Back
Menachot
Daf 37a״אַךְ״ חִלֵּק! שָׁאנֵי הָכָא, דִּבְגוּלְגּוֹלֶת תְּלָא רַחֲמָנָא.
“Yet the firstborn of man you shall redeem”; the addition of the word “yet” serves to differentiate and teach that there is a firstborn who is not redeemed, namely, one that was ravaged. A child with two heads is like one that was ravaged, as he will certainly not live. The Gemara answers: Here it is different, as the Merciful One makes the redemption of the firstborn dependent on his skull,
RASHI
אך חלק אך פדה תפדה (במדבר י״ח:ט״ו) והאי נמי כנטרף דמי שהרי לא יחיה:
בגולגולת תלא רחמנא לפדיון בכור דכתיב (שם ג) חמש שקלים לגולגולת והאי אית ליה תרי ואי משום אך חלק השתא מיהא לא מית:
אָמַר מָר: ״יָדְךָ״ – זוֹ קִיבּוֹרֶת. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל יָדְךָ״ – זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד; אַתָּה אוֹמֵר: זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל יָדְךָ מַמָּשׁ? אָמְרָה תּוֹרָה: הַנַּח תְּפִילִּין בַּיָּד וְהַנַּח תְּפִילִּין בָּרֹאשׁ, מַה לְּהַלָּן בְּגוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ – אַף כָּאן בְּגוֹבַהּ שֶׁבַּיָּד.
The Gemara returns to its discussion of the baraita : The Master says: “On your arm”; this is the bicep. The term yad can mean either hand or arm. Therefore, the Gemara asks: From where do we derive this? As the Sages taught: “On your arm [ yadkha ]”; this is the upper part of the arm. Do you say that this is the upper part of the arm, or is it only literally on your actual hand,
RASHI
גובה קיבורת דהוא אצל הכתף:
ידך ממש כף:
מה להלן בגובה שבראש כדילפינן לקמן מקראי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת״ – לְךָ לְאוֹת, וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם…וּקְשַׁרְתֶּם״ – שֶׁתְּהֵא שִׂימָה כְּנֶגֶד הַלֵּב.
Rabbi Eliezer says: This proof is not necessary, as the verse states: “And it shall be for a sign for you upon your arm” (Exodus 13:9), which teaches: It shall be a sign for you, but not a sign for others,
RASHI
ולא לאחרים לאות שלא יראו החוצה ואי בכף מיתחזי לכ"ע:
קיבורת כנגד הלב היא:
רַבִּי חִיָּיא וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָוְיָא מְכַוֵּין וּמַנַּח לֵיהּ לַהֲדֵי לִיבֵּיהּ. רַב אַשִׁי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּאַמֵימָר, הֲוָה צִירְיָא בִּידֵיהּ וְקָא מִתְחַזְיָין תְּפִילִּין, אֲמַר לֵיהּ, לָא סָבַר לָהּ מָר: לְךָ לְאוֹת – וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת? אֲמַר לֵיהּ: בִּמְקוֹם לְךָ לְאוֹת אִיתְּמַר.
The Gemara relates: Rabbi Ḥiyya and Rav Aḥa, son of Rav Avya, would direct the placement of his phylacteries of the arm and don them opposite his heart. Rav Ashi was sitting before Ameimar, and there was a cut in the sleeve covering Ameimar’s arm, and as a result his phylacteries were visible, as they were not covered by a garment. Rav Ashi said to Ameimar: Doesn’t the Master hold that the phylacteries shall be a sign for you but not a sign for others? Ameimar said to him: This does not mean that phylacteries must be hidden; rather, this was stated in order to teach that they must be donned in a place that is a sign for you, i.e., the bicep, which is generally not seen, but it does not matter if in practice the phylacteries are visible.
RASHI
הוה ציריא בידיה מכה היתה לו אצל הקיבורת ונקרע חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה:
במקום לך לאות איתמר מקום שרוב בני אדם אין נראה לאחרים דהיינו קבורת ולעולם אם נקרע שרי:
גּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בֵּין עֵינֶיךָ״ – זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ; אַתָּה אוֹמֵר: זוֹ גּוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֵּין עֵינֶיךָ מַמָּשׁ? נֶאֱמַר כָּאן ״בֵּין עֵינֶיךָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת״, מַה לְּהַלָּן בְּגוֹבַהּ שֶׁבָּרֹאשׁ, מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קָרְחָה – אַף כָּאן בְּגוֹבַהּ שֶׁל רֹאשׁ, מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קָרְחָה.
With regard to the statement of the baraita that the phylacteries of the head are donned on the upper part of the head,
RASHI
בין עיניך ממש בגובה עיניו:
שעושה קרחה [שיש בו] שער ואם מורטו עושה קרחה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, אָמְרָה תּוֹרָה: הַנַּח תְּפִילִּין בַּיָּד הַנַּח תְּפִילִּין בָּרֹאשׁ, מַה לְּהַלָּן בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִיטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד – אַף כָּאן בְּמָקוֹם הָרָאוּי לִיטָּמֵא בְּנֶגַע אֶחָד;
Rabbi Yehuda says: This proof is not necessary, as the Torah says: Don phylacteries on the arm and don phylacteries on the head. Just as there, with regard to the phylacteries of the arm, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of the skin, so too here, with regard to the phylacteries of the head, it is referring to a place which is fit to become ritually impure with only one type of leprous mark, that of a place of hair (see Leviticus 13:29–37).
RASHI
יד בנגע א' שער לבן וראש בנגע א' שער צהוב דכתיב בפרשת נגעים גבי ראש וזקן בעי שיער צהוב לטמאו אלמא מקום שער מטמא (בשער צהוב):
TOSAFOT
מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד כו' וא"ת אי מה להלן במקום בשר אף כאן במקום בשר כגון פדחתו. מ"ר:
לְאַפּוּקֵי ״בֵּין עֵינֶיךָ״, דְּאִיכָּא בָּשָׂר וְשֵׂעָר, דְּאִיכָּא שֵׂעָר לָבָן וְאִיכָּא נַמִי שֵׂעָר צָהוֹב.
Rabbi Yehuda continues: This serves to exclude the area which is literally “between your eyes,” as there is flesh and the hair of the eyebrows present there, and therefore there is a possibility of leprosy through the growth of a white hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the skin (see Leviticus 13:3), and there is also a possibility of leprosy through the growth of a yellow hair, which is impure according to the halakhot of leprosy of the head or the beard (see Leviticus 13:30).
RASHI
לאפוקי בין עיניך דאיכא שער דגבות עינים ואיכא בשר ובעי תרתי שער לבן בבשר ושער צהוב במקום שער:
״אַרְבַּע צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת״. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אֲמַר רַב יוֹסֵף: סָדִין בְּצִיצִית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
§ The mishna teaches: With regard to the four ritual fringes on a garment, the absence of each prevents fulfillment of the mitzva with the others, as the four of them constitute one mitzva. Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of the first tanna and Rabbi Yishmael? Rav Yosef said: The difference between their opinions is with regard to a linen sheet with woolen ritual fringes that has fewer than four ritual fringes. The first tanna maintains that since one is not performing a mitzva, he may not wrap himself in the sheet, due to the prohibition of diverse kinds, i.e., the prohibition against wearing clothing made from a mixture of wool and linen threads. Conversely, Rabbi Yishmael permits one to wrap himself in it, as each ritual fringe is a separate mitzva, and the mitzva of ritual fringes overrides the prohibition against wearing diverse kinds.
RASHI
מאי בינייהו מ"מ בין למר ובין למר בעינן ד' ציצית כדכתיב (דברים כב) על ארבע כנפות כסותך:
סדין דפשתן בציצית בתכלת דעמרא הוא איכא בינייהו לת"ק דאמר מצוה אחת הן הלכך אי חסר סדין ציצית אחד ליכא מצוה והוו להו אינך כלאים ולרבי ישמעאל לא הוו כלאים דהשלש שנשארו שלשה מצות הן:
רָבָא בַּר אָהִינָא אֲמַר: טַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Rava bar Ahina said: The difference between their opinions is with regard to a cloak with five corners.
RASHI
בעלת חמש שחתך מקרן הא' באלכסון והוו בה שני קרנים ותנא לקמן בהתכלת (מנחות דף מג:) טלית בעלת חמש חייבת בציצית ויליף מריבויא דאשר תכסה בה לת"ק דאמר מצוה אחת הן סבר ארבעה דוקא למצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל ארבע כנפותיה רבייה ולא להטיל לכנף חמישי ומצות ציצית בד' כנפות ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן [ארבע] מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש נמי להטיל לכולהו רבייה דהא כל חד מצוה באנפי נפשה:
רָבִינָא אֲמַר: דְּרַב הוּנָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּאָמַר רַב הוּנָא: הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצוּיֶּיצֶת כְּהִלְכָתָהּ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת.
Ravina said: The difference between their opinions is with regard to the opinion of Rav Huna,
RASHI
דרב הונא איכא בינייהו כו' וכ"ע אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלש ולא לד' לת"ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהוו להו ציצית משוי ולרבי ישמעאל (נהי ד)הויא מצוייצת כהלכתה דג' מצות (מיהא) איכא ואינו פסול ודרב הונא בעשויה בפסול (דהאיכא שלשה מצות):
אֲמַר רַב שֵׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: הַאי מַאן דְּבַצְרֵיהּ לִגְלִימֵיהּ – לָא עָבֵיד וְלָא כְלוּם, שַׁוְיֵיהּ טַלִּית בַּעֲלַת חָמֵשׁ.
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: One who cuts the corner of his garment
RASHI
דבצריה לגלימא שחתך אחד מן הקרנות חתיכה כגון פגימה דנראין כשני קרנים:
לא עבד כלום לפוטרה מן הציצית:
שוייה טלית בעלת ה' וחייבת:
אָמַר רַב מְשָׁרְשִׁיָּא: הַאי מַאן דְּצַיְּירֵיהּ לִגְלִימֵיהּ – לָא עֲבַד וְלָא כְלוּם; מַאי טַעְמָא? דִּכְמַאן דְּשַׁרְיֵיהּ דָּמֵי, וּתְנַן נַמִי: כָּל חֲמָתוֹת הַצְּרוּרוֹת טְהוֹרוֹת, חוּץ מִשֶּׁל עֲרָבִיִּים.
Rav Mesharshiyya similarly says: One who ties his garment
RASHI
האי מאן דצייריה לגלימיה שהיתה טליתו ארוכה וכפלה ותלה הציצית בקרנות הכפל אף על גב שצררה ודיבקה שלא תחזור לאיתנה לא עבד כלום דסופו להתיר ולחזור לאיתנה ונמצאו ציצית באמצעיתה ואנן כנפות בעינן הלכך מהשתא כמאן דשרייה דמיא:
כל חמתות נודות הצרורות שאין שוליהן תפורין אלא צרורין טהורין דאין מקבלין טומאה דרואין כאילו ניתר הקשר וליכא בית קיבול והוי ככלי הנקוב במוציא רימון:
חוץ משל ערביים דדרכן בכך:
TOSAFOT
האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד כלום דכמאן דשריה [דמי] פירש בקונטרס בלשון אחר שנכפל טליתו ותפרה שלא תשוב לאיתנה אפ"ה לא עבד כלום ולא היה לו לפרש כן דלקמן בפ' התכלת (מנחות דף מא.) תניא טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת אלמא שחייבת במקום הכפילות להטיל שם ציצית ולא אמרינן כמאן דשרייה דמי ויועילה ציצית שבקרנותיה:
אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא: הַאי מַאן דְּחַיְיטֵיהּ לִגְלִימֵיהּ – לָא עֲבַד וְלָא כְלוּם, אִם אִיתָא דְּלָא מִיבָּעֵי לֵיהּ, לִיפְסוֹק וְלִישְׁדְּיֵיהּ.
Rav Dimi of Neharde’a similarly says: One who sews his garment,
RASHI
האי מאן דחייטיה לגלימיה שכפל לטליתו כדפרישית ותפרה שלא תשוב לאיתנה ואפ"ה לא עשה כלום דכמאן דשייריה דמיא:
אם איתא דלא מיבעיא ליה אם ארוכה היא לו ואינה צריכה לו ארוכה כל כך לפסוק אותו כפל ולישדייה ואחר כך יתלה הציצית:
ל"א ועיקר האי מאן דצרייה לגלימיה קרנות טליתו כפל קשר ודומה כאילו קיצען ואין לה כנפות כדי להפקיעה מתורת ציצית:
לא עשה כלום לפוטרה מציצית:
מ"ט כמאן דשדי דמי ובת ד' כנפים שסופה לחזור לתחילתה:
אמר רב דימי האי מאן דחייטיה לגלימיה כפל כנפותיה כאילו הן מקוצעות ותפר הכפלים שלא ישובו אפ"ה לא עשה ולא כלום להפקיעה מן הציצית דכל כמה דלא פסק ליה ש"מ מיבעי ליה ועדיין הן מן הטלית וללשון ראשון קשיא דתניא בפרק התכלת (לקמן מנחות מא.) שאם כפלה ותפרה שחייבת:
״רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְוֹת״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ.
§ The mishna teaches that Rabbi Yishmael says: The four of them are four discrete mitzvot, and the absence of one does not prevent fulfillment of the rest. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. The Gemara states: But the halakha is not in accordance with his opinion.
RASHI
הלכה כרבי ישמעאל וכי הנך שינויי דאמרן לעיל מאי בינייהו:
רָבִינָא הֲוָה קָא אָזֵיל אַבַּתְרֵיהּ דְּמָר בַּר רַב אַשִׁי בְּשַׁבְּתָא דְּרִיגְלָא, אִיפְסִיק קַרְנָא דְּחוּטֵיהּ וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי; כַּד מְטָא לְבֵיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מֵהָתָם אִיפְסִיק. אֲמַר לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ לִי, מֵהָתָם שְׁדִיתֵיהּ.
The Gemara relates: Ravina was walking behind Mar bar Rav Ashi on the Shabbat of the Festival
RASHI
שבתא דרגלא שבת שדורשין בהילכות הרגל כדקיי"ל (פסחים דף ו.) שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום:
איפסיק קרנא דחוטי ציצית דמר בר רב אשי:
מהתם דאיפסיקא:
שדיתיה הייתי משליכה מעלי דלית הלכתא כרבי ישמעאל אלא כתנא קמא וכיון דחסרו אין בה מצוה והויא כמשוי:
וְהָא אָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה!
The Gemara raises a difficulty: But didn’t the Master say: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah? This includes the prohibition against carrying on Shabbat in the public domain. That being the case, why would he remove his garment in public?
תַּרְגּוּמָהּ רַב בַּר שַׁבָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא:
The Gemara answers: Rav bar Shabba interpreted that statement before Rav Kahana: