Back
Menachot
Daf 33aוּמַאי תְּחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דְּקָא אָמַר – לְהַרְחִיקָהּ, שֶׁלֹּא לְהַרְחִיקָהּ מִן הַקּוֹרָה שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ.
and what is the meaning of the phrase: The beginning of the upper third of the entrance, that Shmuel says? This is referring to the maximum distancing of the mezuza from the doorframe, i.e., that one should not distance it from the upper cross beam more than one-third of the height of the entrance.
RASHI
להרחיקה כלומר יותר משליש לא ירחיקנה מן התקרה ולעולם כרבי יוסי:
TOSAFOT
ומאי תחילת שליש העליון דקאמר להרחיקה שיותר לא ירחיקנה מן התקרה. ובירושלמי משמע בפ״ב דמגילה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתפיו וחולק על הש״ס שלנו. מ״ר:
אָמַר רָבָא: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי טַעְמָא? רַבָּנַן אָמְרִי: כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בַּמְּזוּזָה מִיָּד, רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא אוֹמֵר: כִּי הֵיכִי דְּתִינְטְרֵיהּ.
§ Rava says: It is a mitzva to place the mezuza in the handbreadth adjacent to the public domain.
RASHI
מצוה בטפח הסמוך כו׳ פירשתי למעלה:
דתינטריה לכל הבית מן המזיקין:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וְעַם מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, עֲבָדָיו יוֹשְׁבִין מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ שׁוֹמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ״.
The Gemara adds: Rabbi Ḥanina says: Come and see that the attribute of flesh and blood is not like the attribute of the Holy One, Blessed be He. The attribute of flesh and blood is that a king sits inside his palace, and the people protect him from the outside, whereas with regard to the attribute of the Holy One, Blessed be He, it is not so. Rather, His servants, the Jewish people, sit inside their homes, and He protects them from the outside. As it is stated: “The Lord is your keeper, the Lord is your shade upon your right hand” (Psalms 121:5).
RASHI
על יד ימינך דמזוזה ליד הימין היא בכניסתו:
דָּרַשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הֶעֱמִיק לָהּ טֶפַח – פְּסוּלָה. לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ: הִנִּיחָהּ בְּפַצִּין אוֹ שֶׁטָּלָה עָלֶיהָ מַלְבֵּן, אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח – צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת, אִם לָאו – אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת!
Rav Yosef, son of Rava, taught in the name of Rava: If one dug one handbreadth deep into the doorpost
RASHI
העמיק החור טפח וקבע בו המזוזה פסולה:
פצים דהיינו סף מזוזה של צורת הפתח:
או שטלה עליה מלבן לבנה שלאחר שקבע המזוזה בסף הוסיף מלבן בפתח כנגד הפתח אם יש בעומק הפצים או באותו מלבן (שלה) שטלה על המזוזה טפח דהשתא היא מזוזה תחובה בעומק הכותל טפח צריך מזוזה אחרת כו׳:
טלה לשון טלאי פלשטר״א:
כִּי תַּנְיָא הַהִיא, בְּפֶתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
The Gemara deflects the support: When that baraita is taught, it is referring to an entrance that is behind the door,
RASHI
בפתח שאחורי הדלת כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע ושני פתחים מחותכין אחד לדרום ואחד למערב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הדרומי וכשהדלת סתום הוי פתוח למערב אחורי הדלת אם יש עובי בפצים המבדילן טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללו ואם לאו אין צריך מזוזה אחרת שהרי כמונח באותו פתח עצמו וכן שטלה מלבן לפצים משני צדדים והמלבן ריבה את עביו והבדיל את הבדלתו פי׳ אחר שדרך עשירים לעשות פתח אצל שער הגדול שאין פותחים שער הגדול תמיד והכי קאמר או שטלה עליה מלבן ועשה אצל המלבן פתח אחר אם יש בין פתח לפתח טפח הוי שניהם חשובין וצריך מזוזה אחרת לקטן:
הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לָהּ: פֶּתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח – צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו – אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת! כֵּיצַד קָתָנֵי.
The Gemara raises a difficulty: But the same baraita teaches explicitly this ruling of the case of another entrance: With regard to an entrance that is behind the door, if there is a depth of one handbreadth there, one requires another mezuza, but if not, one does not require another mezuza. The Gemara explains: This clause of the baraita is teaching which case is the subject of the previous clause, i.e., the baraita does not state two halakhot but only one, which it explains as it proceeds: In what case is it taught that if there is a depth of a handbreadth there, one requires another mezuza? It is taught in the case of an entrance that is behind the door.
RASHI
הא בהדיא קתני לה בסיפא דההיא:
כיצד קתני והכי קאמר הניחה בפצים או שטלה עליה מלבן אם יש שם טפח כו׳ כיצד כגון פתח שאחורי הדלת:
תָּנָא: הֶעֱמִיד לָהּ מַלְבֵּן שֶׁל קָנִים, חוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת וּמַנִּיחָהּ. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד וּלְבַסּוֹף חָתַךְ וְהִנִּיחָהּ, אֲבָל חָתַךְ וְהִנִּיחַ וּלְבַסּוֹף הֶעֱמִיד – פְּסוּלָה, ״תַּעֲשֶׂה״ – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
§ It is taught in a baraita with regard to the affixing of a mezuza: If one positions a mezuza in an entrance which was a framework of reeds, to which one cannot affix the mezuza with nails, he carves a kind of tube from the reed on the right side and places the mezuza in that tube. Rav Aḥa, son of Rava, says: They taught that one may affix the mezuza in this manner only in a case where one positioned the framework in its place first, and ultimately carved a tube and then placed the mezuza in it. But if before positioning the framework one carved a tube and placed the mezuza in it, and ultimately positioned the framework,
RASHI
מלבן של קנים שלא מצא מזוזות עץ ועשה צורת פתח של קנים מלבן מזוזה סף:
חותך חתיכה מאחד הקנים שהן חלולים ויתן המזוזה באותו מקום חתך:
אבל חתך בשפופרת והניח מזוזה בתוכה ואחר כך העמיד המלבן בצידה לא משום תעשה ולא מן העשוי:
וְאָמַר רָבָא: הָנֵי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה. מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי? פְּלִיגִי בָּהּ רַב רִיחוּמִי וְאַבָּא יוֹסֵי, חַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ תִּקְרָה, וְחַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ שַׁקוֹפֵי.
And Rava says: With regard to these broken entrances [pitḥei shima’ei],
RASHI
פיתחי שימאי מקולקלין ואשמים כמו זקן אשמאי דאמרינן בקדושין (דף לב:):
תקרה אסקופה עליונה:
שקפי מזוזות ל״א תקרה שאין הבית מקורה שקפי אסקופה עליונה:
TOSAFOT
דלית להו תקרה פירוש מקום שהפתח שוקף שם מלמעלה אינו שוה אלא האבנים מן הכיפה אבן נכנסת ואבן יוצאת וכענין זה דלית ליה שיקפי שאין שם מזוזות אלא האבנים בולטות כגון שיני חומה וכעין זה [איתא] בפ״ק דעירובין (דף יא.) גבי סוכה ומה שפי׳ הקונט׳ לשון אחר דלית ליה תיקרה שאין הבית מקורה קשיא מי גרע משערי חצירות דחייבין במזוזה כדאמר פרק קמא דיומא (דף יא.). מ״ר:
אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא: אַכְסַדְרָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין. הָא יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין – חַיָּיב? לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי!
Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says: With regard to a portico,
RASHI
פצימין עמודים:
אכסדרה שלשה דפנות סתומות בלא פתח והרביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל למעלה יש דופן מעט המחזיק את הסכך:
הואיל ואין לה פצימין אוישריא״ש ואותה פתיחה לא פתח הוא:
הא יש לה פצימין חייבין בתמיה ואמאי חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימין ולא לשום פתח:
הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין – פְּטוּרָה, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְחִיזּוּק לַתִּקְרָה. אֲמַר אַבַּיֵי: חָזֵינָא לְהוּ לְאִיסְפְּלִידֵי דְּבֵי מָר דְּאִית לְהוּ פַּצִּימֵי וְלֵית לְהוּ מְזוּזָתָא, קָסָבַר: לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי.
The Gemara answers: This is what Rav Ḥisda is saying: Even if it has doorposts, one is exempt from the obligation to place a mezuza there, because they are made only to strengthen the ceiling, not as an entrance. Similarly, Abaye said: I saw the porticos [le’ispelidei]
RASHI
אלא לחזוק תקרה שלא תפול:
אספלידי דבי מר אכסדראות דבי רבה:
TOSAFOT
איספלידי דבי מר סוגיא דשמעתין מוכחא דהיינו אכסדרא ולא כמו שפי׳ בקונט׳ בפ״ק דבבא בתרא (דף ז.) דהיינו טרקלין נאה ובערוך פירש דהיינו מערה כדמתרגמינן (תהלים נג) בברחו מפני שאול במערה באיספלידא וסוגיא דבבא בתרא קשיא לפי׳ הערוך דמשמע התם שיש באיספלידא כשורי וליבני ובמערה ליכא כשורי וליבני ועוד דקאמרינן התם מעיקרא איספלידא והשתא אינדרונא פירוש לפי שבנה אשיתא אפומא דאיספלידא ואי איספלידא היינו מערה אין לך חדר אפל ממערה. מ״ר:
מֵיתִיבֵי: בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה, וּמִרְפֶּסֶת – חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה! בְּאַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב. אַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב כְּאִינְדְּרוֹנָא מְעַלְּיְיתָא הוּא! בְּאַכְסַדְרָה רוֹמִיתָא.
The Gemara raises an objection from a baraita: With regard to a gatehouse,
RASHI
בית שער בית קטן שעושין בצד שערי חצירות ויושב שם שומר הפתח:
מרפסת אלואייר״א:
חייבת במזוזה מדרבנן קשיא לאביי:
ההיא דקתני חייבת באכסדרא דבי רב שיש לה ד׳ דפנות אלא שאין מגיעות לסכך:
אינדרונא קמבר״א:
באכסדרא רומיתא עשויה חלונות חלונות וקורין לויאי׳:
TOSAFOT
אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה וכן משמע בפ״ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה ותימה דבפ״ק דיומא (דף יא.) תניא יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית כו׳ וי״ל דהתם מדאורייתא והכא מדרבנן והר״ר יצחק אלפס תירץ דהכא בפתוחה לבית. מ״ר:
אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה: בֵּי הַרְזִיקִי חַיָּיב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. מַאי בֵּי הַרְזִיקִי? אָמַר רַב פַּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְחָצֵר, וּבָתִּים פְּתוּחִין לְבֵית שַׁעַר.
§ Raḥava says that Rav Yehuda says: With regard to a bei harziki,
RASHI
בית שער הפתוח לחצר כו׳ בעי ב׳ מזוזות אחת בפתח שמן בית שער לבתים ואחת בפתח שמן החצר לבית שער:
תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְגִינָּה וּלְקִיטוֹנִית – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן כְּקִיטוֹנִית, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִידּוֹן כְּבֵית שַׁעַר. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִגִּינָּה לַבַּיִת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב, מַאי טַעְמָא? בִּיאָה דְּבַיִת הִיא,
The Sages taught in a baraita: With regard to a gatehouse that has two entrances, as it opens both to a garden, which is exempt from a mezuza, and to a small room [ulekitonit],
RASHI
נדון כקיטוניות וצריך מזוזה:
נדון כבית שער באויר ואין צריך מזוזה:
מגינה לבית באותו פתח שבין הגינה לבית שער דכ״ע חייב דביאת בית שער הוי אותו שער שבו נכנסין מן הקיטונית [לבית שער כשרוצים ליכנס לגינה ולהכי קרי ליה מבית לגינה ולי נראה איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית] שהבאים מן הגינה דרך בית שער נכנסין בו לקטוניות כ״ע לא פליגי דחייב:
כִּי פְּלִיגִי – מִבַּיִת לַגִּינָּה, מָר סָבַר: קִיטוֹנִית עִיקָּר, וּמָר סָבַר: גִּינָּה עִיקָּר.
Rav and Shmuel continue: When they disagree it is with regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance of the gatehouse to the garden. One Sage, Rabbi Yosei, holds that the small room into which the gatehouse opens is the main area, and therefore the gatehouse, which is used for entering the small room, is considered like a regular gatehouse to a house, and all its entrances require a mezuza. And one Sage, the Rabbis, hold that the garden is the main area, and therefore this entrance does not require a mezuza.
RASHI
כי פליגי מבית לגינה פתח החיצון שיוצא מבית [שער] לגינה שהיוצאין מן הבית דרך בית שער יוצאין בו לגינה:
מר סבר עיקר בית שער כו׳ לשם כניסת קיטונית נעשה והוי כשאר בית שער דעלמא שחייבין כל פתחיו במזוזה:
ומר סבר עיקר בית שער לגינה נעשה ליציאה מקיטונית לגינה הילכך נדון כאויר ולא כבית שער:
(מר סבר הפתח לשם קיטונית עבידא וחייב במזוזה ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטורה) ל״א ועיקר היא מגינה לבית אם כשהוא פותח פתח מגינה לבית דהיכר ציר הוי בבית דכ״ע לא פליגי דחייבת: קיטונית עיקר וחייב ואף על גב דציר סובב בגינה דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר הני מילי בפתח דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה חייב ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטור:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִבַּיִת לַגִּינָּה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָטוּר, מַאי טַעְמָא? פִּיתְחָא דְּגִינָּה הוּא, כִּי פְּלִיגִי – מִגִּינָּה לַבַּיִת, מָר סָבַר: בִּיאָה דְּבַיִת הוּא, וּמָר סָבַר: כּוּלָּהּ
Conversely, Rabba and Rav Yosef both say: With regard to the entrance through which one enters from the house to the garden, i.e., the entrance between the gatehouse and the garden, everyone agrees that one is exempt from placing a mezuza. What is the reason? It is the entrance to the garden, and the garden does not require a mezuza. When they disagree it is with regard to the entrance from the garden to the house, i.e., the entrance between the gatehouse and the small room. One Sage, Rabbi Yosei, holds that it is the way of entering the house, and the house requires a mezuza, and one Sage, the Rabbis, holds that the entire