַךְ! הָכִי נַמִי.
Rather, it is the third derivation that is possible: Let the Merciful One not write the halakha of agency with regard to teruma , and derive agency from these, i.e., offerings and divorce. Although teruma is sacred, offerings are more sacred, and yet the halakha of agency applies to them. Although the separating of teruma can be accomplished by means of thought, as opposed to divorce, offerings can also be designated by means of thought. The Gemara answers: It is indeed so; this is the derivation for the applicability of agency to teruma .
RASHI
שכן ישנן במחשבה קדשים נמי איתנהו במחשבה (וכן נמי פסול קדשים ופיגול ע"י מחשבה הם באים) גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה כדתני' בשבועות בפ"ג (דף כו:) מוצא שפתיך אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב עולות:
TOSAFOT
שכן ישנן במחשבה תרומה דכתיב (במדבר י״ח:כ״ז) ונחשב לכם תרומתכם וקדשים דכתיב בדברי הימים (ב כט) כל נדיב לב עולות:
וְאֶלָּא ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ לָמָּה לִי? מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: ״גַּם אַתֶּם״, מָה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית – אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְרִית.
The Gemara asks: But then why do I need the derivation that once the verse states “you,” the addition of the word “also” in the term “you also” serves to include an agent? The Gemara answers: It is necessary to function as the source of the statement of Rabbi Yannai, as Rabbi Yannai says that from the term “you also,” the following is derived: Just as you, those who appoint agents, are members of the covenant, i.e., Jews, so too, your agents must be members of the covenant.
RASHI
ותיתי מהנך מה קדשים שהן קדש ישנן בשליח תרומה שהיא חול לא כל שכן מה לקדשים שכן רוב מעשיהם ע"י שליח גירושין יוכיחו מה לגירושין שכן ישנן חול אצל תרומה קדשים יוכיחו וחזר הדין הצד השוה שבהן שישנן ע"י עצמו ושלוחו כמותו אף אני אביא תרומה:
ה"ג אבל עובד כוכבים הואיל ואיתיה בתרומה דנפשיה:
הָא לָמָּה לִי קְרָא? מִדְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָפְקָא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעֶבֶד נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גֵּט מִיַּד בַּעְלָהּ שֶׁל אִשָּׁה – לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּיטִּין וְקִידּוּשִׁין!
The Gemara asks: Why do I need a verse to teach this halakha ? It is derived from that which Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says, as Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: A slave cannot become an agent
RASHI
לכדר' ינאי להכי כתב גם לרבויי שליח משום דבעי לאקושי למשלחו למימר דבעובד כוכבים פסול:
אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמִינָא: עֶבֶד דְּלָאו בַּר הֶיתֵּירָא הוּא כְּלָל, אֲבָל נָכְרִי, הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בִּתְרוּמָה דְּנַפְשֵׁיהּ, דִּתְנַן: הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁתָּרְמוּ – תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה – אֵימָא שָׁלִיחַ נַמִי עָבֵיד. קָמַשְׁמַע לָן.
The Gemara answers: It was nevertheless necessary to derive this halakha for the case of teruma , because it cannot be derived from the statement of Rabbi Yoḥanan. This is as it might enter your mind to say: It is a slave who cannot serve as an agent to receive a bill of divorce, since he cannot release a woman by divorce at all; but a gentile, since he is included in his own teruma , as we learned in a mishna ( Terumot 3:9): A gentile or a Samaritan
RASHI
לפי שאינו כו' אלמא לא בעי קרא דמסברא אית לן למימר דמידי דלא שייך ביה לא מתעביד עליה שליח:
וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפָטַר, דִּתְנַן: תְּרוּמַת נָכְרִי מְדַמַּעַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר – ״אַתֶּם״, ״גַּם אַתֶּם״ לָמָּה לִי?
