Back
Menachot
Daf 30aאֶלָּא שָׁלֹשׁ בְּתוֹךְ הַדַּף וּשְׁתַּיִם חוּץ לַדַּף. נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּיבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת – לֹא יִזְרְקֶנָּה לְבֵין הַדַּפִּין, אֶלָּא חוֹזֵר וְכוֹתֵב בִּתְחִילַּת הַשִּׁיטָּה.
Rather, he should write three letters in the column and two outside of the column. If he happens upon a word that comprises two letters
RASHI
לא יזרקנה לבין הדפין ולא יכתבנה חוץ לשרטוט הגליון של דף אע״פ שהתרנו לכתוב ב׳ אותיות חוץ לדף מתיבה בת חמש תיבה שלימה לא התרנו:
TOSAFOT
שלשה בתוך הדף וב׳ חוץ לדף אומר ר״ת דשם צריך שיהא כולו בתוך הדף. מ״ר:
הַטּוֹעֶה בַּשֵּׁם – גּוֹרֵר אֶת מַה שֶּׁכָּתַב, וְתוֹלֶה אֶת מַה שֶּׁגָּרַר, וְכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם עַל מְקוֹם הַגְּרָר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַף מוֹחֵק וְכוֹתֵב.
§ One who mistakenly omitted the name of God and wrote the next word before discovering his error should scrape off that which he wrote, and suspend the words that he scraped off above the line, and write the name of God upon the place that had been scraped; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Yosei says: One may even suspend the name of God above the line,
RASHI
תולה מגיה בין השיטין:
מוחק בעוד שהכתיבה לחה:
וכותב השם על המחק אע״פ שאינו הדור כ״כ כגורר:
TOSAFOT
רבי יוסי אומר אף תולין את השם ר׳ יצחק אומר אף מוחק וכותב גורר היינו לאחר שנתייבשה הכתיבה ומוחק היינו בעוד לחה ואינו הדור כל כך ומדקתני ר׳ יוסי אומר אף תולין ר׳ יצחק אומר אף מוחק משמע לכאורה דגורר עדיף מכולהו ותולה גרע מיניה ומוחק גרע מתולה אבל א״א לומר כן אלא ר׳ יצחק אדר׳ יהודה קאי ולא אדר׳ יוסי דתולה גרע ממוחק כדאמרינן בירושלמי פ״ק דמגילה דא״ר זעירא בר׳ חננאל בשם רב הלכה כמו שהוא אומר מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול ומיבעיא ליה התם בג׳ תיבות שיש בהם שם אי שרי לתלות דדלמא דוקא כשיש בהן תיבות של חול לא מיחזי כי טפל למה שבפנים ואיבעיא ליה אפי׳ בג׳ תיבות שכולם שם כגון אל אלקים יי׳ דכתיב בספר תהלים אי שרי לתלות או לא ור״ת פי׳ דתולין עדיף מכולהו לר׳ יוסי ולא גריס אף תולין ומאן דפסיק הלכה תולין קסבר דוקא תולין ולא מוחק וכותב וכן פוסק ר״ת אבל א״א לומר כן כדמוכח בירושלמי דתולין גרע ומיהו קשה אי גרסי׳ במילתיה דר׳ יוסי אף תולין דהא ר״י נמי מודה דתולין כדאי׳ במס׳ סופרים פ״ב דקתני טעה את כל השם יתלנו בין השיטין דברי ר״י ר״מ אומר מוחק משלפניו וכותב את השם על מה שמחק והיה נראה לומר דבהא פליגי דמר סבר תולין עדיף ומר סבר מוחק עדיף ומיהו אין לחוש אי פליגא ברייתא דמסכת סופרים אהא דשמעתין דעל כרחין אליבא דר״מ פליגי דקתני הכא ר״ש בן אלעזר אומר משום ר״מ אין כותבין את השם לא על מקום הגרר ולא על מקום המחק ואין תולין את השם כיצד עושה מסלק את היריעה כולה וגונזה. מ״ר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: כָּל הַשֵּׁם כּוּלּוֹ תּוֹלִין, מִקְצָתוֹ אֵין תּוֹלִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשֵּׁם לֹא עַל מְקוֹם הַגְּרָר וְלֹא עַל מְקוֹם הַמְּחָק וְאֵין תּוֹלִין אוֹתוֹ, כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מְסַלֵּק אֶת הַיְּרִיעָה כּוּלָּהּ וְגוֹנְזָהּ.
Rabbi Shimon Shezuri
RASHI
כיצד הוא עושה אם טעה בשם:
אִיתְּמַר: רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, הֲלָכָה: תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: מוֹחֵק וְכוֹתֵב.
It was stated that the amora’im disagreed with regard to the final halakhic ruling: Rav Ḥananel says that Rav says: The halakha is that one suspends the name of God above the line. Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yitzḥak bar Shmuel says: The halakha is that one may even wipe away the word while the ink is still wet and write the name of God in its place.
וְלֵימָא מָר הֲלָכָה כְּמָר, וּמָר הֲלָכָה כְּמָר! מִשּׁוּם דְּאַפְכִי לְהוּ.
The Gemara asks: And why is it necessary to state the actual opinions? Let this Sage, Rav Ḥananel in the name of Rav, say that the halakha is in accordance with the opinion of this Sage, Rabbi Yosei; and let this Sage, Rabba bar bar Ḥana in the name of Rabbi Yitzḥak bar Shmuel, say that the halakha is in accordance with the opinion of that Sage, Rabbi Yitzḥak. The Gemara answers: Since there are those who reverse the opinions of the tanna’im, they needed to state the opinions explicitly.
RASHI
ולימא רב חננאל הלכה כר׳ יוסי:
ולימא רב יצחק הלכ׳ כר׳ יצחק:
משום דאיכא תנאי דאפכי דרבי יוסי כר׳ יצחק ור׳ יצחק כר׳ יוסי:
TOSAFOT
ולימא מר הלכה כמר בפרק כל הגט (גיטין דף כח.) ובסוף מגילה (דף לא:) בתרי דוכתי ובקידושין פ׳ האומר (דף נט:) פריך כי האי גוונא וצריך ליתן טעם בשאר דוכתי דלא פריך. מ״ר:
אָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ.
Ravin bar Ḥinnana says that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri; and moreover, not only is the halakha in accordance with his opinion with regard to this matter, but in any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion.
אַהַיָּיא? אִילֵימָא אַהָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: כָּל הַשֵּׁם כּוּלּוֹ תּוֹלִין, מִקְצָתוֹ אֵין תּוֹלִין; וְהָא אִיתְּמַר עֲלָהּ: אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, הֲלָכָה: תּוֹלִין אֶת הַשֵּׁם, וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: מוֹחֵק וְכוֹתֵב;
The Gemara asks: To which statement of Rabbi Shimon Shezuri is this referring? If we say that it is referring to the statement here, where Rabbi Shimon Shezuri says: A scribe may suspend the entire name of God above the line, but he may not suspend part of the name of God above the line, that is difficult: But wasn’t it stated with regard to that baraita that Rav Ḥananel says that Rav says: The halakha is that one suspends the name of God above the line, and Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yitzḥak bar Shmuel says: The halakha is that one may even wipe away the word while the ink is still wet and write the name of God in its place?
RASHI
אהייא איתמר הא דר׳ חנינא:
וְאִם אִיתָא, הוּא נַמִי לֵימָא!
And if it is so that when Rabbi Ḥanina said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri he was referring to this matter, then let Ravin bar Ḥinnana also say along with those amora’im that the halakha is that one suspends the entire name of God above the line, but not a part of the name.
RASHI
ואם איתא דאהא א״ר חנינא לימא הוא נמי למילתיה בהדי הנך אמוראי:
אֶלָּא אַהָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה – שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהֲרַתּוּ;
Rather, say that Rabbi Ḥanina’s statement that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri was referring not to the discussion here, but was stated with regard to this mishna (Ḥullin 74b): Rabbi Shimon Shezuri says: If one ritually slaughtered a pregnant cow and the calf was then removed alive, the ritual slaughter of the mother is effective with regard to the calf as well. And even if the calf is five years old and plowing the field when one wants to eat it, the earlier slaughter of its mother renders it permitted,
RASHI
בן חמש שנים אבן פקועה קאי:
הָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי, וְאִם אִיתָא, הוּא נַמִי לֵימָא!
The Gemara asks: But wasn’t it already stated with regard to that mishna that Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri? And if it is so that when Rabbi Ḥanina said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri he was referring to this matter, then let Ravin bar Ḥinnana also say along with Ze’eiri that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
RASHI
הוא נמי נימא הך מילתא התם בשחיטת חולין בהדי זעירי:
אֶלָּא אַהָא, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ, חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּירָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַמְסוּכָּן.
Rather, say that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to this mishna (Gittin 65b): Initially the Sages would say: With regard to one who was taken out in a collar [kolar]
RASHI
בקולר ליהרג:
יכתבו ויתנו אע״ג דהוא לא אמר תנו דמסתמא גלי דעתיה מדאמר כתבו לשם נתינה קאמר משום דיוצא ליהרג דלא ניחא ליה דתיפול קמי יבם:
המפרש בים:
אִי נַמִי, אַהָא: תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו;
Alternatively, Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to this halakha: In the case of teruma of the tithe
RASHI
(דמאי. היינו) תרומת מעשר אחד ממאה כדמפרש בפ׳ עגלה ערופה (סוטה דף מח.):
ה״ג תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה ר״ש שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו רישא דהך מתני׳ הכי איתא במס׳ דמאי הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח ולא עשרן דמאי שואלו בשבת ואוכל על פיו ולמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר תרומת מעשר של דמאי שחזרה כו׳ וה״פ בשבת שאין לו מה יאכל דאינו יכול לתרום בשבת והקילו חכמים אצלו משום עונג שבת הואיל ודמאי דרבנן ורוב עמי הארץ מעשרין הן שואלו לע״ה אם עשרן ואוכלן על פיו תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה דעכשיו אין לה תקנה דכיון דנקרא עליה שם תרומה מדמעת ואוסר את החולין בזו אמר ר״ש שזורי דאף בחול סומך על המוכר משום הפסד חולין ושואלו אם הפריש מעשר קודם שמכרו לו ואוכל על פיו דנמצאת שלא חלה ע״ז שם תרומת מעשר דכבר נפטר:
TOSAFOT
תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה כו׳ משנה היא במס׳ דמאי (פ״ד מ״א) וקתני רישא הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח ולא עישרן (דמאי) שואלו בשבת ואוכלן על פיו ולמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה כו׳ ופי׳ בקונטרס בשבת הקילו משום כבוד שבת הואיל ודמאי דרבנן הוא דרוב ע״ה מעשרין הן וטעם זה הוא בירושלמי במס׳ דמאי ועוד מפרש שם טעם אחר אימת שבת על עם הארץ וזה לשון הירושלמי חברייא משמיה דר׳ חנינא מפני כבוד השבת התירו ואם מפני כבוד השבת למה לי שואלו ע״י עילה רב ביבי בשם ר׳ חנינא אימת שבת על ע״ה והוא אומר אמת פי׳ משום דשבת קובעת למעשר אימת שבת עליו ופריך בדא תנינן חשכה מוצ״ש לא יאכל עד שיעשר מפני אחר שאין שבת עליו באימה תני שאלו בחול לא יאכל בשבת מ״ד אימת שבת עליו ניחא מ״ד משום כבוד שבת אפי׳ שאלו בחול יאכל בשבת ומשני לא אמרו אלא בשוגג ולא במזיד וטעמא דר״ש שזורי מפרש התם משום דאימת דימוע עליו והוא אומר אמת פי׳ מאחר שהופרשה. מ״ר:
וְהָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְאִם אִיתָא, הוּא נַמִי לֵימָא!
The Gemara asks: But wasn’t it already stated with regard to those mishnayot that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri in the case of one who is dangerously ill, and in the case of teruma of the tithe of demai? And if it is so that when Rabbi Ḥanina said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri he was referring to these mishnayot, then let Ravin bar Ḥinnana also say along with Rabbi Yoḥanan that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
TOSAFOT
הא איתמר עלה א״ר יוחנן הלכה כר״ש שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי ברוב ספרים גרס ר׳ יונתן ולא ר׳ יוחנן כאן ובפ׳ בהמה המקשה (חולין דף עה:) ובפ׳ אע״פ (כתובות דף נה.) וכן מוכח שם בפ׳ אע״פ דמייתי לה אפלוגתא דרב ור׳ יונתן דאומדנא וקשה דבסמוך גבי ההיא דפול המצרי קא פסיק רבי שמואל בר נחמני א״ר יונתן הלכה כר״ש שזורי ובפ׳ בהמה המקשה (שם:) מוכח דדוקא במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי הוא דקאמר דהלכה כמותו ולא באחריני גבי ההיא בן פקועה דרב אדא בר חנן דא״ל רב אשי זיל שחטיה ופריך והא״ר חנינא הלכה כרבי שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר״ש שזורי כו׳ ומשני אנא כי הא סבירא לי דאמר רבי יונתן הלכה כר״ש שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי אבל באחריני לא ויש לדחות ובספר רבינו גרשום כתיב בההיא דפול המצרי ר׳ יצחק בר נחמני אמר שמואל וכן בספרים ישנים. מ״ר:
אֶלָּא אַהָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כֵּיפַר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי: פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע, מִקְצָתוֹ הִשְׁרִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמִקְצָתוֹ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה – אֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין לֹא מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ,
Rather, say that Rabbi Ḥanina’s statement was made with regard to this halakha: Rabbi Yosei ben Keifar
RASHI
פול המצרי מין קטנית ושמן פאזול״א:
שזרעו לזרע דאם זרעו לירק הוה אזיל מעשר דידיה בתר לקיטה כדמפרש בר״ה (דף יג:) אבל מיני קטנית בתר השרשה אזלי:
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? צוֹבֵר גָּרְנוֹ לְתוֹכוֹ, וְנִמְצָא תּוֹרֵם וּמְעַשֵּׂר מִן הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ עַל הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ, וּמִן הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ עַל הַיָּשָׁן שֶׁבּוֹ;
How, then, shall one act so that he not err and set aside teruma and tithes incorrectly? It is difficult to know when the plants took root. He shall pile the entire stock onto his threshing floor, into the middle of it, mix the stock together, and then separate teruma and tithes; and consequently it will turn out that he has separated teruma and tithes from the new crop in the mixture for the new crop in it, and from the old crop in the mixture for the old crop in it.
RASHI
צובר גורנו לתוכו כלומר מערבן יפה ויתרום:
ונמצא חדש שבתוך התרומה מתקן את החדש הנשאר וישן שבתרומה מתקן את הישן הנשאר:
הָא אִיתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי, וְאִם אִיתָא, הוּא נַמִי לֵימָא!
The Gemara asks: Wasn’t it already stated with regard to that baraita that Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yoḥanan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri? And if it is so that when Rabbi Ḥanina said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri he was referring to this baraita, then let Ravin bar Ḥinnana also say along with Rabbi Shmuel bar Naḥmani that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
אֶלָּא אֲמַר רַב פַּפָּא: אַשִּׁידָה, רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר: אַיַּיִן. רַב פַּפָּא אֲמַר:
Rather, Rav Pappa said: Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest. Rav Naḥman bar Yitzḥak said that it was with regard to wine. The Gemara elaborates: Rav Pappa said