The Gemara asks: But according to Rabbi Shimon, who exempts one from paying an additional penalty for the teruma of a gentile, this explanation cannot be stated. As we learned in a mishna ( Terumot 3:9): If the teruma of a gentile gets mixed with regular produce, it is considered to be a mixture of teruma and non-sacred produce, and if a non-priest eats this mixture unwittingly he is liable to pay for it an additional one-fifth beyond its value, just as is the halakha with regard to one who unwittingly eats teruma . But Rabbi Shimon exempts him from paying the additional one-fifth, as he holds that the teruma of a gentile possesses no sanctity and is considered a mere gift to a priest. If so, if there is no need to learn the additional halakha that a gentile cannot act as an agent with regard to the separating of teruma , why do I need the derivation from “you” and “you also”?
RASHI
לאו בר היתירא הוא גרסי' אינו בשום צד היתר אשת איש שאינו מגרש דהא אין לו קידושין:
שתרמו את שלהן:
תרומתן תרומה ליאסר לזרים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע ומירוח עובד כוכבים אינו פוטר מן התרומה ובמנחות (דף סז.) יליף לה טעמא מדגנך דגנך תרי זימני למעוטי דיגון עובד כוכבים ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
TOSAFOT
העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה פירש הקונט' ליאסר לזרים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר מן התרומה ובמנחות (דף סז.) יליף טעמא מדגנך דגנך תרי זימני למעוטי דיגון עובד כוכבים ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות מדמעת אם נפלה בחולין אוסרתה וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג ור"ש פוטר דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו אצרוכי עכ"ל וקשה לפי' דמשמע דפליגי ביש קנין לעובד כוכבים ובפ' השולח (גיטין מז.) פליגי בה אמוראי ואין סברא לומר דפליגי תנאי בפלוגתא דאמוראי לכך פי' ר"י דת"ק סבר דאפי' יש קנין משכחת שפיר שתבואתו חייב בתרומה כגון שגדלה שליש בידי ישראל ואי משום מירוח העובד כוכבים דפוטר י"ל דמיירי שמרחו ישראל ואי משום זרעך ולא לקוח י"ל דמיירי שלקחם קודם מירוח ואח"כ מירחם ישראל ופטורא דלקוח אינו אלא אחר מירוח כן פי' ר"ת וקשה דא"כ דומיא דהכי פוטר ר"ש ומאי טעמא וי"ל דטעמא כדאמר [בזבחים] (דף מה.) דאמר ר"ש קדשי עובדי כוכבים אין בהם מעילה משום דילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים אלמא ממעט ליה מקרא בהדיא:
אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמִינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר ״אַתֶּם״ – וְלֹא אֲרִיסִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא שׁוּתָּפִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ״אַתֶּם״ – וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. אֵימָא: ״אַתֶּם״ וְלֹא שְׁלוּחֲכֶם נַמִי. קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara answers: It was necessary to state this additional term, as it might enter your mind to say: Since the Master says that the word “you” is interpreted as a limitation, it means that “you,” but not sharecroppers,
RASHI
מדמעת אם נפלה לחולין אוסרתה:
וחייבין עליה חומש האוכלה בשוגג:
ור' שמעון פוטר דקסבר אין מירוח העובד כוכבים חייב בתרומה ויליף לה מדגנך ולא דיגון עובד כוכבים במנחות (שם) ולדידיה ליכא מיעוט אחר מיעוט דמצריך להו צריכי:
אתם גם אתם למה לי פשיטא דלא הוי עובד כוכבים שליח דהא ליתיה בתרומה דנפשיה:
הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא, מְנָא לָן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן יוֹצְאִים
The Gemara poses a question with regard to the basic derivation of the halakha of agency: This works out well according to the opinion of Rabbi Yehoshua ben Korḥa, who explains that the verse: “And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it in the afternoon” (Exodus 12:6), teaches the halakha of agency with regard to offerings. But according to the opinion of Rabbi Yonatan, who derives a different exposition from this verse, from where do we derive the halakha of agency with regard to offerings? As it is taught in a baraita that Rabbi Yonatan says: From where do we derive that all of the Jews can fulfill their obligations
RASHI
איצטריך לרבויי שליח לתרומה משום דכתיב אתם למעוטי אריסים מלתרום חלקו של בעה"ב ואפטרופוס יתומים והתורם את שאינו שלו שלא מדעתו אימא למעוטי נמי שליח להכי איצטריך גם לרבויי: